הלכה ליום חמישי ז' אב תשפ"ב 4 באוגוסט 2022

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר.

השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו.

השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן לקטן שאינו מחוייב בתענית לשתות את היין.

השיטה השלישית היא שיטת רבינו הרמב"ן, שכתב שאין להבדיל כלל, שהרי אמרו בגמרא (ברכות לג.) שבתחילה תקנו חכמים שיעשו הבדלה בתוך תפילת ערבית של מוצאי שבת, ואחר כך נתעשרו ישראל ותקנו חכמים הבדלה על כוס יין, והרי בתשעה באב שחל להיות במוצאי שבת כל ישראל עניים מרודים הם. וישנה אריכות על שיטות הראשונים בדברי הפוסקים.

ומרן השלחן ערוך פסק כשיטת הגאונים שיבדיל על כוס יין במוצאי תשעה באב. ואנו פוסקים כדעת מרן שקבלנו הוראותיו. לכן אנו נוהגים להבדיל במוצאי תשעה באב על כוס יין, ובזה מוציאים את הצום. אבל מיד במוצאי שבת עם כניסת התענית, שאי אפשר לעשות הבדלה על כוס יין, צריך שיאמר בפיו "ברוך המבדיל בין קודש לחול", בכדי שיהיה מותר לו לעשות מלאכה.

ואין מברכים על הבשמים בהבדלה שבמוצאי תשעה באב, משום שאין מביאים בשמים בבית האבל, שהבשמים נועדו לתענוג, וכן הדין בתשעה באב. וכן פסק מרן השלחן ערוך.

חייבים לברך על הנר במוצאי שבת של תשעה באב. אף על פי שאין מבדילין על הכוס. ונוהגים שהחזן או הרב בבית הכנסת מברך על הנר לפני קריאת מגילת איכה. (אף שיש חולקים בדבר. ראה בספר חזון עובדיה עמוד שמב).

ונשים שאינן הולכות לבית הכנסת, צריכות לברך על הנר בביתן, במוצאי שבת, ברכת "בורא מאורי האש". (שם, עמוד שמג).

חולה, שאוכל בתשעה באב, כפי שביארנו בהלכות קודמות, צריך לעשות הבדלה על הכוס לפני שיאכל בתשעה באב. שהרי אסור לאכול אחרי שבת לפני שעושים הבדלה. ולכן על החולה לעשות הבדלה על כוס יין, או מיץ ענבים, וישתה מהכוס כדת וכדין בכל מוצאי שבת. ורשאי החולה שעושה הבדלה על הכוס, להוציא את כל בני ביתו ידי חובת ההבדלה, כפי שנוהגים בכל מוצאי שבת.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

דיני תשעה באב מס 3 ואגדות על החורבן

אורך השיעור: 01:09:20         הורד     (31.74 MB)

כל המתאבל על ירושלים רואה בשמחתה

אורך השיעור: 00:57:15         הורד     (26.21 MB)

תשעה באב

אורך השיעור: 00:44:31         הורד     (10.20 MB)

תשעה באב דחוי

אורך השיעור: 01:00:18         הורד     (13.80 MB)

תשעה באב - איסור לימוד תורה ודיני התענית לקטנים

אורך השיעור: 01:10:29         הורד     (16.13 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

ברוך המבדיל  שאומרים במוצאי שבת בשם ומלכות? ז' אב תשפ"ב / 4 באוגוסט 2022

בלי שם ומלכות.

האם יש התייחסות בפוסקים לאדם שלא צם ביום ט׳ באב מכיון שקשה לו (לכאורה מזיד) ולא משום שהוא חולה, האם מבדיל לפני שאוכל? ד' אב תשפ"א / 13 ביולי 2021

הפוסקים לא מדברים על מצב שאדם מבקש לעשות עבירה, והוא שואל מה לעשות כדי שהעבירה תהיה פחות גדולה. עקרונית הוא צריך להבדיל, אבל ההבדלה הזו בעצמה תהיה חטא, כי אסור לו לשתות מן היין. לכן אי אפשר לומר לו להבדיל, ואי אפשר לומר לו שלא יבדיל, בשני המקרים הוא יעשה איסור גדול. צריך פשוט להשפיע עליו שיתענה, וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, ומי שאינו מתאבל על ירושלים לא יזכה לראות בשמחתה. 

האם יש דיעה שהמניקה יכולה להבדיל על היין מיד במוצ"ש למרות שהיא תאכל רק למחרת בצהריים? והאם אשתי יכולהלהוציא אותי ידי חובת הבדלה ואז במוצאי התענית לא אצטרך להבדיל? ט' אב תשע"ט / 10 באוגוסט 2019

מרן זצ"ל, הוא שהורה היתר לגבי מעוברות ומניקות בתשעה באב דחוי. והוא שהורה לנו להורות גם לאחרים, שמעוברות ומניקות, נכון שיתענו עד חצות היום. (במקום שאין חשש סכנה או חולשה מיוחדת).

והאשה יכולה להוציא את בני הבית ידי חובת הבדלה.

מה הדין הבדלה לגבי קטנים כאשר שני ההורים צמים ? וכן מי עדיף לעשות הבדלה כאשר הבת הגדולה בת 10 ואחיה בן 8  ט' אב תשע"ט / 10 באוגוסט 2019

עדיף שתעשה הבת שהיא גדולה יותר

אם מעוברות פטורות מהצום השנה, למה שלא יאכלו עד יום ראשון בצהרים? הן הרי יכולות להבדיל מיד במוצא"ש ולאכול. מחילה, זה לא כ"כ ברור, אף על פי שפתחנו בחזון עובדיה, ואין זה כתוב שם. ט' אב תשע"ט / 10 באוגוסט 2019

כך השיב לנו מרן זצ"ל, כדי שלא תפרושנה לגמרי מן הציבור ביום זה.

אדם ששמע הבדלה במוצאי שבת (למשל מפי חולה שפטור) והתכוון לצאת לידי חובה, האם צריך לעשות הבדלה במוצאי הצום? ח' אב תשע"ט / 9 באוגוסט 2019

אם הוא התכוין לצאת ידי חובה, וכן המבדיל התכוין להוציאו, אינו צריך לחזור ולהבדיל.

ומעוברות ומניקות, שלפי מה שכתבנו רשאיות לאכול בתשעה באב השנה (תשע"ח), מפני שהתענית דחויה מיום השבת, אף הן חייבות להבדיל על הכוס לפני שיאכלו. ומאחר ואינן אוכלות עד ליום תשעה באב, כלומר, יום ראשון בצהריים, הרי שעליהן לברך על הנר בליל תשעה באב, וביום תשעה באב עושות הבדלה על הכוס, בלא לברך על הנר ובלא לברך על הבשמים. (חזון עובדיה עמוד שמח).
מחילה מכבודכם, אבל הרב חזר בו באותו מקום בדף שנ לגבי הבדלה במוצ"ש.  י"ב אב תשע"ח / 24 ביולי 2018

לגבי מעוברות ומניקות, שעצם הדין שרשאיות לאכול בשנה שתשעה באב דחוי, ואינן נחשבות ממש כמו חולה שפטרוהו חכמים בעצם מן התענית, אמר לנו מרן זצ"ל שלא יבדילו עד הצהרים, כמו שכתבנו.

במוצאי שבת/תחילת הצום - האם אומרים בהבדלה את כל הנוסח ובורא מאורי האש, או רק ברוך... בורא מאורי האש? י' אב תשע"ו / 14 באוגוסט 2016

היה צריך לומר רק את ברכת בורא מאורי האש, כי את שאר ההבדלה עושים במוצאי תשעה באב.

במה שכתבתם שמעוברות ומניקות יבדילו בבוקר קודם שיאכלו, עי' בחזו"ע עמ' שנ שכתב שבתחילה נמשך אחר דברי כף החיים ישבדיל קודם שיאכל, אולם אחר שעיין היטב בתשובת כנה"ג העלה שיבדילו בלילה, מאחר שמותר להן לאכול בכל שעה שירצו, לא גזרו עליהן כלל. ט' אב תשע"ו / 13 באוגוסט 2016

לפי הזכור לנו, שאלנו על זה את מרן זצ"ל, והשיב שלגבי מניקות ומעוברות, לדעתו לא ראוי שיאכלו מיד במוצאי שבת, אלא ימתינו עד הבוקר או עד הצהריים לפי כחן. וכך כתבנו בהלכה יומית. הגם שבאמת קצת קשה לחלק בזה בין חולה למינקת, כי על שתיהן לא גזרו, בכל זאת כתבנו כפי שמרן זצ"ל השיב לנו שנכתוב. ושום ראינו בגוף הדברים מה שציין כבודו (בספר חזון עובדיה), שיעשו הבדלה במוצאי שבת, ובאמת נראה יותר כמו שכבודו ציין, שיעשו הבדלה כבר במוצאי שבת. ובאופן כללי אנו מעדיפים לכתוב לפי מה שמרן כתב בספריו, שאז עיין יותר בדברים, ולכן אנו מודים לכבודו על ההערה.

יוצא לפי דברי הרב שנשים מעוברות ומניקות לא מתענות כלל, אף לא עד חצות היום, מכיוון שהן מבדילות ושותות כמלוא לוגמיו מיד במוצ"ש. הבנתי נכון? י"ג אב תשע"ה / 29 ביולי 2015

בדבר זה שאלנו את פי מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, והשיב, שאף על פי שחולה יבדיל על הכוס מיד במוצאי שבת, אבל מעוברות ומניקות טוב שלא תפרושנה לגמרי מן הציבור, ואם הדבר אפשרי, שאינן חלשות מאד, ימתינו עד חצות היום, ויעשו הבדלה ויאכלו.

האם מעוברת ומניקה יכולה לאכול במוצאי שבת ? ז' אב תשע"ה / 23 ביולי 2015

בשנה זו, שתשעה באב דחוי, רשאית לאכול בתשעה באב. וטוב שתחמיר, אם הדבר אפשרי, להתענות עד חצות היום.

הרב כתב שחולה יבדיל מיד . ולכאורה הוא הדין למעוברת ומניקה שמכיון שהותר לה לאכול בכל שעה שתירצה ז' אב תשע"ה / 23 ביולי 2015

כתבנו שיש לשתות כדת וכדין בכל שבוע. ובכל שבוע יש לשתות כשיעור כמלא לוגמיו, כמו שפסקו הפוסקים בסימן רצו. (עיין במשנה ברורה ובכף החיים ובערוך השלחן שם).

האם אתם בעצמכם שאלתם את מרן הרב שליט"א בפירוש וכך השיב לכם לגבי מעוברות? שלמעוברות ומניקות יש להבדיל למחרת? כ"ד אב תשע"ב / 12 באוגוסט 2012

אכן, אנו שאלנו על כך את מרן שליט"א, והיה נוכח באותו מקום הרה"ג רבי אברהם יוסף שליט"א.

המעוברות או המניקות, שרוצות לאכול במוצאי שבת ועושות הבדלה קודם לכן, האם הם יכולות להוציא את בני ביתם הגברים ידי חובת הבדלה? ח' אב תשע"ב / 27 ביולי 2012

מעוברות ומניקות, וכן חולה, שאוכלים ביום התענית, כשעושים הבדלה, יכולים לעשות כן בנוכחות שאר הבית, ויכוונו להוציאם ידי חובת ההבדלה, וגם שאר בני הבית יכוונו לצאת ידי חובת הבדלה.

לגבי חולה שלא צם, האם בהבדלה שעושה במוצאי שבת יברך על הבשמים? ח' אב תשע"ב / 27 ביולי 2012

לא יברך על הבשמים.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה