הלכה ליום שני י"ט חשון תשפ"ו 10 בנובמבר 2025

סידור המצעים והמיטה בשבת

הכנה לקראת הקידוש
כתב מרן השלחן ערוך (סימן רפט סעיף א), שלפני שמתחילים בקידוש של שבת בבוקר:

"יהיה שולחנו ערוך, ומיטה מוצעת יפה, ומפה פרוסה כמו בסעודת הלילה, ואחר כך יטול ידיו ויבצע על לחם משנה כמו בלילה, ויסעוד".

כלומר, מאחר ומבואר בגמרא ובפוסקים, שכבוד יום השבת, הוא עדיף וגדול יותר מכבוד ליל שבת (וכמבואר בסימן רעא), לכן, כשם שיש להשתדל שיהיה הבית מסודר לכבוד שבת בסעודת ליל שבת, כך יש להשתדל שיהיה מסודר ונקי לכבוד סעודת בוקר יום השבת. (אולם יש לציין שלדעת הזהר הקדוש, כבוד הלילה קודם).

ולכן יש לערוך שלחן יפה יפה, ולפרוס מפה על השלחן גם בסעודת הבוקר.

סידור המיטה בשבת
אולם על מה שכתב מרן השלחן ערוך "שתהיה המיטה מוצעת יפה", העירו האחרונים, שמדובר באופן שאותו אדם ישן מעט בשבת בצהרים, ולכן יפה הדבר שתהיה מיטתו מוצעת ומוכנה לישן עליה, כבר בשעת הסעודה, שיהיה הכל ערוך ומוכן בשמחה ובכבוד. ועוד הסביר הגאון המשנה ברורה באופן אחר, שמדובר שהמיטה נמצאת באותו חדר שאוכלים שם, שאז אין הדבר יפה שתהיה המיטה לא מסודרת, לכן מותר לסדרה מחדש לכבוד הסעודה.

אבל אם המיטה נמצאת בחדר אחר, וכל מה שמסדרים אותה, הוא עבור מוצאי שבת, אסור להציע אותה בשבת, משום איסור הכנה משבת ליום חול.

אולם כתב בספר מטה יהודה, שבכל מקרה שמסדרים את המיטה לכבוד היום, שיהיה הבית מסודר, מותר לעשות כן בשבת, אפילו אם אינו מתכוין לישון שם בשבת.

ולכן בזמנינו, בבתים שרגילים תמיד לסדר את המצעים בבוקר, כדי שיהיה הבית מוכן ומסודר ונקי, מותר לעשות כן גם בשבת, ואין בזה איסור הכנה משבת ליום חול. אבל אם מסדרים את המיטה רק כדי שהיא תהיה נוחה ומסודרת במוצאי שבת, הדבר אסור.  

זמן טוב עבור הסעודות
בדרך כלל בזמנינו, נוהגים לאכול את סעודת הבוקר של שבת, מיד אחרי התפילה, ואת סעודה שלישית אוכלים אחרי תפילת המנחה סמוך לשקיעה.

אולם הגאון רבי חיים פלאג'י בספרו רוח חיים כתב, שיותר נכון לסעוד בשבת בבוקר בשחרית תיכף ומיד אחרי התפילה, ולאכול סעודה קלה, ולא חמין ממש, ומיד כשיגיע זמן תפילת המנחה, ללכת ולהתפלל מנחה (גדולה, כלומר, מוקדמת), ואז לסעוד את הסעודה השלישית עם חמין, כפי שבזמנינו נוהגים רוב האנשים לעשות בסעודה שניה.

ועל ידי זה ירויחו, שילמדו תורה בשבת בנחת, שהרי לא ילכו לישון בבוקר לפני תפילת המנחה, וגם בזה מרויחים שאוכלים סעודה שלישית לתאבון, אפילו בימות החורף הקצרים. וכתב הגאון זצ"ל, שכן הוא מנהג ליוורנו, כמו שכתב מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל (סימן עד), וכן הוא מנהג כמה מקומות.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה