הלכה ליום רביעי כ"ב טבת תשפ"ד 3 בינואר 2024

כבוי אורות החשמל קודם הדלקת נרות שבת

בהלכה הקודמת ביארנו, כי מעיקר ההלכה ניתן לצאת ידי חובת הדלקת נרות של שבת גם בנרות של חשמל, שכן עיקר תקנת רבותינו בהדלקת נרות שבת היתה בשביל שיהא נר דולק בבתיהם של ישראל ביום השבת, מצד מצות כבוד שבת ועונג שבת, וגם בנרות של חשמל מתקיימת תקנה זו. ועל כן במקום שלא ניתן להדליק נרות של אש ממש, מותר להדליק נרות של חשמל ולברך על הדלקה זו כאשר ביארנו.

והנה לדעת מרן השלחן ערוך, לאחר שהדליקה האשה נרות שבת, אסור לאדם אחר לברך על הדלקה של נרות נוספים. מפני שעל אף שיש בתוספת האור תוספת לכבוד שבת, מכל מקום הואיל וכבר התקיימה תקנת רבותינו להדליק נרות על ידי האשה שהדליקה מתחילה, על כן אין לברך שוב על תוספת אורה שבאה אחר כך. וממוצא דברינו נלמד, שלדעת מרן השלחן ערוך אסור לבנות הבית להוסיף נרות לאחר ההדלקה של אם המשפחה ולברך על הדלקה זו, הואיל ואין אנו מברכים על תוספת אורה, כי אם על ההדלקה הראשונה בלבד. (ואם הן חפצות להדליק נרות נוספים, אל להן לברך על הדלקה זו).

ועל כן, לפי מה שביארנו שיוצאים מעיקר הדין ידי חובת הדלקה בנרות חשמל, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שנכון מאד לכבות את אור החשמל בבית לפני הדלקת נרות שבת, ואחר כך תברך האשה על ההדלקה, ותדליק את נרות השבת, ותכוין בברכתה גם על הדלקת אור החשמל שתדליק לאחר הדלקת הנרות, שהואיל ובאור החשמל כבר מתקיימת תקנת רבותינו בהדלקת הנרות, נמצא אם כן שיש לחוש שאין לברך עוד על הדלקת הנרות שאחר כך, ולכן ראוי לכבות קודם את כל האורות בבית, ואז בודאי שיש מקום מחודש לתקנת רבותינו להדליק נרות, ובודאי שיש לברך על הדלקה זו, שכוללת בתוכה את הדלקת הנרות המיוחדים לשבת, ולאחריהם הנרות של החשמל (הרגילים) שבבית.

ולסיכום: ראוי מאד לכבות את אור החשמל קודם הדלקת הנרות בשמן או בשעוה, ולחזור ולהדליק את אור החשמל לאחר הדלקת הנרות, ולכוין בעת הברכה לפטור את מאור החשמל, אשר באורו  הגדול נראה אור, לאכול וליהנות מאורו.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם אין נשים שמקבלות שבת לאחר הדלקת נרות? האם בכל זאת יתאפשר להם להדליק את האורות לאחר שהדליקו את נרות השבת? כ"ה שבט תשפ"ד / 4 בפברואר 2024

הספרדים נוהגים שאשה לא חייבת לקבל שבת בהדלקת הנרות. ולכן אנו מברכים על ההדלקה לפני ההדלקה, ולאחר מכן מדליקה, וכשמסיימת את ההדלקה יכולה לקבל שבת. לכן אין בעיה שתדליק גם את האורות.

לא מובן כי ברגע שהדלקנו נרות שבת קיבלנו שבת ואי אפשר לעשות אחר כך מלאכה, אז איך זה לכבות את האור בבית ואחרי הדלקת הנרות להדליקו? ט' חשון תשע"ו / 22 באוקטובר 2015

ראשית, למנהג הספרדים האשה אינה מקבלת עליה את קדושת השבת בהדלקת הנרות.

שנית, גם לנוהגים שהאשה מקבלת שבת בהדלקת הנרות, הרי בכל אופן הדלקת אורות החשמל היא בכלל הדלקת הנרות, והיא חלק ממצוות הדלקת הנרות, ולכן בודאי שרשאית לברך תחילה, ואחר כך להדליק את הנרות, ואחר כך להמשיך ולהדליק את נרות החשמל.

כיצד תדליק האישה את אורות הבית לאחר שהדליקה נרות ובירכה שהרי קיבלה כבר שבת ??!! ט' חשון תשע"ו / 22 באוקטובר 2015

כבר כתבנו כמה פעמים, שלמנהג הספרדים ולדעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, אין האשה מקבלת עליה את קדושת השבת בהדלקה.

אבל באמת שגם לנוהגים שמקבלת שבת בהדלקה, הרי הדלקת החשמל היא המשך של מצות הדלקת הנרות, ולכן עליה לברך, ואחר כך להדליק נרות שבת, ולהמשיך עם נרות החשמל, ואחר כך תתפלל כדרכה.

על אף היותי אשכנזיה, אני פועלת לרוב על פי פסיקתו של מר''ן, ידועה לי ההמלצה לכבות את נרות החשמל בבית לפני הדלקת נרות החשמל אבל נוהגת אני לכבותם ולהדליק מחדש סמוך ממש להדלקת נרות השבת. מהכתוב ניתן להבין שמדליקים אחרי הברכה. היתכן? הרי אסור להדליק נר השמלי בשבת, אולי לא הבנתי נכון? ב' טבת תשע"ד / 5 בדצמבר 2013

נכון מאד, לכבות את אורות החשמל, ולהדליקם "לאחר" הדלקת נרות שבת. מאחר, ואין האשה מקבלת עליה את השבת בהדלקת הנרות. וגם אותן המקבלות שבת בהדלקת הנרות, אינן מקבלות שבת, עד שגומרות את הדלקת כל הנרות, ובכלל זה אורות החשמל בבית.

נכון גם לגבי האשכנזים? י' תמוז תשע"ג / 18 ביוני 2013

אמנם למנהג האשכנזים אין טעם חזק כל כך לכבות את האורות קודם ההדלקה, ומכל מקום טוב הדבר לעשות כן, שבכך יוצא ידי חובת כל הדעות, ובפרט שמדובר בדעת מרן השלחן ערוך, שהוא מרא דאתרא בארץ ישראל. ועוד, שעל ידי כן האשה מראה, שבהדלקת האורות היא מקיימת מצוה, בהדלקת נרות רבים לכבוד  שבת.

כל השנים נהגתי אחרת וקודם הדלקתי את האורות היכן שנחוץ ואז הדלקתי נרות....כי הבנתי שעם הדלקת הנרות אני כבר מקבלת עלי את השבת ולכן אסור לעשות מלאכה.
ועכשיו אני מבינה שכן מותר לעשות מלאכה אחרי הדלקת הנרות כגון הדלקת אורות החשמל. האם זה נחשב לחילול שבת איך שנהגתי?
והאם גם פלטת השבת צריכה להדלק רק אחרי הדלקת הנרות? י' תמוז תשע"ג / 18 ביוני 2013

אין זה חילול שבת חס ושלום. ועשית כהוגן. רק טוב יותר שתהדרי להדליק את אורות הבית לאחר ההדלקה. ואת הפלאטה אפשר להניח ולהדליק קודם ההדלקה, בלי שום חשש. כי כל הדבר מדובר רק לגבי דבר שנותן אור בבית, ולא דבר אחר.

לפי האמור לעייל, אישתי כשהיא נמצאת בבית אימה או אצל חמותה, לא צריכה לברך על הדלקת נרות שבת, כי אם המשפחה כבר בירכה? ה' תמוז תשע"ג / 13 ביוני 2013

נכון הוא, שמן הדין, כאשר מתארחים בבית אחר, די בהדלקה של אם המשפחה.

מי שמקבלת שבת עם ההדלקה, איך יכולה להדליק את האורות לאחר הדלקת נירות? ה' תמוז תשע"ג / 13 ביוני 2013

עליה לעשות תנאי, שאינה מקבלת שבת עם ההדלקה.

האם אני עושה נכון, כשמדליקה את האור בבית היכן שצריך לכבוד שבת ורק אז מברכת על הדלקת הנרות?
לאחר הדלקת הנרות כבר לא נוגעת בחשמל יותר. ה' תמוז תשע"ג / 13 ביוני 2013

טוב מאד, שתשני את מנהגך, ותתרגלי, לכבות את כל האורות, ולאחר מכן לברך על הדלקת הנרות, ואחר כך להדליק את הנרות, ולהדליק את אורות החשמל.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה