הלכה ליום שישי כ"ט תמוז תשפ"ה 25 ביולי 2025

פרשת מטות - מסעי

מדברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל.
נערך על ידי נכדו, הרב יעקב ששון שליט"א

פרשת השבוע, פרשת מטות. בהקשר לפרשה, יש להביא את דברי רבותינו במסכת אבות: "לא עליך המלאכה לגמור", ופירשו רבותינו בילקוט שמעוני (פרשת עקב), שלא תאמר, "איני יכול לשמוע את כל התורה, שהיא ארוכה מאד". ורבותינו הביאו על כך, משל:

היה מלך אחד, שהיה לו בחצרו בור עמוק. הלך נאמן ביתו, ושכר פועלים כדי למלא את הבור. אחד הפועלים, שלא היה חכם, עמד והסתכל על הבור, והיה אומר: "איך אוכל למלא בור גדול כל כך"? ואילו הפועל השני, החכם, אמר בלבו: "מה איכפת לי אם אצליח למלא את הבור או לא, הרי אני מקבל תשלום על פי זמן העבודה, אני שכיר יום, ואני שמח על העבודה שלי, לכן אתחיל למלא כמה שאוכל"!

כך אומר הקדוש ברוך הוא לאדם: מה איכפת לך? אתה שכיר יום, מקבל את שכרך לפי עבודתך!

בענין זה, יש להביא מעשה שהיה:
לפני הסתלקותו של הצדיק, רבי יקותיאל יהודה טייטילבוים, בעל ה"ייטב לב", רצו בני ביתו להביא אליו פרופסור גדול. אולי הפרופסור ימצא דרך לרפא את הרב. אך הצדיק, לא הסכים שיזמינו את הפרופסור, וכששאלו אותו, מדוע אינו מסכים, אמר, אספר לכם מעשה:

רבי יואל סירקיש, בעל ה"בית חדש", הלא הוא רבינו הב"ח, ביקר פעם אצל חתנו בעל ה"טורי זהב", הלא הוא רבינו הט"ז. וכל בני העיר באו לקבל את פניו. בין הבאים, היה אברך, שלא ניגש כמו כולם, ולא אמר "שלום" לרבי יואל ה"בית חדש".

שאל אותו בעל הטורי זהב, מדוע אינך אומר שלום לחמי הגאון? השיב לו האברך, כי נאמר לו מפי אליהו הנביא זכור לטוב, כי חמיו, הבית חדש, הוא חס ושלום ב"נזיפה" (כמו נידוי מהשמים). וזאת מדוע? מפני שפעם אחת, נסע בדרך, ועבר דרך עיר אחת, והיה שם דין ודברים בין שני אנשים. אחד מהם קנה מחבירו עגלה של עצים, הקונה טען, שקנה בשלושה זהובים, ואילו המוכר טען, שמגיע לו עוד עשירית זהוב עבור הקניה.

וכאשר הגיע הב"ח לעירם, עיכבו אותו, וביקשו שידון להם דין תורה. שאל הב"ח, על איזה סכום הוא הסכסוך? השיבו לו, על עשירית הזהוב. כעס עליהם הב"ח ואמר: "בשביל עשירית הזהוב תעמידו אותי באמצע הדרך"?

באותה שעה התעורר קטרוג גדול על הב"ח מן השמים, שהרי "דין פרוטה כדין מאה", והיה על הב"ח להזדקק לשאלה ולדון בה.

שאל הט"ז את הב"ח, האם אכן אירע מעשה כזה? השיב לו הב"ח, שכן, באמת כך היה. הבינו הרבנים שהאברך הזה, הוא שליח מן השמים לתקן את הדברים. ומיד הושיבו בית דין, והתירו את הנזיפה מעל הב"ח.

פנה הב"ח לאברך, ואמר לו, מכיון שאתה חשוב מאד בשמים, אבקשך רק דבר אחד. אתן לך את ספרי הב"ח שחיברתי, ובדעתי להדפיסם, ואתה תשים את עיניך לראות אם טוב הוא. הסכים האברך, ולקח את כתב היד של הספר, כדי לעיין בו.

לאחר כמה ימים, שאל הב"ח את האברך, האם כבר עיינת בספר, ואתה יכול להחזיר לי אותו? השיב האברך: אפילו אם יעברו עשרים שנה, איני רוצה להחזיר לך את הספר, כי הן אמת, שספרך הוא טוב ומטיב, אבל נודע לי, כי מיד כשתדפיס אותו ותפיץ אותו בעולם, תתוקן נשמתך, ולא יהיה עוד מה לעשות בעולם הזה. לכן, אני חפץ לעכב את הדפסת הספר!

אמר לו הב"ח: אם זוהי סיבת המניעה, הרי אני מוסר את גופי ונשמתו לבורא, ובשביל כך, לא אעכב עצמי מלהדפיס את ספרי, שהוא נחוץ לעולם. הוכרח האברך להחזיר את הספר, וכאשר פתר, כן היה, בגמר הדפסת ספר "בית חדש", נפטר הגאון המחבר. ספרי הבית חדש הופיעו בשנים שצ"א – ת', ובשנת ת' נפטר הב"ח.

כל זה, סיפר הצדיק רבי יקותיאל יהודה, והוסיף: "אף אני, אם תיקנתי כבר את עצמי, אין לי עוד מה לעשות בזה העולם, ואינני רוצה שיקראו לרופא". (כמובן שהיה מדובר ממש בסוף ימיו, כשהרגיש שהגיע זמנו, וידע הרב שלא תהיה תועלת נכונה בהבאת הרופא).

כך מצאנו בפרשת השבוע, שאמר הקדוש ברוך הוא למשה רבינו:
"נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים - אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ", משה רבינו ידע, כי מיד לאחר שיקיים את מצוות ה', לנקום במדיינים, יסתלק הוא לעולמו. ולכן בני ישראל לא רצו למהר את המלחמה במדין, כמו שנאמר: "וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֶלֶף לַמַּטֶּה שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא", "וימסרו", שבני ישראל לא רצו לצאת למלחמה, אלא בעל כרחם יצאו, מפני שלא רצו שהדברים יביאו לידי סילוקו של משה. אך משה בעצמו, לא התעכב, הוא מיהר לעשות מלחמה במדין, ואחר כך, באמת הסתלק לבית עולמו.

אנו למדים מכך, כמה על האדם לשים לב, כי מטרתינו המקודשת בעולם, היא לעשות את רצון ה'. לא לעשות חשבונות, שהרי אפילו כאשר הדברים נגעו לחייו של משה, הוא לא התמהמה, ומיהר לעשות רצון ה', על אחת כמה וכמה, שבדרך כלל לא מדובר בנסיון גדול כל כך, אלא שנדמה לאדם שיהיה לו הפסד קטן בגלל קיום המצוות, עליו לזכור, זהו תפקידו בעולם, ועליו הוא זוכה לחיי העולם הבא.

שבת שלום.

תשואות חן חן להרה"ג רבי מרדכי מוראדי שליט"א, שהמציא לידינו דרשה זו. זכות מרן זצ"ל תעמוד לו ולכל אשר לו.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה


ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה