הלכה ליום רביעי י"ז אלול תשפ"ה 10 בספטמבר 2025

ההלכה מוקדשת לזרע של קיימא לפרי בטן, לבן זכר וללידה קלה עבור

מוריה ניני ויובל ניני

הוקדש על ידי

עמית ניני

כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ

נאמר בספר נחמיה, שלאחר שבעים שנות הגלות, שגלו ישראל מארץ ישראל לבבל אחרי חורבן בית המקדש הראשון, עלו רבים מבני ישראל מבבל לארץ ישראל, לאחר שהמלך דריוש הפרסי נתן להם רשות לבנות את בית המקדש.

ובאותם זמנים, למרות שהיו צדיקים גדולים בעם ישראל, בכל זאת, מחמת הגלות והצרות הרבות שסבבו את ישראל, רבים מהם התרשלו מאד בקיום המצוות, עד שנכשלו בעבירות חמורות ביותר.

בשנה הראשונה לבואם לירושלים, ביום ראש השנה, כינס עזרא הסופר את כל העם, אנשים ונשים, לפני שער המים שהיה בירושלים, וכל העם היו עומדים, ועזרא עמד על מגדל עץ מיוחד שבנו עבור המעמד, והחל לקרוא באזני העם בתורה.

כאשר שמעו העם את דברי התורה, החלו בוכים בכי מר, כי הבינו שהם אינם מקיימים את התורה כראוי כלל וכלל, והיה הדבר הזה מאת ה' מן השמים, שישמעו העם את דברי התוכחה שבתורה, ויהיה זה עבורם כאילו נענשו בפועל, לכפר על עוונותיהם.

אולם יום ראש השנה, הוא יום טוב, ולא ראוי לבכות בו, שהרי אפילו וידוי לא אומרים ביום ראש השנה. לכן פנה עזרא הסופר את העם, ואמר להם דברי ניחומים, וכך נאמר:

"וַיֹּאמֶר לָהֶם, לְכוּ, אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים, וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ, כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ, וְאַל תֵּעָצֵבוּ, כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם".

גם הלויים שעמדו מצידיו של עזרא, הרגיעו את העם, ואמרו להם שלא יהיו עצובים, וכמו שנאמר:

"וְהַלְוִיִּם מַחְשִׁים לְכָל הָעָם לֵאמֹר, הַסּוּ! כִּי הַיּוֹם קָדֹשׁ וְאַל תֵּעָצֵבוּ !וַיֵּלְכוּ כָל הָעָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְשַׁלַּח מָנוֹת, וְלַעֲשׂוֹת שִׂמְחָה גְדוֹלָה, כִּי הֵבִינוּ בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר הוֹדִיעוּ לָהֶם."

לאחר מכן היה מאורע גדול, שאולי לא היה מעולם, שכל העם, שנשאו נשים שלא עברו גיור כהלכה, מרצונם החופשי, פירקו את הנשואין שלהם עם אותן הנשים, וחזרו לעבוד את ה' בקדושה וטהרה, עם כל בית ישראל.

על כל פנים ראינו, שצוה עזרא הסופר את העם, לשלוח מנות לאותם שאין להם מה לאכול בכבוד בימי ראש השנה. שיהיה הדבר הזה להם לתועלת לזכות ביום הדין, ולחזור להיות חביבים לפני הקדוש ברוך הוא.

וכן כתבו הפוסקים, שבימים הללו, ימי חודש אלול, ובפרט בערב ראש השנה, יש להרבות כמה שניתן בצדקות, ובפרט לעמלי תורה, כי נאמר "צדקה תציל ממוות", והדרך הנכונה להנצל היא, להקדים את התשובה ואת התפילה ואת נתינת הצדקה, עוד לפני גזר הדין שיהיה בימים הבאים, ולכן יש להזדרז ולא להשאר שאננים, ולתת צדקה, כל אחד לפי מה שהוא מסוגל.

ובספר סדר היום (חודש אלול) כתב, שכבר מראש חודש אלול, יש להקדים בתפילה ותשובה וצדקה, ובפרט בערב ראש השנה ממש, שצריך כל אדם בין גדול ובין קטן לעשות בו צדקה ומשפט, וכן נהג רבינו הגאון הפרי חדש (כמו שכתב בסוף סימן תקפא).

ואמרו רבותינו (מדרש רבה פר' שופטים), גדולה צדקה, יותר מהקרבנות, שהקרבנות מכפרים בדרך כלל רק על השוגג, כלומר, על מי שחטא בטעות, ואילו הצדקה מסוגלת לכפר אפילו על המזיד.

ומרן החיד"א בהערותיו על ספר חסידים (סימן לא), הביא מה שכתב רבינו אפרים, רמז לכך שצדקה היא כמו קרבן, כי המילה "כסף" מורכבת משלוש אותיות, כף, סמך, פה. והגימטריא של שלושת האותיות הללו (כשהן מלאות, כמו שכתבנו, כף סמך פה), היא בדיוק "שה".

שאלות ותשובות על ההלכה

למה לא לומדים מהפסוקים שצריכים לשלוח משלוח מנות איש לרעהו, כמו בימי הפורים? י"ח אלול תשפ"ה / 11 בספטמבר 2025

כי לא נאמר שהוא תיקן כך לדורי דורות, כמו שנאמר במגילת אסתר, אלא רק בזמנם, שהיו הרבה אנשים שלא היה להם במה לשמוח בראש השנה, כי בדיוק באו מהגלות. תבורכו, כתיבה וחתימה טובה,

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה