הלכה ליום שני ג' אדר תשפ"ד 12 בפברואר 2024

ההלכה מוקדשת לזכות ולשמירת

כל חיילינו היקרים

שה' יתברך ישמור צאתם ובואם לשלום
יתן להם כח וגבורה, ויפלו כל אויבינו תחתיהם
וישובו לבתיהם, ששים ושמחים, בריאים ושלמים
וישמור ה' את כל השבויים, יתן להם רחמים, ולא יאונה להם כל רע
ושבו בנים לגבולם, במהרה אכי"ר

הוקדש על ידי

הלכה יומית

ימלא פי תהלתך

שאלה: אם בטעות הכנסתי לפי דבר מאכל ולא בירכתי עליו, כיצד עלי לנהוג?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף נ סוף עמוד ב), אמר רב יהודה, אמר רב: שכח והכניס אוכלין (דברי מאכל) לתוך פיו, בלא ברכה, מסלקן לצד אחד ומברך. כלומר, מי שטעה והכניס לפיו דבר מאכל בלי ברכה, עליו לסלק את המאכל שיהיה בצד אחד בתוך פיו, כדי שיוכל לברך, ויברך, וימשיך לאכול.

ושם בגמרא הובאו בענין זה שלוש ברייתות (כמו משניות), שנראות כסותרות זו את זו. ושלושתן עוסקות במי שהכניס דבר מאכל לפיו ולא בירך. באחת שנינו, שעליו לבלוע את מה שהכניס בלא ברכה. בשניה שנינו, שעליו לפלוט מפיו את מה שאכל, כי אסור לאכול בלא ברכה. ובשלישית שנינו, מסלקן לצד אחד ומברך, כדברי רב יהודה. והסבירו רבותינו, שהברייתות אינן סותרות זו את זו, וכך אמרו בגמרא:

הא דתניא בולען, כלומר, מה ששנינו שבולע את המאכל, הכוונה היא במשקאות, שאי אפשר לברך כאשר המשקה בתוך פיו, לכן יבלע אותו, ואם יש לו עוד מהמשקה, יברך וימשיך לשתות. ומה ששנינו שעליו לפלוט מפיו את המאכל, הכוונה היא במקרה שהמאכל לא נמאס לאחר שיוציאו אותו, כמו לדוגמא סוכריה, שאפשר להוציאה מהפה, לברך ולחזור לאוכלה. ומה ששנינו מסלקן לצד אחד, הכוונה במיני מאכל שאי אפשר לפלוט אותם, כי הם ימאסו, ואז בלית ברירה, יש לסלקן לצד אחד ולברך.

ומדוע באמת לא נאמר שבכל דבר מאכל, יסלק אותו לצד אחד ויברך? אמרו בגמרא, מפני שנאמר "ימלא פי תהלתך", שכל הפה יהיה מלא בברכת ה', ואין זה נכון לברך כאשר יש דבר מאכל בפה, ורק כשאין ברירה, התירו לסלק את המאכל לצד אחד ולברך.

ולהלכה, פסק מרן השלחן ערוך (סימן קעב), ממש כדברי הגמרא, שמי ששכח והכניס לפיו משקאות בלא ברכה, בולען, ואינו מברך עליהם ברכה ראשונה. אולם הרמ"א כתב שיש לברך לאחר מכן על המשקה, שמאחר והוא נזכר מיד כשהוא שותה, עדיין שייך לברך על המשקה. ולכאורה כך היה נכון להורות לאשכנזים, שבדרך כלל פוסקים כדעת הרמ"א, אלא שכבר כתב המשנה ברורה בשם האחרונים, שרוב הפוסקים הסכימו לדעת מרן השלחן ערוך בזה, ולכן גם למנהג האשכנזים, מי שטעה ולא בירך על משקה, אינו יכול לברך עליו לאחר שבלע אותו.

אמנם בודאי שאם בא להמשיך לשתות עוד, יברך ברכה ראשונה, ויכוין לפטור גם את מה ששתה כבר.

ואם שכח והכניס דברי מאכל לתוך פיו, אם הוא דבר שאינו נמאס אם יפלוט אותו, אז יפלוט אותו מפיו, יברך עליו וישוב לאוכלו. ואם הוא דבר שנמאס, מסלקו לצד אחד בפיו ומברך.

ולסיכום: המכניס משקה לתוך פיו בלי ברכה, יבלע אותו, ואם בא לשתות עוד, יברך ויפטור גם את מה ששתה. ואם היה זה דבר מאכל שאפשר לפלוט אותו מהפה, יפלוט אותו ויברך עליו ויאכל אותו. ואם היה זה דבר מאכל שימאס אם יפלוט אותו, יסלק אותו לצד אחד בפיו, ויברך.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה