בהלכה הקודמת ביארנו, כי מעיקר ההלכה ניתן לצאת ידי חובת הדלקת נרות של שבת גם בנרות של חשמל, שכן עיקר תקנת רבותינו בהדלקת נרות שבת היתה בשביל שיהא נר דולק בבתיהם של ישראל ביום השבת, מצד מצות כבוד שבת ועונג שבת, וגם בנרות של חשמל מתקיימת תקנה זו. ועל כן במקום שלא ניתן להדליק נרות של אש ממש, מותר להדליק נרות של חשמל ולברך על הדלקה זו כאשר ביארנו.
והנה לדעת מרן השלחן ערוך, לאחר שהדליקה האשה נרות שבת, אסור לאדם אחר לברך על הדלקה של נרות נוספים. מפני שעל אף שיש בתוספת האור תוספת לכבוד שבת, מכל מקום הואיל וכבר התקיימה תקנת רבותינו להדליק נרות על ידי האשה שהדליקה מתחילה, על כן אין לברך שוב על תוספת אורה שבאה אחר כך. וממוצא דברינו נלמד, שלדעת מרן השלחן ערוך אסור לבנות הבית להוסיף נרות לאחר ההדלקה של אם המשפחה ולברך על הדלקה זו, הואיל ואין אנו מברכים על תוספת אורה, כי אם על ההדלקה הראשונה בלבד. (ואם הן חפצות להדליק נרות נוספים, אל להן לברך על הדלקה זו).
ועל כן, לפי מה שביארנו שיוצאים מעיקר הדין ידי חובת הדלקה בנרות חשמל, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שנכון מאד לכבות את אור החשמל בבית לפני הדלקת נרות שבת, ואחר כך תברך האשה על ההדלקה, ותדליק את נרות השבת, ותכוין בברכתה גם על הדלקת אור החשמל שתדליק לאחר הדלקת הנרות, שהואיל ובאור החשמל כבר מתקיימת תקנת רבותינו בהדלקת הנרות, נמצא אם כן שיש לחוש שאין לברך עוד על הדלקת הנרות שאחר כך, ולכן ראוי לכבות קודם את כל האורות בבית, ואז בודאי שיש מקום מחודש לתקנת רבותינו להדליק נרות, ובודאי שיש לברך על הדלקה זו, שכוללת בתוכה את הדלקת הנרות המיוחדים לשבת, ולאחריהם הנרות של החשמל (הרגילים) שבבית.
ולסיכום: ראוי מאד לכבות את אור החשמל קודם הדלקת הנרות בשמן או בשעוה, ולחזור ולהדליק את אור החשמל לאחר הדלקת הנרות, ולכוין בעת הברכה לפטור את מאור החשמל, אשר באורו הגדול נראה אור, לאכול וליהנות מאורו.
