הלכה ליום ראשון י"א ניסן תשפ"ו 29 במרץ 2026

פרטים בדיני בדיקת חמץ –  תשפ"ו

כמו שלמדנו שבוע שעבר, אור לארבעה עשר בניסן, בודקין את החמץ לאור הנר. והשנה (תשפ"ו) יחול ליל בדיקת חמץ ביום שלישי הקרוב בלילה, ליל יום רביעי.

ברכת הבדיקה
לפני שמתחילים בבדיקת חמץ, יש לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצונו על ביעור חמץ". ונוסח הברכה מודפס בכל המחזורים לחג הפסח או לשלושת הרגלים.

והטעם שלא מברכים "על בדיקת חמץ", הוא משום שכל ענין הבדיקה, אין תכליתו אלא כדי לבער את החמץ מן הבית, שהיא עיקר המצוה ועליה אנו מברכים.

דיבור באמצע הבדיקה
אסור לדבר בין הברכה לתחילת הבדיקה, כדי שלא יהיה "הפסק" בין הברכה למצוה. ובאמצע הבדיקה אפשר לדבר דברים שהם מענין הבדיקה, כמו לשאול את בני הבית מה יש כאן וכדומה, אבל אין לדבר דיבורים רגילים, עד לאחר הבדיקה לאחר שיאמרו את נוסח "ביטול חמץ" (שהזכרנו שבוע שעבר). ומכל מקום אם בטעות דיבר באמצע הבדיקה, אינו חוזר לברך.

שהחיינו
נחלקו הפוסקים אם צריך לברך ברכת "שהחיינו" על בדיקת חמץ. שלדעתו של הגאון הפרי חדש יש לברך. אולם למעשה אין לברך ברכה זו. אך מי שיכול, נכון לצאת ידי חובת כל הפוסקים, על ידי כך שיביא פרי חדש לביתו, ויניח אותו לפניו בשעת ברכת "על ביעור חמץ", ואז יתחיל קצת בבדיקה (כדי שלא יהיה הפסק), ואז יברך שהחיינו וימשיך בבדיקה, ולאחר הבדיקה והביטול יברך "בורא פרי העץ" ויאכל מהפרי. וכל זה כאמור, אינו חובה מצד הדין, אלא ממידת חסידות בלבד. (חזון עובדיה פסח עמוד מה).

מכונית
מי שיש ברשותו מכונית, עליו לבדוק אותה בבדיקת חמץ לאור הנר. ואפילו אם ניקו היטב את הרכב קודם לכן, חובה לבדוק אותו בליל בדיקת חמץ. (שם עמוד נב).

מה יעשו עם החמץ
כל החמץ שנשאר בבית לאחר הבדיקה, ובכלל זה גם אם שומרים חמץ כדי לאכול ממנו בבוקר שלמחרת (לפני זמן איסור אכילת חמץ), יש להניח אותו שמור במקום מיוחד, בתוך שקית וכדומה, כדי שלא יתפזר, ובפרט יש להזהר בזה כשיש ילדים קטנים בבית שעלולים לגעת בחמץ, שאז יש להשגיח עליהם היטב שלא ישוטטו בבית בשעה שאוכלים, ולא יתעסקו עם החמץ בלי השגחה היטב.

זמן איסור אכילת חמץ
בערב פסח, שיחול השנה (תשפ"ו) ביום רביע, זמן איסור אכילת חמץ בארץ ישראל יהיה בערך בשעה עשר ואחת עשרה דקות (בבוקר). וסוף זמן ביעור חמץ יהיה בשעה אחת עשרה ועשרים ושבע דקות. ובכל מקום בעולם יש לבדוק את הזמנים על פי לוחות השנה המוסמכים שיש במקום.

שריפת וביטול חמץ
למחרת ליל בדיקת חמץ, בבוקר, לוקחים את כל החמץ שנמצא בבית, ושורפים אותו ב"שריפת חמץ", ולאחר שריפת חמץ אומרים שוב את נוסח הביטול, כפי שהוא מופיע במחזורים לפסח. ויש שינוי בין הנוסח שבלילה ובין הנוסח שביום, שביום אומרים: כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי "דחזיתיה ודלא חזיתיה, דביערתיה ודלא ביערתיה", לביטיל ולהוי כעפרא דארעא. ופירוש הדברים: כל חמץ ושאור שנמצא ברשותי, "שראיתי אותו ושלא ראיתי אותו, שביערתי אותו ושלא ביערתי אותו", יבטל ויהיה כמו עפר הארץ.

והטעם שבלילה לא אומרים "דחזיתיה ודלא חזיתיה", הוא משום שבלילה אנו בכוונה שומרים חלק מהחמץ כדי להשתמש בו בבוקר, ולכן אנו לא מבטלים את כל החמץ, אבל ביום שאין אנו משאירים יותר חמץ, אז מתאים לומר שכל החמץ שברשותינו יהיה מבוטל. (בית יוסף סימן תלד).

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה