הלכה ליום רביעי י"ד תשרי תשפ"ה 16 באוקטובר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דוד בן יאיר ושרה ז"ל

שנפל על קידוש ה' במלחמת התקומה.
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

אביו ואמו יאיר ושרה שורץ

חג הסוכות – מדברי מרן זצ"ל

מובא בגמרא במסכת תענית (דף ט.), שלושה פרנסים (רועים, שדואגים לצאנם) טובים עמדו לישראל, משה, אהרן ומרים. ושלוש מתנות טובות ניתנו מהקדוש ברוך הוא על ידם, באר מים, ענני הכבוד, וירידת המן. הבאר, בזכות מרים, ענני הכבוד, בזכות אהרן, וירידת המן, בזכות משה.

והנה מבואר בדברי חז"ל ובשלחן ערוך, כי מצוות הסוכה, היא זכר לענני הכבוד, שהיו כמו עננים ממש, שהקיף בהם הקדוש ברוך הוא את ישראל במדבר, והיו מגנים עליהם לבל יכה בהם שרב ושמש, (כמו שמבואר במסכת סוכה דף יא סוף עמוד ב).

ויש לשאול, מדוע אנו מציינים בכבוד גדול כל כך את הנס של ענני הכבוד, בבניית הסוכה ובישיבה בתוכה, ואילו זכר למן, או לבאר המים, אין אנו עושים שום דבר?!

והגאון רבי חיים כפוסי "בעל הנס", שהיה אב בית דין במצרים, כתב ליישב, שלגבי המן והבאר, אין אנו צריכים לעשות זכר באופן מיוחד, מכיון שהנס שלהם, היה בסופו של דבר כדי שיהיה לישראל מה לאכול ולשתות במדבר, והרי לא יעלה על הדעת, שהיה הקדוש ברוך הוא מוציא את ישראל ממצרים ומניח אותם למות בצמא במדבר. לכן על הנסים הללו, אין אנו מחוייבים לעשות זכר באופן מיוחד.

ולמרות שלמעשה, נס המן, וכן נס הבאר, היו יכולים להעשות בדרך הטבע, שיכול היה ה' לעשות שימצאו ישראל מזון שצומח מן הארץ, וכן יכלו לרדת להם גשמים מן השמים, כפי שבדרך כלל, הלחם גדל מן הארץ, והמים באים מן השמים, אך כאן, ה' יתברך עשה להם נס, שהיו הדברים להיפך, שהמים יצאו להם מן הארץ, והלחם ירד להם מן השמים. ובכל זאת, למרות הנסים הגדולים הללו, עיקר ההודאה היא על עצם המאכל והמשקה שהיו לישראל במדבר, ועל זה לא ראוי לעשות זכר מיוחד, שכן כאמור, אי אפשר שלא היה ה' נותן לישראל מזון ושתיה במדבר.

אולם ענני הכבוד, היו ענין אחר לגמרי! עם ישראל יכלו לחיות במדבר גם בלי ענני הכבוד. אמנם מידי פעם היו יחידים ואולי אף רבים מהם נפגעים מחמת החום הכבד, או מעקיצת נחש או עקרב, אך בכל זאת, הרי יש הרבה עוברי דרכים, ויש ערביים שדרים תמיד במדבר, ומסתדרים בדרך הטבע. לכן, לא היה ה' צריך לעשות נס מיוחד כזה לעם ישראל, אלא מידה טובה מרובה עשה ה' לישראל לפנים משורת הדין!

ולכן נצטוינו לעשות זכר מיוחד לענני הכבוד, לאות ולזכרון לתמיד, כמה אוהב הקדוש ברוך הוא את ישראל, וחפץ להגן עליהם מכל רע!

עוד אפשר ליישב את השאלה, שכן לפני ירידת המן ובאר המים, היתה תלונה מעם ישראל, כמו שנאמר: "וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּמִּדְבָּר, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד ה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע, כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב". ורק אחר כך נאמר "הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם".

וכן לפני נתינת המים של הבאר, כתוב בתורה: "וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה, וַיֹּאמְרוּ תְּנוּ לָנוּ מַיִם וְנִשְׁתֶּה"! ורק לאחר מכן נאמר: "הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב, וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם". וזו בארה של מרים.

אולם ענני הכבוד, ניתנו לעם ישראל ללא בקשה וללא תלונה, וברוב טובו וחסדו פרס ענן למסך. לכן לא נצטוינו לעשות זכר, אלא לענני הכבוד.

נזכור זאת בימי הסוכות הקדושים, אשרינו מה טוב חלקינו! אנו ישראל עם סגולה, עם קדושים, ואנו זוכים לשבת בצלא דמהמנותא, בצל הסוכה הקדושה, ואם נעשה רצונו של ה' יתברך, גם הוא מצדו, ימשיך טובו וחסדו עלינו, ונשמע ונתבשר בשנה זו בשורות טובות, ישועות ונחמות. אמן כן יהי רצון.

מערכת הלכה יומית, רבניה וחבריה, מברכים את כל הלומדים היקרים שלנו, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות, שנה טובה ומבורכת, חג שמח, ומשמחת החג יושפע לכם ולבני הנלוים אליכם שפע שמחה וטובה לכל השנה כולה. אמן.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת השבוע - פרשת בשלח – העצה לעת צרה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בשבת זו, פרשת בשלח, נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כשהקדוש ברוך הוא הולך לפניהם, יומם בעמוד ענן, להנחותם הדרך, ובלילה בעמוד אש, להאיר להם בלכתם יומם ולילה. כאשר נודע לפרעה מלך מצרים, כי בני ישראל ממשיכים בדרכם גם לאחר שלושת הימים שב......

לקריאת ההלכה


פרשת משפטים

נאמר בפרשת השבוע: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ". בפסוקים הללו טמון סוד גדול בהנהגת ה' את ......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

סעודת פורים –  ביום שישי

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

שבת פורים משולש תשפ"א

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין בתל אביב השנה, שנת התשפ"ה, חוגגים בירושלים ובכל עיר שהייתה מוקפת חומה, "פורים משולש", שבעוד וברוב ערי הארץ חוגגים את כל מצוות הפורים ביום שישי י"ד באדר, הרי שבירושלים מחלקים את המצוות לשלושה ימים, ביום שישי י"ד ......

לקריאת ההלכה