הלכה ל יום חמישי 24 Iyar 5781 6 מאי 2021

צדקה בשביל שיתרפא בני

שאלה: האם מותר לתת סכום כסף לצדקה בשביל שיתרפא איזה אדם או בשביל בקשה אחרת, או שלא נכון לעשות כן מפני שהמעשה לא נעשה לשם שמים אלא לצורך פרטי?

תשובה: בגמרא במסכת פסחים (דף ח.) אמרו רבותינו, האומר (הנני נותן) "סלע (סכום כסף) זה לצדקה בשביל שיחיה בני", הרי זה צדיק גמור. כלומר, אדם שנותן צדקה, ואומר בפירוש, שהוא נותן את הצדקה כדי שבנו יחיה, הרי זה צדיק גמור, ואין שום פגם במה שהוא עושה.

ובגמרא במסכת בבא בתרא (דף י ע"ב) אמרו, שהצדקה שעושים מלכי אומות העולם, אינם עושים אותה אלא לצורך עצמם, ולא לשם שמים. וכמו שנאמר בספר עזרא, שהיה המלך נותן צדקה כדי שיטיב ה' לו ולבניו. והקשו על כך בגמרא, שלכאורה אין חסרון בכך שנותנים צדקה למען מטרה אישית, שהרי למדנו, שהנותן צדקה "בשביל שיחיה בני" הרי זה צדיק גמור. והסבירו בגמרא, שיש חילוק בין רוב ישראל למלכי אומות העולם, כי ישראל, כשנותנים צדקה, מתכוונים על כל פנים גם לשם שמים. שהרי אדם התורם צדקה על מנת שיתרפא קרובו החולה, ואותו קרוב בכל זאת נפטר לבית עולמו, אותו אדם שנתן את הצדקה, אינו מתחרט על כך, אלא מקבל בהכנעה את גזירת ה'. מה שאין כן אצל מלכי הגויים שהוזכרו בגמרא, שהיו מצפים לטובה שיתן להם ה', ואילו היו יודעים שה' לא שמע לתפילתם כאן בעולם הזה, היו מתחרטים על כך שנתנו צדקה.

ומבואר אם כן בגמרא שאין כל חשש בכך שאדם נותן סכום כסף לצדקה בשביל שיתרפא בנו, שהרי על כל פנים הוא מתכוין לתת צדקה גם אם חלילה לא יתרפא בנו, ורק הוא מבקש שזכות נתינת הצדקה תעמוד לרפואת בנו, אך זאת בלי קשר לעצם הסכמתו לתת סכום כסף לצדקה, מפני שהיא מצוה גדולה.

וכן פירש רש"י בסוגיא בפסחים, שאין אנו אומרים שהואיל נותן כספו לצדקה בשביל שיחיה בנו, אם כן נחשב לו המעשה שלא לשם שמים, אלא אומרים אנו שקיים בזה מצות צדקה שציוהו בוראו לעשות צדקה, ומתכוין הוא גם להנאת עצמו שיחיה בנו.

ומכאן הוכיח מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שכל מעשה שאדם עושה לשם שמים, ומעורבת בכונתו גם כוונה אחרת להנאת עצמו, וכגון מי שאוכל בשבת לכבוד שבת קודש ובכדי לענג את השבת, לקיים מצות בוראו, אך הוא מתכוין גם להנאת עצמו, אין אנו אומרים לו שמעשיו אינם לשם שמים, שהואיל ובכוונתו מעורבת גם כוונה לשם שמים, הרי זה נחשב שעושה לשם שמים ושכרו בשמים גדול. וכן כתבו עוד רבים מרבותינו הפוסקים.

ומכאן גם השלכה הלכתית מרחיקת לכת עוד יותר, לענין מצות "יבום", שהיא מצות עשה מן התורה, למי שמת אחיו בלא בנים או בנות, והשאיר אחריו אלמנה המוכנה להנשא לאותו אח בכדי להקים שם לבעלה שנפטר, וגם האח מוכן לעשות כן (כמו שקרה פעמים רבות גם בדורות האחרונים), מבואר בגמרא במסכת יבמות (לט:), שאבא שאול סובר, שאם אין האח מתכוין לשם שמים, אלא הוא רוצה לישא את אשת אחיו מפני יופיה או מפני עושרה וכיוצא בזה, הרי אסור לו לייבם את אשת אחיו, שלא התירה התורה את אשת אחיו, אלא אם הוא מכוין לשם שמים, אבל אם הוא מתכוין לשם דבר אחר, הרי היא אסורה עליו באיסור חמור.

והנה הדבר נפוץ מאד, שאומר אחיו של הנפטר, שהגם שאינו מכוין אך ורק לשם שמים, מכל מקום מעורבת בכוונתו גם כוונה לשם שמים לקיים את מצות ה' יתברך להקים שם לאחיו הנפטר, ויש לדון אם נחשב הדבר שהוא מכוין לשם שמים אם לאו. ולאור האמור נראה להוכיח שכל שמעורבת בכוונה גם כוונה לשם שמים, הרי דינו של זה כמי שמכוין לשם שמים, ואנו ממליצים לו לקיים מצות ייבום, לישא את אשת אחיו, להקים שם לאחיו לעולם, וכדעת מרן השלחן ערוך.

ולסיכום, מותר לאדם לתת צדקה בכדי שיתרפא קרובו וכיוצא בזה, שהרי הוא מכוין גם לשם שמים, לקיים מצות בוראו. וכן הדין בכל מצוה שהוא מכוין בה גם להנאתו. ומי שמכוין רק לשם שמים, הרי זו מצוה מן המובחר ביותר, שכל מעשיו לשם ה' לריח ניחוח, והמה הרצויים ביותר לפני ה' יתברך.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום כבוד הרב, במקרה זה שאדם נותן צדקה לרפואת מישהו, שכר המצווה נשאר אצל נותן הצדקה ? או שזה הולך לחולה. 21 Elul 5781 / 29 אוגוסט 2021

מפורש בגמרא, שהשכר גם לזה שנותן את הצדקה, אלא שיש בזה זכות לאותו שנותן לרפואתו, אבל השכר לא נפגע. 

אז לכאורה לפי מרן מותר לאיש לייבם את אלמנתו של אחיו ולא חוששים שהוא נושא אותה לשם יופי או תאווה? 24 Iyar 5781 / 6 מאי 2021

נכון, זו דעת מרן השלחן ערוך. (כמובן, כשהיא יבמה, שאין לה ילדים, וכשהיא רוצה בכך).

בנוגע לברכת המזון. האם מותר לעשות בעל פה? או שעדיף לקרוא מתוך סידור? מה הדין לגבי ברכת המזון 24 Iyar 5781 / 6 מאי 2021

אפשר לברך בעל פה, אם הוא יודע אותה בעל פה, אבל עדיף מאד לברך מתוך סידור, ורבי ישראל אביחצרא (באבא סאלי) היה אומר, שמי שמברך מתוך סידור יזכה לפרנסה טובה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

ORDEN RITUAL DE LA NOCHE DE ROSH HASHANA

Las dos noches de Rosh Hashana es costumbre comer alimentos que simbolizan buenos designios para Israel. Por ello se come Rubia o lubia en árabe, zapallo –calabaza dulce-, dátiles, acelga, puerro, cabeza de cordero, manzana y miel. Ya hemos escrito oportunamente, que la perso......

לקריאת ההלכה

SOBRE LA SANTIDAD DE LOS FRUTOS EN EL AÑO SHEVIIT

Como vimos anteriormente en las entregas que precedieron, los frutos que crecen durante el año sheviit, este año 5782, poseen una santidad especial, incluso si se los exporta fuera de Israel. Por ello los etroguim que saldrán de Israel el año próximo deben cuidarse......

לקריאת ההלכה

TIEMPO DE LLUVIAS

Comenzamos a citar el párrafo “Mashib Haruaj…” en la plegaria de Musaf (adicional) de la festividad de Simjat Torá (shemini atzeret, fuera de Israel). No se trata de un pedido formal por las lluvias sino de una alabanza al Creador, por ello se denomina en el lenguaje......

לקריאת ההלכה

EL SHOFAR

Es un precepto de la Torá oír los sonidos del Shofar el día de Rosh Hashana, como está escrito: Día de Teruá será para ustedes. A partir de que se oyen las bendiciones correspondientes está absolutamente prohibido hablar hasta que finalicen ......

לקריאת ההלכה


COSAS QUE PROVOCAN OLVIDO

El Talmud (Horaiot 12) afirma, cinco cosas provocan el olvido de lo estudiado, el que come un alimento del que probó un ratón o un gato, el que come el corazón del animal, quien suele consumir aceitunas, quien bebe el agua sobrante de un lavado, quien lava sus pies uno encima de......

לקריאת ההלכה

MACETAS DENTRO DE LA CASA

Como vimos anteriormente, las prohibiciones de trabajar la tierra durante el año sheviit aplican incluso a las macetas conectadas, según la Torá, a la tierra por medio de huecos. A continuación, veremos sobre esta prohibición referida a las macetas que se hallan......

לקריאת ההלכה

HOL HAMOED

Los días intermedios entre el primero y el séptimo día de Sucot o el primero y el último de Pesaj, son denominados Hol Hamoed y nuestra sagrada Torá los denomina “mikrae kodesh”, o sea convocación sagrada y así mismo los citamos en la pleg......

לקריאת ההלכה

SI ES PRECISO BENDECIR AL PROBAR LA COMIDA

Como vimos en distintas ocasiones, con respecto a la bendición sobre los alimentos que pronunciamos previo a consumirlos, aún cuando se come una mínima cantidad se debe pronunciar la bendición ya que está prohibido obtener provecho alguno de este mundo sin recitar ......

לקריאת ההלכה