הלכה ליום שישי י' סיון תשפ"ה 6 ביוני 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

משה בן יעקב ושושנה ז"ל

מצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחת שוויקה

פרשת נשא

נאמר בפרשת השבוע: "וַיְדַבֵּ֣ר ה' אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר, נָשֹׂ֗א אֶת־רֹאשׁ֙ בְּנֵ֣י קְהָ֔ת מִתּ֖וֹךְ בְּנֵ֣י לֵוִ֑י". כלומר, צוה ה' על משה, לראות כמה מבני קהת, כבר הגיעו לגיל שיוכלו לעבודת את עבודת המשכן.

בני לוי, היו: גרשון, קהת ומררי. גרשון הבכור, קהת השני, ומררי השלישי. ויש להתבונן, כי כאן, הקדים ה' יתברך את קהת מתוך שאר בני לוי, למרות שהוא לא היה הבכור, וביקש ה' ממשה להזמין ולראות כמה מבני קהת ראויים לעבודה, לפני כולם. ויש להבין, מדוע התורה מקדימה את קהת לאחיו הבכור?

מסבירים רבותינו במדרש, על פי הפסוק שנאמר בספר משלי על התורה הקדושה: "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים", שאף על פי שגרשון היה בכור, ומצאנו בכל המקומות, שהתורה חלקה כבוד לבכור לפני אחיו הקטנים, בכל זאת, מאחר וקהת היה זה שטוען (הוא היה נושא) את ארון הברית, שבתוכו הלוחות וספר התורה, לכן נאמר בתחילה: "נשא את ראש בני קהת", ורק אחר כך: "נשא את ראש בני גרשון". מי שנושא את התורה הקדושה, יש לכבדו ולהקדים אותו לפני אחיו!

וב"כלי יקר" עמד על שאלה שיש כאן בדברי המדרש:
נכון הוא שהתורה הקדושה, יקרה מכל יקר, אין למעלה ממנה, ולכן הוקדם קהת לפני גרשון. אך על כך בעצם יש לשאול: מדוע מסר ה' את נשיאת ארון הברית דוקא לבני קהת? הרי היה ראוי לתת את הארון לבני גרשון, שהוא הבכור!

ומסביר הכלי יקר, שזה בדיוק מה שרצה הקדוש ברוך הוא להראות לנו! באה התורה ללמדינו, כי,  "כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ", את הכבוד הגדול ביותר, יש לתת לבעלי התורה, ואילו היה ה' מוסר את ארון הברית לבני גרשון, ומזכיר אותם ראשונים, הרי אז היינו חושבים, שהסיבה שגרשון מוזכר ראשון, היא מפני שהוא בכור.

כעת, לאחר שמסר ה' את הארון לבני קהת, והקדים אותם לבני גרשון, רק כעת אנו יכולים ללמוד מכך, שאת הכבוד הגדול, יש לתת לנושאי התורה!

רבותינו במסכת הוריות דורשים את הפסוק: "יקרה היא מפנינים", שהתורה הקדושה יקרה יותר "מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים", כלומר, אפילו כהן גדול, ביום הכיפורים, בשיא השיאים של הקדושה שאדם יכול להגיע אליה, כאשר הוא עומד בבית קדשי הקדשים, ונושא תפילה לפני ה', עדיין, מי שהוא תלמיד חכם, מי שהוא עוסק בתורה, הוא חשוב יותר מאותו כהן גדול!

זכורני, בביתו של מרן הסבא, מרן רבי עובדיה יוסף זצ"ל, היה ברור ופשוט מאד, לכל הסובבים אותו, כי האדם המוצלח ביותר בעולם, הוא תלמיד חכם. ואפילו תלמיד חכם שאינו גדול כל כך, הוא באמת אדם מוצלח מאד הרבה מעל ומעבר לכל ההצלחות בעולם.

בעיניו של מרן זצ"ל, אילו היו מבשרים לו שאחד מנכדיו יהפוך לפרופסור גדול, לא היה בדבר שמחה גדולה, ובודאי שלא גאווה. אבל כאשר היה שומע שאחד מנכדיו חיבר ספר טוב, או חידש חידוש בדברי תורה, ולומד טוב, היה שש ומאושר על הדברים.

בסוף ימיו, בראש השנה האחרון לחייו, שוחח מרן זצ"ל עם אחד מראשי תנועת ש"ס. ואותו אדם, סיפר למרן זצ"ל בשמחה, על הישגים שונים של המפלגה. התבונן מרן זצ"ל על נכדו, (כמדומני שהיה זה בנו של הגאון רבי אהרן בוטבול שליט"א) שעמד שם, ואמר לאותו אדם, אתה מספר לי דברים יפים, אבל כל זה שום דבר, לעומת השמחה שיש לי שאני רואה שהנכד שלי לומד תורה, ומתגדל בתורה!

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה