הלכה ליום ראשון כ"ז סיון תשפ"ב 26 ביוני 2022

שאלה: האם כלים חד פעמיים, וקומקום חשמלי, צריכים טבילה?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין, שכל כלי חדש, שנקנה מהגוי, צריך להטבילו במקוה כלים כדת וכהלכה. וכעת נדון בכלים חד פעמיים, אם הם חייבים טבילה.

כבר ביארנו כי לדעת מרן הרב זצ"ל, כלי פלסטיק פטורים מן הטבילה אף אם אינם חד פעמיים, ועל כן לא נותר לנו אלא לדון בכלי אלומיניום חד פעמיים, אם יש לחייבם טבילה.

ומצאנו נדון כעין זה בפוסקים, לגבי מצות קידוש בשבת, שיש לעשותו עם כוס יין, ודנו הפוסקים אם כוס חד פעמית נחשבת כלי לענין זה. והנה לכאורה אם נאמר שכלי חד פעמי נחשב "כלי" לענין קידוש, כמו כן יש לומר שנחשב כלי לענין דין טבילה, ואם כן כלי אלומיניום חד פעמיים חייבים בטבילה מן הדין.

ומרן הרב זצ"ל דן בענין זה בספרו חזון עובדיה על הלכות שבת (ח"ב), ומסקנתו שהיות וכלים חד פעמיים כשרים מעיקר הדין למצות קידוש, כי יש עליהם שם כלי, כמו כן יש לומר שהם מחוייבים טבילה. רק הוסיף מרן הרב זצ"ל, שבהיות שיש מן הפוסקים שחילקו בין דין קידוש לדין טבילה, לכן יש להטביל כלים אלו רק בלא ברכה, מחשש ברכה לבטלה.

ומכל מקום יש לציין, שהרבה מכלי האלומיניום המצויים בארץ ישראל, אינם מיוצרים על ידי גויים, אלא על ידי חברות ישראליות. ואפילו לגבי כלי אלומינום המיוצרים בחוץ לארץ, יש סברא לדון לפוטרן מטבילה, מכיון שאלומיניום היא מתכת שלא היתה ידועה בזמן הקדמונים, ולא הוזכרה בתורה בפירוש שיש חיוב להטבילה. ולכן גם מרן זצ"ל הזכיר סברא כזו להקל בדין אחר. (לגבי דיני טומאת מת, בספר חזון עובדיה אבלות חלק שני). והביא שכן כתב הגאון רבי משה פינשטיין. ולכן המיקלים להשתמש בכלים כאלה ללא טבילה (כשהם חד פעמיים), (ובפרט כשיש ספק אם הבעלים של המפעל הוא יהודי), אין למחות בהם בחוזקה על מעשיהם, שיש להם על מה שיסמכו.

קומקום חשמלי
קומקום חשמלי, נחלקו הפוסקים אם הוא חייב בטבילה, משום שיש כלל בידינו שכלי שהוא מחובר לקרקע אינו טעון טבילה, משום שאין חיוב טבילה בכלי שאינו יכול לקבל טומאה, וכל דבר שהוא מחובר לקרקע אינו מקבל טומאה. ולפי זה כתבו כמה פוסקים, ומהם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שיש לדון בקומקום חשמלי שעיקר תשמישו הוא בשעה שהוא מחובר לתקע החשמל, ואם כן הרי הוא נחשב למחובר לקרקע ופטור מטבילה. אולם למעשה אף הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך לא רצה לסמוך על טעם זה לבדו לפטור את הקומקום מטבילה, מפני שיש בו שימוש גם כשאינו מחובר לחשמל.

גם מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל כתב, שטוב להחמיר להטביל קומקום חשמלי, ואם חושש שאם יכניסנו למים, הקומקום עלול להתקלקל, טוב שיתן אותו במתנה לגוי, ויחזור וישאל אותו מהגוי, כי השואל או השוכר כלים מן הגוי, פטור מלהטבילם, כיון שלא קנאם להיות שלו, ואין זה דומה למעשה שהיה בכלי מדין שהכלים היו לגמרי של ישראל. והגאון רבי שלמה זלמן אוירבך הוסיף עוד דרך לפטור את הקומקום מטבילה, על יד שיקח אותו ליהודי חשמלאי מוסמך, שיפרק את הקומקום בצורה מקצועית שלא כל אדם יכול לעשות בביתו, ואז ירכיב אותו מחדש, ונחשב הדבר כמו שנקנה הכלי מיהודי, וממילא הוא פטור מן הטבילה.

ולמסקנה: כלי אלומיניום חד פעמיים המיוצרים בחוץ לארץ, חייבים טבילה בלא ברכה. (ויש מיקלים בדבר). וקומקום חשמלי, חייב גם הוא טבילה בלא ברכה. וניתן לפטרו מחיוב טבילה, על ידי שיתן אותו במתנה לגוי, ויבקשנו לחזור ולתת לו בהשאלה את הכלי. או באופן שיתן ליהודי חשמלאי שיפרק לו את הקומקום בצורה מקצועית, ולאחר מכן ירכיב אותו שנית, ואז הכלי פטור מטבילה.

שאלות ותשובות על ההלכה

לכבוד הרב שליט"א שלום, איך מותר לטפל בהדסים בשנה זו לצורך מכירתם בחג הסוכות הבעל"ט בעזר"ה כגון טיפולים מיוחדים לצורך קבלת הדסים משולשים וכד'? תודה רבה. כ"ז סיון תשפ"ב / 26 ביוני 2022

כל דבר שבא להשביח את ההדסים, ובכלל זה לגרום לכך שיצאו הדסים כשרים או מהודרים יותר, הוא אסור בהחלט בשביעית. (אף אם ההדסים נחשבים פרי, מ"מ גיזום הוא דבר האסור להשבחת הפרי). המגדלים הגדולים גזמו הכל לפני שנת השמיטה, כך שיצאו להם השנה הדסים גם בלי גיזום. 

אם מדובר במשווק גדול שיש לו בזה צורך רציני מחמת איזו סיבה, הנכון הוא שיפנה למכון למצוות התלויות בארץ של הרב הגאון ר' שניאור זלמן ריוח, שהוא יורה לו כיצד לנהוג. 

שלום הרב
מצד אחד אומרים שאם יש כלים שיוצרו בחוץ לארץ על ידי גוי צריך להטביל אותם מצד שני אומרים שאם יש כלי שלא רוצים לטבול אז אפשר להשאיל לגוי ואז לקחת ממנו בחזרה ואז זה פטור מטבילה זה מה שאני מבין ,לכן מלכתחילה למה לא פוטרים מטבילה כלים שיוצרו עלידי גוי כ"ז סיון תשפ"ב / 26 ביוני 2022

כלי שנקנה מהגוי, חייב בטבילה, כלי שהוא ברשות הגוי, ורק מושאל לישראל, פטור מטבילה. 

האם גביעי גלידה מזכוכית חייבים הטבילה? י' אייר תשע"ט / 15 במאי 2019

בהחלט כן. כלי זכוכית חייבים בטבילה. 

אם כלי פלסטיק לא צריך טבילה הרי גם הוא נחשב כלי. אז למה כלי חד פעמי (פלסטי) צריך? י"ז אב תשע"ז / 9 באוגוסט 2017

כלי פלסטי חד פעמי, לא צריך טבילה. וכל הנידון הוא לגבי כלי אלומיניום.

מה לגבי צנצנות זכוכית? כ"ו תמוז תשע"ז / 20 ביולי 2017

צנצנת זכוכית, שקונים בחנויות לכלי בית, צריך להטבילן.

מה המקור להלכה, שאין צריך טבילה של כלי פלסטיק? ד' אדר תשע"ג / 14 בפברואר 2013

מקור הדין, בשו"ת יביע אומר, חלק רביעי חלק יורה דעה סימן ח. ובשו"ת יחוה דעת חלק שלישי סימן ס.

מאיזה גיל יכול קטן להטביל כלים בלי השגחת מבוגר? ד' שבט תשע"ג / 15 בינואר 2013

כלי מתכות, יכול להטביל רק מי שמלאו לו שלוש עשרה שנה ויום אחד, או בת שתים עשרה שנה ויום אחד.

אבקש לדעת, תבניות חד פעמיות אלומניום בגדלים שונים שמוטבע עליהם בצ"ד מצריך גם כן טבילה? ואם כן האם בלי ברכה? ומילחיות זכוכית האם גם צריך להטביל? ד' שבט תשע"ג / 15 בינואר 2013

תבניות חד פעמיות שיש עליהן הכשר. אין ההכשר מעיד על כך שהתבניות פטורות מטבילה. אלא שהתבניות כשרות, ואין עליהם חשש שמא משחו עליהן שומן לא כשר. אך בדרך כלל, תבניות שיש עליהן הכשר, נעשות בארץ, על ידי יהודים. ולכן יש לראות מיהו היצרן, וכך להחליט אם להטביל את הכלים.
כלי זכוכית של מלח, צריך טבילה.
 
תבניות חד פעמיות, אפילו אם הדבר ברור שהן יוצרו על ידי גויים, אין להטבילן בברכה. אלא יש להטבילן בלא ברכה.

בקומקום חשמלי, אין דרך לשתות ישירות ממנה, האם אי אפשר להוסיף את הסעיף הזה להקל, כיוון שלא אוכלים ממנה ישירות? ג' שבט תשע"ג / 14 בינואר 2013

לגבי קומקום, מה שאין שותים ממנו, אין זו סברא להקל.

האם לגבי פלטה חשמלית שאין שימוש בה כשאינה מחוברת לחשמל, האם במקרה זה הפלטה תהיה פטורה מן הטבילה? (בדין מחובר לקרקע. כיוון שהשימוש היחידי בפלטה רק בזמן שהיא מחוברת לחשמל) ג' שבט תשע"ג / 14 בינואר 2013

בלאו הכי מניחים עליה כלים, ולא אוכלים ממש, אינה צריכה טבילה.

היום שיש על התבניות כשרות בד"ץ האם הם נפטרים מטבילה או שהכשרות היא על החומר שהוא אכן לא מאכל אסור? ג' שבט תשע"ג / 14 בינואר 2013

הכשרות היא על החומר, שאינו משוח בשומן. והרבה כלים בהשגחת הבד"ץ, מיוצרים בארץ ישראל על ידי יהודים.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה