הלכה ליום שישי י"ד אדר תשפ"ד 23 בפברואר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

ציון בן יצחק ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

גב" מהראנגיז רבקה בת שוקט ש"ת ומשפחה

פרשת תצוה

על פי דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל. ערוך על ידי נכדו הרב יעקב ששון שליט"א

בפרשת השבוע נקרא, שאמר ה' אל משה: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי".

רבותינו במדרש אמרו, שכאשר שמע משה רבינו מה' יתברך שעליו להקריב את אהרן, שהוא יהיה הכהן הגדול, הורע הדבר בעיניו, מפני מחשבתו, שהוא יזכה גם בכתר כהונה, ויזכה לקיים את כל המצוות המוטלות על הכהן הגדול, אך כעת התבשר שהוא לא יהיה הכהן, אלא אחיו, אהרן, לכן הורע הדבר בעיניו.

ומדוע באמת משה רבינו לא זכה גם בכתר הכהונה? מפני שכאשר פנה ה' אל משה, וביקש ממנו, "וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם", משה רבינו ביקש שלא לקבל עליו את המשימה, ובמשך שבעה ימים, היה הקדוש ברוך הוא מפציר במשה שיסכים לצאת ולגאול את ישראל, אך משה לא רצה, יום אחרי יום, אמר להקדוש ברוך הוא שישלח מישהו אחר לגאול את ישראל: "לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם, גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ, כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי".

עד שלבסוף נאמר: "וַיִּחַר אַף ה' בְּמֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר, הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי יָדַעְתִּי כִּי דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא, וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ". מה פירוש הדברים? ה' יתברך כעס על משה, שלא קיבל עליו את התפקיד יותר מהר, ואמר לו, הנה צא למדבר לארץ מצרים, ותראה, שאהרן אחיך, למרות שהוא אחיך הגדול, הוא יראה אותך, "ושמח בלבו", ישמח על מעלתך הגדולה, ישמח על כך שמדרגתך גבוהה ממנו בנבואה.

והנה אהרן הכהן, הרי היה נביא עוד לפני שבא משה, והוא היה נביא לישראל, ועתה אחיו הקטן גדול ממנו, אך הוא ראה "ושמח בלבו". קיבל את הדברים בצורה היפה ביותר. "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן, לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה הַמִּדְבָּרָה, וַיֵּלֶךְ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹקִים וַיִּשַּׁק לוֹ", ופירש רבינו הרמב"ן, שלא נאמר וישקהו, או ישק אותו, כפי שנאמר בדרך כלל, אלא "וישק לו", כמו שמנשקים ספר תורה, מפני מעלתו הגדולה של משה.

ועתה צוה ה' על משה להקריב את אהרן, ולמנות אותו להיות הכהן הגדול, הוא וזרעו עד עולם. והיו הדברים קשים בעיני משה.

וכך אמרו רבותינו, שרצה ה' יתברך לפייס את משה, אמר לו, משה, ראה, התורה, היתה אצלי, ואני נתתיה על ידך, לך יש כתר תורה, ולאהרן יהיה כתר כהונה. אך קשה להבין, מה הנחמה בדברים הללו? וכי משה לא ידע שה' נתן לו את התורה?

אלא יש להסביר את הדברים: למשל בבית הספר, יש מורה שמלמד בכיתה א', ויש מורה שמלמד בכיתה ח'. טעות היא לחשוב, שהמורה של כיתה א', הוא פחות חשוב מהמורה של כיתה ח'! נכון הוא, שהמורה של כיתה ח' צריך לדעת להקשות ולתרץ, ללמד גמרא והלכה היטב. בכיתה א', אין באמת צורך בלימודים גבוהים כאלה. אך מצד שני, מורה לכיתה א', צריך חכמה יתירה, לדעת איך ללמד את הקטנים, איך להאהיב עליהם את הלימוד, איך לקנות משמעת בכיתה, כל זה דורש חכמה רבה מאד! נמצא אם כן, שיש מעלה מיוחדת למורה לכיתה א', ויש מעלה מיוחדת מורה לכיתה ח'.

וכן לדוגמא אדם שהולך לקנות לו כובע חדש. עליו למדוד לו כובע שיתאים למידת ראשו. שאם יקח כובע קטן מדאי, תבוא הרוח ותקח לו את הכובע. ואם יקח כובע גדול, יתכסו עיניו ולא יראה דבר! לכל דבר יש את ההתאמה המיוחדת שלו.

