הלכה ליום שישי כ"ד טבת תשפ"ד 5 בינואר 2024

פרשת שמות

מאמר מהרה"ג רבי יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל

נאמר בפרשת השבוע:
"וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף, וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ, הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ, הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ, וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם, וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס".

רבותינו במסכת סוטה (דף יא.)  מסבירים, מהן אותן "ערי מסכנות – פתום ורעמסס"?

"פתום", שבנו אותה על פי התהום, על גבי קרקע בוצית ובולענית, והיו המבנים קורסים ונבלעים בקרקע, "רעמסס", שהלבנים והבנינים היו מתרוססים לרסיסים.

ביאור הדברים, כי ראשית מטרתם של המצרים בשעבוד בני ישראל, היתה כדי שבני ישראל לא יתעשתו, וימרדו בהם, לכן הקפידו על כך שעם ישראל, תמיד תמיד, יהיו שקועים בעבודה, גם אם אין לה תכלית. גם כאשר המצרים כלל לא היו זקוקים למבנים הללו, בכל זאת, לא רצו להניח לבני ישראל לנפשם, והעבידו אותם בעבודת פרך, ללא תכלית, לבנות בנינים שקורסים לאחר בנייתם!

וכך אמנם אמר פרעה על בני ישראל: "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ, וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר", מרוב עבודה, לא יהיה להם פנאי להתעסק ולחשוב על מחשבות כלשהן.

וכך כתב על כך רבינו הרמח"ל (רבי משה חיים לוצאטו) בספר מסילת ישרים, בזו הלשון:
"שהיה פרעה מתכוין שלא להניח להם ריוח כלל, לבלתי יתנו לב או ישימו עצה נגדו, אלא היה משתדל להפריע לבם מכל התבוננות, בכח התמדת העבודה הבלתי מפסקת".

ומכאן לימדנו הרמח"ל יסוד חשוב:

"כן היא עצת היצר הרע ממש על בני האדם, כי איש מלחמה הוא ומלומד בערמימות, ואי אפשר להמלט ממנו, אלא בחכמה רבה והשקפה גדולה".

כלומר, כשם שנהג פרעה הרשע, להטריח את ישראל כל הזמן בעבודות קשות, כדי שלא יתעשתו וישימו לב למצבם, כך עושה היצר הרע, שמסית את האדם להיות טרוד כל הזמן במחשבות שונות, כך שלא ישים לבו אל העיקר, לעבודת ה' התמידית!

בארצות הברית, רגילים בהרבה מקומות, שהיהודים הגרים בניו יורק וסביבותיה, יוצאים בחודשי הקיץ לבתים אחרים הממוקמים בהרים שסביב לניו יורק, או בעיירה "דיל". מאחר ומדובר בזמן ממושך, גם באותה תקופה, נוהגים בעלי הבתים, ליסוע מידי יום לעבודתם, בדרך כלל ל"מנהטן", למרות שהנסיעה אורכת זמן ממושך.

אירע פעם, ששמע הגאון בעל השפע חיים, האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל, קבוצה מחסידיו, המשוחחים ביניהם אודות ימי הנופש העתידים לבוא. היה זה באמצע החורף, והחסידים תכננו יחדיו, היכן יגורו, ומה יאכלו, ואיזו פעילות יסדרו עבור הילדים למשך כל הזמן, וכן על זו הדרך. תכניות על גבי תכניות, רבות ומגוונות, שגם עולות הון רב.

נענה האדמו"ר ואמר:
הנה, כך דרכו של היצר, הוא משכנע אתכם כעת לבטל את זמנכם במשך ימים שלימים על תכניות עבור החופש הגדול. ובלבכם, אתם אומרים, אוה, רק נסיים את התכניות, ומיד נחזור להתמקד בעבודת ה'! לאחר שתסיימו את התוכניות, הרי יקרבו ימי הפסח, ואז תהיו טרודים בעניני החג. לאחר החג, הנה כבר קרבים ימי החופש, ואז תאמרו בלבבכם, רק יבואו ימי החופש, ונלמד במשך כל ערב כמה שעות מתוך הרחבת הדעת!

לבסוף, מגיעים ימי החופש, אתם נוסעים בכל יום למנהטן, וחוזרים עייפים ומרוטים לבתיכם, לא מצליחים ללמוד כלום. ואז תאמרו, אם כן, בשבת לכל הפחות נעסוק בעבודת ה'!  אך אבוי! מגיעה השבת, ועייפות גדולה משתלטת עליכם, שכן כל השבוע עבדתם קשה, ונסעתם כל יום כמה שעות, ולשם מה יש חופש אם לא כדי לנוח מעט?

זו דרכו של היצר, שמסיח את דעתכם כל חייכם, ואינכם שמים לב לימים שחולפים לבלי שוב! חבל על הזמן!

המשיך האדמו"ר ואמר, הנה כשהיינו במחנות תחת שלטון הנאצים ימח שמם, לפעמים, לא היתה להם עבודה עבורינו, והיו מצוים עלינו לאסוף אבנים, ולבנות גבעה מן האבנים, לאחר מכן היו מצוים להעביר את הגבעה למקום אחר, וכך היו מתעללים בנו כל הזמן, כדי שלא יהיה לנו פנאי לעצור, לחשוב, להתבונן, אולי אף למרוד!

סיים האדמו"ר, זו ממש דרכו של היצר הרע, כל החיים חולפים, לאדם תמיד יש במה להתעסק, והוא אינו מבין שהזמן חולף, לאחר שיסיים ענין אחד, יגיע ענין אחר, עליו לעצור לרגע! לחשוב! ולכוין את עצמו לדרכים ישרות, בהן יוכל להתמקד בעיקר, בעבודת ה', בתורה, בתפילה, בגמילות חסדים וקיום כל המצוות!

סיפר מגיד המישרים הגאון הצדיק רבי יעקב גלינסקי זצ"ל, שפעם אמר לו הגאון מפוניבז', רבי יוסף כהנמן זצ"ל:

אשאל אותך שאלה: אדם חולם שהוא נכנס ליער עבות, והתנפלו עליו אריות ונמרים להרוג אותו, כיצד ניתן לעזור לו?

הביט בו רבי יעקב מבלי להשיב, וכי מה ניתן להשיב לשאלה כזו?

נענה בעצמו הרב מפוניבז': "לעורר אותו, והחלום יעלם"!

וכלשון הרמב"ם: "עורו ישנים משנתכם והקיצו נרדמים מתרדמתכם, וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה"!

אדם שקוע כל ימיו בעצם בחלומות, דברים שאין בהם ממש, עליו להתנער, להתמקד בעיקר, לשמוע דברי מוסר, ולהשקיע את כל כוחותיו בעבודת בוראו!

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה