הלכה ליום רביעי כ"ד אב תשפ"ד 28 באוגוסט 2024

מחזיקי התורה – מעשה נפלא

למדנו, כי מי שאינו יכול לעסוק כראוי בתורה, יש לו תקנה גדולה, בכך שיסייע ללומדי תורה אחרים לעסוק בתורה. ובענין דומה, הזכרנו פעם, לגבי מצות כתיבת ספר תורה, את דברי רבינו הרא"ש, ונחזור עליהם שוב לשלימות הענין:

דברי הרא"ש
כתב רבינו הרא"ש, שטעם מצות התורה שכל אחד יכתוב לעצמו ספר תורה, אינה אלא בכדי שכל אחד יוכל ללמוד מספר התורה שלו, כמו שנאמר, "ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם", לכן בזמן הזה שאין אנו רגילים ללמוד מתוך ספר תורה, מצוה גם לקנות תלמוד ופוסקים כדי ללמוד בהם.

ואמנם, הלכה למעשה, עדיין יש חיוב למי שיכול, להשיג לעצמו ספר תורה, ועל כל פנים, כפי שפסק מרן זצ"ל, אפשר לצאת ידי חובת המצוה גם בשותפות, שלכל אדם יהיה חלק בספר תורה. אך על כל פנים מצוה גדולה יש למי שמזכה את הרבים בספרי קודש, במקומות שלומדים בהם.

החזקת התורה
ומן האמור אנו למדים באופן כללי, כי יש מצוה גדולה למי שיכול, להחזיק בידם של לומדי התורה, ובפרט מי שאינו לומד תורה מספיק בעצמו, שאז חובה עליו לעמוד לימין לומדי התורה. ובכלל המצוה, גם לתרום ספרי קודש לישיבות קדושות ולמקומות שילמדו בהם.

הנפטר שלמד רשב"א
והנה לפני מספר שנים, נסע הגאון רבי דב לנדו שליט"א לארצות הגולה, כדי להשפיע על נדיבי עם שיבואו לעזרת ה', לעמוד לימין לומדי התורה. לפני צאתו, נכנס לביתו של הגאון רבי גרשון אדלשטיין זצ"ל, כדי לבקש את ברכתו לקראת הנסיעה.

כשהחלו לשוחח, אמר הגאון רבי גרשון זצ"ל, כי מי שמחזיק ומשפיע על אחרים שילמדו תורה, נחשב לו הדבר כאילו הוא לומד בעצמו. ואז סיפר הגאון, מעשה ששמע בעצמו מפי רבי חיים ברמן, ששמע מפי רבי בן ציון במברגר זצ"ל, שהיה המשגיח בישיבת פוניבז' בבני ברק. וכך היה המעשה:

יהודי אחד מהעיר פתח תקוה, נפטר לבית עולמו. ולפני פטירתו, ציוה שישתמשו בכספים מסויימים שלו, להחזקת התורה. בקשו מרבי בן ציון במברגר שיטפל בעצמו בכספים שהותיר המנוח.

רבי בן ציון קנה בכספים ספרים עבור הישיבה, וביניהם היה גם ספר "חדושי הרשב"א", ובאותו הזמן למדו בישיבה מסכת גיטין.

באחד הלילות, הופיע הנפטר בחלומו של רבי בן ציון, ואמר לו בעל פה דיבורים שלמים בחדושי הרשב"א על מסכת גיטין! אותו נפטר, לא למד בחייו חדושי הרשב"א, וגם רבי בן ציון לא זכר בעצמו את לשון הרשב"א, אבל מכיון שמכוח הנפטר למדו רשב"א, הוא זכה ללמוד חדושי הרשב"א בישיבה של מעלה!

סיים הגאון זצ"ל והוסיף, כי מי שמזכה את הרבים בלימוד התורה, התורה עצמה נכנסת לנשמתו ומקדשת אותו, מעלה אותו ממדרגה למדרגה. והוסיף עוד סיפור בענין זה:

האב שבא ללמוד עם בנו
היה אדם אחד, שלא היה מלומדי התורה, והוא נפטר, והותיר אחריו אלמנה עם שני ילדים. היא עלתה לארץ ישראל, וכאן הכניסה את בנה ל"תלמוד תורה". באחד הימים, אמר הילד בעצב לאמו, שמאחר ובהיותו בחוץ לארץ לא למד גמרא, הוא מתקשה מאד בגמרא, ומחר עתיד להתקיים מבחן בגמרא, ולכן הוא אינו מוכן ללכת ללימודים, שהרי בודאי יכשל. והלך לישון בצער גדול.

בבוקר, הקיץ הילד ואמר לאמו, אמא! אני מוכן למבחן! אבא בא אלי בחלום ולימד אותי את כל הגמרא! וכך היה, הלך הילד והצליח במבחן למעלה מן המשוער!

האב, כך אמר רבי גרשון, לא למד גמרא בחייו, אבל כשהבן מתאמץ ולומד, גם את האבא מלמדים בשמים, ולכן היתה לו זכות לבוא וללמוד עם בנו! (מתוך העלון "דרכי החיזוק").

מעשים אלה, יקרים הם, ובימים אלה, שכבודם של לומדי התורה מושפל עד עפר, עלינו לזכור מהו ערכה של התורה הקדושה, שאין למעלה מזכות לימוד התורה, ואין זכות בעולם שיכולה לעמוד ולהגן על ישראל בעולם הזה ולחיי העולם הבא, כמו לימוד התורה הקדושה, "כי היא חיינו ואורך ימינו"!

שאלות ותשובות על ההלכה

מעשה זה עם האדם שתרם ספרים, נמצא במבוא לחי' רמב"ן, מכון מערבא. כ"ה אב תשפ"ד / 29 באוגוסט 2024

תבורך מפי עליון

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה