הלכה ליום ראשון כ"ב תמוז תשפ"ד 28 ביולי 2024

ברוקולי חי

שאלה: אנו נוהגים לעשות סלט, שהמרכיב העיקרי בתוכו הוא "ברוקולי" שאינו מבושל, מה מברכים על הסלט?

תשובה: מאחר והברוקולי הוא עיקר הסלט, ממילא עלינו לדון מהי ברכת הברוקולי, שזו היא הברכה הראוייה לכל הסלט.

והנה, הברוקולי הוא ירק, כמו כרובים ומלפפונים, ולכן הברכה הראויה עליו היא "בורא פרי האדמה". כמו שלמדנו במשנה במסכת ברכות (דף לה.).

אולם בשאלה שלפנינו יש לדון, כי באמת שרוב בני האדם אוכלים את הברוקולי כשהוא מבושל, והוא נחשב למשובח יותר בדרך כלל כשהוא מבושל, מאשר כשהוא חי (לא מבושל).

ובגמרא במסכת ברכות (דף לח:), אמר רב נחמן בר יצחק, כל דבר שהברכה הראשונה עליו היא "בורא פרי האדמה", אם בישלו אותו, מברכים עליו "שהכל נהיה בדברו". ובגמרא הביאו לדוגמא את הירק "כרתי", שהוא משובח יותר כשהוא חי מאשר כשהוא מבושל, ולכן אם בישלו אותו, נחשב הדבר שהוא "השתנה לגריעותא", כלומר, הוא השתנה לרעה, ולכן הברכה עליו היא "שהכל נהיה בדברו", שהיא ברכה כוללת על כל מיני המאכלים, ולא "בורא פרי האדמה" שהיא ברכה מיוחדת לירקות כשטעמם טוב.

וכן פסק מרן השלחן ערוך (בסימן רה). שעל הכרתי, מברכים "בורא פרי האדמה" כשהוא חי, ו"שהכל נהיה בדברו" כשהוא מבושל.

וכן הדין להיפך, ירקות שהם טובים יותר כשהם מבושלים, הרי שכאשר הם מבושלים, מברכים עליהם "בורא פרי האדמה", וכאשר הם חיים, מברכים עליהם "שהכל נהיה בדברו". ולכן על קישואים מבושלים, מברכים "בורא פרי האדמה", אבל על קישואים חיים, מברכים "שהכל נהיה בדברו".

ופירות וירקות שטובים מאד, הן כשהם חיים והן כשהם מבושלים, לעולם מברכים עליהם את הברכה הראוייה להם, "בורא פרי העץ" או "בורא פרי האדמה".

ומבואר בדברי רבותינו האחרונים, (הביאם בשו"ת אוצרות יוסף ח"י סימן ז), שהאופן לדעת אם הירק משובח יותר חי מאשר מבושל, הוא פשוט באמצעות בדיקה, מה נוהגים רוב בני האדם באותו מקום.

ולכן, לגבי ירק ה"ברוקולי", מאחר ודרך רוב בני האדם בכל המקומות שאנו מכירים, לאכול אותו כשהוא מבושל יותר מאשר כשהוא חי, לכן כשהוא חי, יש לברך עליו "שהכל נהיה בדברו". ולכן ברכת סלט עם ברוקולי חי, היא "שהכל נהיה בדברו".

יש להבהיר, שהברוקולי נחשב לנגוע בתולעים, ולכן יש לרכוש רק מתוצרת מיוחדת עם פיקוח על גידול ללא חרקים, וכן יש לשטוף את הירק כפי ההוראות שעל גבי האריזה. (יש גידול למשל של "גוש קטיף", או קפוא עם כשרות מיוחדת ללא חרקים).

שאלות ותשובות על ההלכה

שאלה להבנה וללמוד

א - יש רגילות גדולה מאוד לאכול את הברוקולי חי בסלט. ולא ניראה כמו שכתבתם שהרגילות לאכולו מבושל

ב- הכלל שכתבתם צריך הבנה כי לפי זה יש לברך על תירס שהכל, ועל פירה תפו״א יש לברך שהכל וכן הלאה כיוון שהרגילות לאוכלם מבושלים? כ"ד תמוז תשפ"ד / 30 ביולי 2024

לגבי תירס ותפוח אדמה, מאחר והרגילות היא לאכול אותם מבושלים, יש לברך עליהם בורא פרי האדמה כשהם מבושלים.

לגבי ברוקולי, זה נכון שזה דבר נפוץ לאכול אותו חי, אבל עדיין רוב בני האדם מעדיפים לאכול אותו מבושל, וזה היעוד העיקרי שלו, לכן כשהוא חי, ברכתו שהכל נהיה בדברו.

לעניין ברוקולי היום נפוץ מאוד בהרבה בתים מסעדות וכד", לעשות סלט עם ברוקולי חי זה כבר לא בגדר בטלה דעתו, כך שיתכן באמת כשאוכלים אותו בסלט דוקא תהיה ברכתו אדמה כ"ג תמוז תשפ"ד / 29 ביולי 2024

כמו שהבאנו בשם הפוסקים, הדרך לקבוע אם כך או כך הדרך, היא פשוט מה עושים רוב האנשים. למיטב ידיעתי גם במדינות שמקובל לעשות סלט ברוקולי חי, זה עדיין לא הרוב. ולכן, אפילו שזו התנהגות נורמלית, ולא דבר חריג, עדיין ברכת הברוקולי חי תהיה שהכל נהיה בדברו.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה

תספורת, גילוח הזקן, שנת תשפ"ו

שלא להסתפר בימי הספירה פשט המנהג שלא להסתפר בימי ספירת העומר, למנהג האשכנזים עד יום ל"ג לעומר, ולמנהג הספרדים עד יום ל"ד לעומר בבוקר. (וכפי שנתבאר לעניין נישואין בימי הספירה). ויש מהספרדים שמיקלים לענין תספורת כמנהג האשכנזים, שבל"ג לעומר כבר מסתפרים, והמיקלים בזה (אף מבני עדות המזרח)......

לקריאת ההלכה