הלכה ליום ראשון כ"ז סיון תשפ"ב 26 ביוני 2022

שאלה: האם כלים חד פעמיים, וקומקום חשמלי, צריכים טבילה?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין, שכל כלי חדש, שנקנה מהגוי, צריך להטבילו במקוה כלים כדת וכהלכה. וכעת נדון בכלים חד פעמיים, אם הם חייבים טבילה.

כבר ביארנו כי לדעת מרן הרב זצ"ל, כלי פלסטיק פטורים מן הטבילה אף אם אינם חד פעמיים, ועל כן לא נותר לנו אלא לדון בכלי אלומיניום חד פעמיים, אם יש לחייבם טבילה.

ומצאנו נדון כעין זה בפוסקים, לגבי מצות קידוש בשבת, שיש לעשותו עם כוס יין, ודנו הפוסקים אם כוס חד פעמית נחשבת כלי לענין זה. והנה לכאורה אם נאמר שכלי חד פעמי נחשב "כלי" לענין קידוש, כמו כן יש לומר שנחשב כלי לענין דין טבילה, ואם כן כלי אלומיניום חד פעמיים חייבים בטבילה מן הדין.

ומרן הרב זצ"ל דן בענין זה בספרו חזון עובדיה על הלכות שבת (ח"ב), ומסקנתו שהיות וכלים חד פעמיים כשרים מעיקר הדין למצות קידוש, כי יש עליהם שם כלי, כמו כן יש לומר שהם מחוייבים טבילה. רק הוסיף מרן הרב זצ"ל, שבהיות שיש מן הפוסקים שחילקו בין דין קידוש לדין טבילה, לכן יש להטביל כלים אלו רק בלא ברכה, מחשש ברכה לבטלה.

ומכל מקום יש לציין, שהרבה מכלי האלומיניום המצויים בארץ ישראל, אינם מיוצרים על ידי גויים, אלא על ידי חברות ישראליות. ואפילו לגבי כלי אלומינום המיוצרים בחוץ לארץ, יש סברא לדון לפוטרן מטבילה, מכיון שאלומיניום היא מתכת שלא היתה ידועה בזמן הקדמונים, ולא הוזכרה בתורה בפירוש שיש חיוב להטבילה. ולכן גם מרן זצ"ל הזכיר סברא כזו להקל בדין אחר. (לגבי דיני טומאת מת, בספר חזון עובדיה אבלות חלק שני). והביא שכן כתב הגאון רבי משה פינשטיין. ולכן המיקלים להשתמש בכלים כאלה ללא טבילה (כשהם חד פעמיים), (ובפרט כשיש ספק אם הבעלים של המפעל הוא יהודי), אין למחות בהם בחוזקה על מעשיהם, שיש להם על מה שיסמכו.

קומקום חשמלי
קומקום חשמלי, נחלקו הפוסקים אם הוא חייב בטבילה, משום שיש כלל בידינו שכלי שהוא מחובר לקרקע אינו טעון טבילה, משום שאין חיוב טבילה בכלי שאינו יכול לקבל טומאה, וכל דבר שהוא מחובר לקרקע אינו מקבל טומאה. ולפי זה כתבו כמה פוסקים, ומהם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שיש לדון בקומקום חשמלי שעיקר תשמישו הוא בשעה שהוא מחובר לתקע החשמל, ואם כן הרי הוא נחשב למחובר לקרקע ופטור מטבילה. אולם למעשה אף הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך לא רצה לסמוך על טעם זה לבדו לפטור את הקומקום מטבילה, מפני שיש בו שימוש גם כשאינו מחובר לחשמל.

גם מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל כתב, שטוב להחמיר להטביל קומקום חשמלי, ואם חושש שאם יכניסנו למים, הקומקום עלול להתקלקל, טוב שיתן אותו במתנה לגוי, ויחזור וישאל אותו מהגוי, כי השואל או השוכר כלים מן הגוי, פטור מלהטבילם, כיון שלא קנאם להיות שלו, ואין זה דומה למעשה שהיה בכלי מדין שהכלים היו לגמרי של ישראל. והגאון רבי שלמה זלמן אוירבך הוסיף עוד דרך לפטור את הקומקום מטבילה, על יד שיקח אותו ליהודי חשמלאי מוסמך, שיפרק את הקומקום בצורה מקצועית שלא כל אדם יכול לעשות בביתו, ואז ירכיב אותו מחדש, ונחשב הדבר כמו שנקנה הכלי מיהודי, וממילא הוא פטור מן הטבילה.

ולמסקנה: כלי אלומיניום חד פעמיים המיוצרים בחוץ לארץ, חייבים טבילה בלא ברכה. (ויש מיקלים בדבר). וקומקום חשמלי, חייב גם הוא טבילה בלא ברכה. וניתן לפטרו מחיוב טבילה, על ידי שיתן אותו במתנה לגוי, ויבקשנו לחזור ולתת לו בהשאלה את הכלי. או באופן שיתן ליהודי חשמלאי שיפרק לו את הקומקום בצורה מקצועית, ולאחר מכן ירכיב אותו שנית, ואז הכלי פטור מטבילה.

שאלות ותשובות על ההלכה

לכבוד הרב שליט"א שלום, איך מותר לטפל בהדסים בשנה זו לצורך מכירתם בחג הסוכות הבעל"ט בעזר"ה כגון טיפולים מיוחדים לצורך קבלת הדסים משולשים וכד'? תודה רבה. כ"ז סיון תשפ"ב / 26 ביוני 2022

כל דבר שבא להשביח את ההדסים, ובכלל זה לגרום לכך שיצאו הדסים כשרים או מהודרים יותר, הוא אסור בהחלט בשביעית. (אף אם ההדסים נחשבים פרי, מ"מ גיזום הוא דבר האסור להשבחת הפרי). המגדלים הגדולים גזמו הכל לפני שנת השמיטה, כך שיצאו להם השנה הדסים גם בלי גיזום. 

אם מדובר במשווק גדול שיש לו בזה צורך רציני מחמת איזו סיבה, הנכון הוא שיפנה למכון למצוות התלויות בארץ של הרב הגאון ר' שניאור זלמן ריוח, שהוא יורה לו כיצד לנהוג. 

שלום הרב
מצד אחד אומרים שאם יש כלים שיוצרו בחוץ לארץ על ידי גוי צריך להטביל אותם מצד שני אומרים שאם יש כלי שלא רוצים לטבול אז אפשר להשאיל לגוי ואז לקחת ממנו בחזרה ואז זה פטור מטבילה זה מה שאני מבין ,לכן מלכתחילה למה לא פוטרים מטבילה כלים שיוצרו עלידי גוי כ"ז סיון תשפ"ב / 26 ביוני 2022

כלי שנקנה מהגוי, חייב בטבילה, כלי שהוא ברשות הגוי, ורק מושאל לישראל, פטור מטבילה. 

האם גביעי גלידה מזכוכית חייבים הטבילה? י' אייר תשע"ט / 15 במאי 2019

בהחלט כן. כלי זכוכית חייבים בטבילה. 

אם כלי פלסטיק לא צריך טבילה הרי גם הוא נחשב כלי. אז למה כלי חד פעמי (פלסטי) צריך? י"ז אב תשע"ז / 9 באוגוסט 2017

כלי פלסטי חד פעמי, לא צריך טבילה. וכל הנידון הוא לגבי כלי אלומיניום.

מה לגבי צנצנות זכוכית? כ"ו תמוז תשע"ז / 20 ביולי 2017

צנצנת זכוכית, שקונים בחנויות לכלי בית, צריך להטבילן.

מה המקור להלכה, שאין צריך טבילה של כלי פלסטיק? ד' אדר תשע"ג / 14 בפברואר 2013

מקור הדין, בשו"ת יביע אומר, חלק רביעי חלק יורה דעה סימן ח. ובשו"ת יחוה דעת חלק שלישי סימן ס.

מאיזה גיל יכול קטן להטביל כלים בלי השגחת מבוגר? ד' שבט תשע"ג / 15 בינואר 2013

כלי מתכות, יכול להטביל רק מי שמלאו לו שלוש עשרה שנה ויום אחד, או בת שתים עשרה שנה ויום אחד.

אבקש לדעת, תבניות חד פעמיות אלומניום בגדלים שונים שמוטבע עליהם בצ"ד מצריך גם כן טבילה? ואם כן האם בלי ברכה? ומילחיות זכוכית האם גם צריך להטביל? ד' שבט תשע"ג / 15 בינואר 2013

תבניות חד פעמיות שיש עליהן הכשר. אין ההכשר מעיד על כך שהתבניות פטורות מטבילה. אלא שהתבניות כשרות, ואין עליהם חשש שמא משחו עליהן שומן לא כשר. אך בדרך כלל, תבניות שיש עליהן הכשר, נעשות בארץ, על ידי יהודים. ולכן יש לראות מיהו היצרן, וכך להחליט אם להטביל את הכלים.
כלי זכוכית של מלח, צריך טבילה.
 
תבניות חד פעמיות, אפילו אם הדבר ברור שהן יוצרו על ידי גויים, אין להטבילן בברכה. אלא יש להטבילן בלא ברכה.

בקומקום חשמלי, אין דרך לשתות ישירות ממנה, האם אי אפשר להוסיף את הסעיף הזה להקל, כיוון שלא אוכלים ממנה ישירות? ג' שבט תשע"ג / 14 בינואר 2013

לגבי קומקום, מה שאין שותים ממנו, אין זו סברא להקל.

האם לגבי פלטה חשמלית שאין שימוש בה כשאינה מחוברת לחשמל, האם במקרה זה הפלטה תהיה פטורה מן הטבילה? (בדין מחובר לקרקע. כיוון שהשימוש היחידי בפלטה רק בזמן שהיא מחוברת לחשמל) ג' שבט תשע"ג / 14 בינואר 2013

בלאו הכי מניחים עליה כלים, ולא אוכלים ממש, אינה צריכה טבילה.

היום שיש על התבניות כשרות בד"ץ האם הם נפטרים מטבילה או שהכשרות היא על החומר שהוא אכן לא מאכל אסור? ג' שבט תשע"ג / 14 בינואר 2013

הכשרות היא על החומר, שאינו משוח בשומן. והרבה כלים בהשגחת הבד"ץ, מיוצרים בארץ ישראל על ידי יהודים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה