הלכה ליום רביעי י"ג כסלו תשפ"ו 3 בדצמבר 2025

הזמן הנכון להדלקת הנרות

שעת הסכנה
לפני שנסביר מהו זמן ההדלקה הנכון ביותר, עלינו להסביר ענין כללי בקשר לנרות החנוכה:

בתקופה שהתרחש נס חנוכה, וכן בדורות שלאחר מכן, היה מצב היהודים בארץ ישראל סביר, ולכן היו כולם מדליקים נרות חנוכה בפתחי בתיהם, מבחוץ, בצד שפונה לרשות הרבים. כדי לפרסם כמה שיותר את נס החנוכה לעיני העוברים ושבים.

אולם בדורות שלאחר מכן, חזרו הגויים לפגוע בעם ישראל בכל מקומות מושבותיהם, ולפעמים היתה סכנה של ממש בהדלקת נרות חנוכה באופן שיראו אותם מבחוץ. ועוד היו תקופות שהממשלה אסרה לגמרי על הדלקת נרות בימי החג של הגויים, שהיה חל בימי החנוכה. (רש"י בפ' במה מדליקין). ועוד, היו זמנים שהמצב לא היה גרוע כל כך, ובכל זאת, הגויים היו שוברים את הנרות ומפילים אותם ארצה. (כך מבואר במגילת תענית), כך שלמעשה לא היה ניתן להדליק נרות בפתחי הבתים. מאחר וכך היה המצב, חזרו חכמי ישראל ותיקנו, שידליקו ישראל את נרות החנוכה בבתיהם, ולא בפתחי הבתים, וכך יוכלו לקיים את המצוה, ולפרסם את הנס, על כל פנים, לעיניהם של בני הבית. וכמאמר רבותינו: "ובשעת הסכנה, מניחו על שולחנו, ודיו".

זמן ההדלקה
כשתיקנו רבותינו את התקנה המקורית, של הדלקת נרות חנוכה, רצו שתהיה ההדלקה בזמן שיהיה פרסום הנס הרב ביותר. ולכן תיקנו, שידליקו את הנרות מיד עם צאת הכוכבים, שאז נעשה חשוך, ואור הנרות בולט. וכן תיקנו, שישימו די שמן בנרות החנוכה, כדי שהם ידלקו במשך חצי שעה. כי בזמנם, במשך חצי שעה מזמן צאת הכוכבים, עוד היו אנשים רבים מתהלכים ברחובות, ולעיניהם יהיה פירסום הנס כשיראו את נרות החנוכה. אבל לאחר מכן, "לאחר שכלתה רגל מן השוק", כבר אין מי שיראה את הנרות, ולכן בכל מקרה, אין לְאַחֵר את ההדלקה יותר מחצי שעה מזמן צאת הכוכבים.

דעת הרמב"ם ושאר הפוסקים
ובדורות שלאחר מכן, כבר לא היה שייך כל כך הטעם להדליק דוקא בזמן צאת הכוכבים, שהרי לבני הבית אין זה משנה אם תהיה ההדלקה בשעה חמש או בשעה שמונה. אבל כאמור, עיקר התקנה מראש היתה, להדליק דוקא עם צאת הכוכבים במשך חצי שעה.

ולכן פסק רבינו הרמב"ם, שמי שאיחר ולא הדליק נרות חנוכה במשך חצי שעה מזמן צאת הכוכבים, הוא אינו יכול להדליק נרות חנוכה באותו לילה כלל. שכך היתה מצוות חכמים. (והדברים קשורים לדרכו של הרמב"ם בפירוש דברי הגמרא, אך לא נוכל להאריך כאן בהסבר הדברים יותר).

לעומת דברי הרמב"ם, הביאו התוספות (שבת כא:), את דברי רבינו יצחק, שסבר שבזמנינו אין כלל וכלל ענין להדליק בצאת הכוכבים, וניתן אפילו לכתחילה להדליק אפילו בשעה מאוחרת. ולעומת זאת, הביאו התוספות את דעתו של רבינו יוסף פורת, שסבר שגם בזמנינו יש להדליק דוקא בצאת הכוכבים. אולם אם התאחר מסיבה של שהיא ולא הדליק בצאת הכוכבים, ואפילו אם איחר עד סוף הלילה, עדיין יש להדליק נרות חנוכה, שהרי סוף כל סוף יש פירסום לנס חנוכה גם בשעה מאוחרת, ורק לכתחילה יש לנהוג כפי תקנת חכמים.

דעת הרשב"א מרן השלחן ערוך
ורבינו הרשב"א כתב בחידושיו, שגם בזמנינו, יש להקפיד להדליק נרות חנוכה בדיוק בזמן, עם צאת הכוכבים, ועל כל פנים לא לאחר יותר מחצי שעה מזמן צאת הכוכבים. אבל בדיעבד, מי שאיחר ועדיין לא הדליק, מדליק כל הלילה. כי כל מצוה שזמנה בלילה, זמנה כל הלילה, ורק שעיקר תקנת חכמים היתה, שידליק בזמן צאת הכוכבים. ולדעת הרשב"א, אין חילוק בדבר, בין זמנינו לזמן תקנת חכמים, שתמיד יש להקפיד לא להקדים ולא לאחר את ההדלקה, ולהשתדל להדליק דוקא בצאת הכוכבים. אבל בדיעבד, יש להדליק אפילו כל הלילה.

וכדברי הרשב"א פסק מרן השלחן ערוך (סימן תערב).

הדין למעשה
לכן הלכה למעשה, יש להשתדל מאד להדליק נרות חנוכה עם צאת הכוכבים (כרבע שעה לאחר השקיעה), ולכל הפחות בתוך חצי שעה מזמן צאת הכוכבים. ומכל מקום מי שמסיבה כל שהיא התאחר, רשאי להדליק אפילו כל הלילה.

ומרן זצ"ל, בצעירותו, היה אומר שיעור לפני כמאה בעלי בתים בכל יום, והשיעור היה נמשך כשלוש שעות. וידע מרן זצ"ל, שאם הוא ילך לביתו להדליק נרות, לאחר מכן כבר לא יתאספו קהל גדול כל כך לשמוע דברי תורה, לכן היה אומר את השיעור כסידרו, ולאחר מכן היו כולם הולכים לבתיהם ומדליקים נרות חנוכה בשמחה. אבל במקום שאין הכרח כזה בדבר, יש להקפיד על ההדלקה דוקא עם צאת הכוכבים כאמור.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה