הלכה ליום חמישי ז' תמוז תשפ"ה 3 ביולי 2025

הדלקת נרות על ידי האיש

שאלה: האם הבעל יכול להדליק נרות שבת במקום אשתו?

תשובה: מצוות הדלקת נרות שבת, היא תקנת חכמים, ותכליתה, שיהיה אור בבית לכבוד שבת.

על מי מוטלת המצוה?
והנה לכאורה מצוה זו היתה צריכה להיות מוטלת על בעל הבית, לא פחות ממה שהיא מוטלת על האשה.

אולם כתבו הבית חדש והמגן אברהם, שהבעל אינו יכול לומר שהוא רוצה להדליק נרות בעצמו, מפני שמצוה זו מוטלת על הנשים יותר.

והטעם שמצוה זו מוטלת על האשה באופן מיוחד, הוא מפני שהאשה מצויה בבית יותר מהבעל בדרך כלל, והיא יותר אחראית על עניני הבית, ועוד שיש בזה תיקון מיוחד לאשה, הן על פי הפשט והן על פי הסוד, ולכן האשה קודמת בהדלקת הנרות.

וכמובן שאם האשה אינה נמצאת בביתה, כמו למשל יולדת בבית החולים, על בעלה מוטל להדליק נרות בביתם.

מי שהקדים והדליק
הגאון היעב"ץ כתב בסידורו, שאם הבעל הקדים את האשה והדליק נרות שבת, הרי שהוא חייב לשלם לאשתו סכום כסף של עשרה זהובים, כדין מי שגרם לחברו להפסיד מצוה. אולם מרן החיד"א בספר מחזיק ברכה דחה את דבריו, וכתב, שלמרות שבודאי שהאשה קודמת לאיש במצוה זו, בכל זאת, מאחר והבעל הדליק, והנר והשמן שלו, והוא לא גזל אותם, לכן, למרות שיש לאשה דין קדימה לפניו במצוה זו, בכל זאת, אין זה נחשב שחטף מאשתו את המצוה לגמרי. ולכן, למרות שעשה שלא כהוגן, אי אפשר לחייבו אותו בעשרה זהובים.

הכנת הנרות
שנינו במשנה במסכת שבת, על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן, על שאינן זהירות, בנדה, בחלה, ובהדלקת הנר. וכתב הגאון רבי עקיבא איגר (בתוספותיו), שלכאורה יש לדקדק, מדוע לא נאמר "ובנר", ולמה הזכירו "ובהדלקת הנר"? והרי לא אמרו "ובהפרשת חלה", אלא "בחלה" בלבד.

והסביר את הדברים, כי התנא בא לרמוז לנו, שעל האשה מוטלת "הדלקת" הנר, אבל על הבעל מוטל לסדר ולתקן את הפתילות של שבת, שיהיו מוכנים לקראת ההדלקה של אשתו. ולכן שנינו "בהדלקת", כי ההדלקה מוטלת על האשה, אבל ההכנה מוטלת על האיש. והדברים מבוארים בתיקוני הזוהר, שיש חשיבות שהבעל יכין את הנרות היטב עבור אשתו. וכן כתב רבינו האר"י (בשער הכוונות דף סא ע"ד), "ותזהר בתיקון נרות השבת, אבל ההדלקה היא מצוה על בעלת הבית כנודע". (חזון עובדיה שבת ח"א עמוד קסג והלאה).

צדקה לפני ההדלקה
טוב לאשה לתת לפני הדלקת נרות שבת, שלושה מטבעות לצדקה, ולאחר ההדלקה להתפלל לה' שיהיו לה בנים מאירים בתורה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה