הלכה ליום שישי ל' תשרי תשפ"ה 1 בנובמבר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

חי רפאל פול בן נג׳מה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

פרשת נח

בפרשתינו ובדברי חכמינו נאמר, כי צוה ה' על נח לבנות תיבה, ובמשך מאה ועשרים שנה היה נח משפיע על בני דורו לשוב בתשובה, והיה הולך ובונה את התיבה ומודיע, כי עתיד הקדוש ברוך הוא להביא מבול על העולם, וכל העולם יחרב, מפני חטאי בני האדם שעברו כל גבול, ולבסוף, משלא שבו בתשובה, הוריד הקדוש ברוך הוא מבול על הארץ, ואז נכנסו נח ובניו ונשותיהם אל התיבה, וכמו שנאמר:

"וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה", "וַיָּבֹא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו אִתּוֹ אֶל הַתֵּבָה מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל".

רבותינו במדרש רבה מדקדקים בפסוק:

מדוע נאמר "ויבוא נח ובניו אל התיבה מפני מי המבול"? הרי היה צריך להיות "ויבוא נח ובניו אל התיבה מפני ציווי ה'"! אלא, אומרים רבותינו, נח, נכנס לתיבה רק לאחר שהחל המבול לרדת בזעף, והגיעו מי המבול עד קרסוליו, וממש נדחקו הוא ובני משפחתו אל התיבה, כך הוא נכנס "מפני מי המבול", ולא מפני מצוות ה', ומסבירים רבותינו, כי נח, "מחוסר אמנה היה", "מאמין ואינו מאמין", כאילו חס ושלום לא היה בטוח בעצמו שבאמת ירד המבול, ולכן לא מיהר להכנס אל התיבה, עד שדחקוהו המים!

מעיר על כך הגאון הצדיק רבי יעקב גלינסקי זצ"ל (והגדת, פרשת נח): איך יתכן שנח, שהתורה הקדושה מעידה עליו שהיה "צדיק תמים", איך ניתן לומר עליו שהיה מחוסר אמונה חס ושלום? והלא הוא היה ממש נביא, והוא ידע בנבואה מאת ה' שעתיד לרדת מבול, איך יתכן שאדם במעמד רוחני כזה היה "מאמין ואינו מאמין"? מה פירוש הדברים?

אך כשנתבונן בדברים, נבין:
מאה ועשרים שנה בונה נח את התיבה, מאה ועשרים שנה הוא מזהיר את בני דורו מפני המבול הצפוי, הרי זה לא יתכן, שלא יהיה אפילו אדם אחד שישוב בתשובה! נח בודאי היה אישיות מיוחדת, אדם שמקרין על סביבתו, לא יתכן שהשפעתו היתה כל כך חסרת ערך!

לכן היה נח משוכנע, שקרוב מאד לודאי, הוא אכן יצליח להחזיר בתשובה כמה אנשים, והרי באמת, נח ואשתו ושלושת בניו ונשותיהם, היו שמונה אנשים. ואילו היה נח מצליח להחזיר בתשובה עוד אדם אחד! היה זה מספיק כדי להציל את כל העולם, שהרי הם תשעה, והקדוש ברוך הוא היה מצטרף עמהם, ולכן בכל ימות מתושלח, המבול לא ירד, כי היה בכוחם של תשעת הצדיקים להגן על העולם.

לבסוף מת מתושלח, וספדו לו שבעה ימים, והיה נח סבור, שלפחות כעת, מישהו יתעורר לשוב בתשובה, מכח דברי המוסר שהיה מתושלח אומר לבני דורו, אך שום דבר לא עזר!

והנה: "נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ", עין בעין רואים באופן מוחשי, כי המבול מתחיל לרדת, ובעלי החיים נכנסים, זוגות זוגות לתיבה! היה נח משוכנע, כי כעת, לפחות מישהו אחד ישוב בתשובה! לכן הוא התמהמה מלהכנס לתיבה!

אם כן, מדוע רבותינו מעבירים עליו ביקורת, ואומרים שהיה "מאמין ולא מאמין", הרי הוא בסך הכל קיוה שמישהו ישוב בתשובה והמבול לא ירד! אלא, שבדרגתו הגבוהה של נח, היתה עליו תביעה:

אם היה ברור לחלוטין בעיני נח, כי אצל הקדוש ברוך הוא, הטבע והנס הם דבר אחד, ואין ביניהם שום חילוק, הרי אז, כשהחלו מי המבול לרדת, היה עליו לרוץ אל התיבה! כל אדם בטבעו, כשהוא חש סכנה אמיתית, הוא לא מתמהמה, הוא ממהר להנצל מן הסכנה! אך נח, התמהמה, המתין, אולי ישוב מישהו בתשובה, "ואז יהיה הגשמים גשמי ברכה", (רש"י בראשית, ז, יב), הוא הראה בהתנהגותו, כי קיומו של הנס, אינו ברור ומוחלט בעיניו כמו קיומו של הטבע!

ממשיך הגאון רבי יעקב גלינסקי ומלמדינו מוסר:
מה אנו יכולים ללמוד מכל זה? נתבונן! כל כך הרבה נבואות נאמרו מפי נביאינו על הגאולה השלימה, והורו: "ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו", שלוש פעמים ביום אנו אומרים "כי לישועתך קיוינו וציפינו כל היום"! אנו מצפים, בהחלט! אך עלינו להתחזק, שיהיו הדברים "באמונה שלימה"! ולא חס ושלום בבחינת "מאמינים ואינם מאמינים"!

בזכות הציפיה והאמונה השלימה, נזכה בעזרת ה' באמת לראות בקרוב בגאולה השלימה בביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה

תספורת, גילוח הזקן, שנת תשפ"ו

שלא להסתפר בימי הספירה פשט המנהג שלא להסתפר בימי ספירת העומר, למנהג האשכנזים עד יום ל"ג לעומר, ולמנהג הספרדים עד יום ל"ד לעומר בבוקר. (וכפי שנתבאר לעניין נישואין בימי הספירה). ויש מהספרדים שמיקלים לענין תספורת כמנהג האשכנזים, שבל"ג לעומר כבר מסתפרים, והמיקלים בזה (אף מבני עדות המזרח)......

לקריאת ההלכה