בכל הדורות, העמיד ה' יתברך פרנסים על ישראל, תלמידי חכמים שהנהיגו את העם! אך ה' יתברך תמיד דאג, שיהיה בכל דור תלמיד חכם שמתאים לאותו הדור. לדוגמא, היה את דורו של הגאון בעל נודע ביהודה, שהיה גאון עולם, כל מי שיראה את הדרשות שלו, כמה עומק יש בהם! אילו היה מגיע ודורש לפני הקהל שלנו, כולם היו יוצאים מהדרשה שלו! לא היו מבינים כלום! הקהל שלו היו מלאים תורה!

מספרים, כמו "בדיחה", על אחד שמינו אותו כשליח, לאסוף כספים בחוץ לארץ עבור ישיבה בארץ ישראל. שלחו אותו לעיירות קטנות בכורדיסטאן ובפרס, מקומות שהיו אנשים פשוטים ביותר, שלא ידעו בכלל תורה. הגיע לשם, אך לא ידע מה יאמר, מה ידרוש לפניהם? הרי הם לא יבינו את דבריו! עמד בבית הכנסת ואמר, רבותי! יש לי קושיא על הקדוש ברוך הוא! כולם הטו אזניהם לשמוע את דבריו, קושיא על הקדוש ברוך הוא! במה מדובר??

אמר להם, אני הייתי יושב בתוך הגן, והנה אני רואה, אילן גבוה מאד, ועל ראשו תמרים! והנה אילן נוסף גדול מאד, ובו תאנים! וכך כל האילנות, גדולים, ופירותיהם קטנים! אך הנה אני רואה, אבטיח גדול מאד, והוא גדל על האדמה, וה"עץ" שלו, קטן מאד, בקושי יכולים לראות אותו! ומעתה, הקושיא! איך יתכן, אם אילנות קטנים מוציאים פירות גדולים, על אחת כמה וכמה שאילנות גדולים צריכים להוציא פירות גדולים! איך יתכן שהקטנים מוציאים גדולים, ואילו הגדולים מוציאים קטנים?? הבנתם את הקושיא? קושיא טובה? כולם השיבו לו, כן, כן, קושיא נכונה מאד!

המשיך השליח ודרש: עתה התיישבה לי הקושיא! מה היה? ישנתי לי תחת אילן התמרים, והנה נפלה ממנו תמרה אחת על ראשי, תיכף ננערתי משנתי, ואז הבנתי! אם היו האילנות הגדולים מצמיחים אבטיחים, הרי הייתי מת!! תירוץ טוב? השיבו כולם, תירוץ נכון מאד!

עשה השליח "מי שבירך", וכולם נתנו לו נדבות בעין יפה.

כך, דור דור ודורשיו, כל דור יש את המנהיג המתאים לו, לכל מצב יש את האדם המתאים לאותו מצב! לכל אדם יש את התפקיד המיוחד לו!

כך אמר ה' למשה, משה! התורה היתה אצלי, ומדוע אני לא לימדתיה את בני ישראל, אלא מסרתיה על ידך? מפני שעם ישראל לא היו מסוגלים ללמוד תורה מפי, לכן היה עליהם לקבלה על ידי אמצעי, על ידך, שאתה תלמד אותם אותה, והיא נקראת "תורת משה"! אם כן, רואה אתה, שלכל אחד יש הסגולה המיוחדת שלו, אתה מתאים ללמד תורה את ישראל. לך יש "כתר תורה", אבל אהרן אחיך, הוא ראוי יותר לתפקיד הכהונה, הוא מתאים לזה יותר ממך. אין זה אומר שאחד גדול מחבירו, אלא שלכל אחד יש את התפקיד המיוחד לו!

כך אנו למדים, לכל אחד יש את התפקיד שלו בעולם, ה' יתברך שתל כל אדם ואדם, עם תפקידו, עם סביבתו ועם המטלות המיוחדות לו, הוא אינו צריך לחשוב, מדוע איני כמו פלוני או אלמוני? אתה נמצא בדיוק במקום המיועד לך מן השמים, ובמקום שלך, עליך למלא את תפקידך בצורה הטובה ביותר, זהו התיקון שלך, זהו התפקיד שלך, וזו, זו ההצלחה שלך!

שבת שלום ומבורך!

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה