הלכה ליום שישי י' טבת תשפ"ד 22 בדצמבר 2023

פרשת ויגש

הוספה בענין עשרה בטבת: אמש למדנו, שנכון לקבוע תפילת מנחה היום בשעה מאוחרת, כדי שיוכלו לומר ברכת כהנים, והעירו על זה שלא כן כתב מרן זצ"ל (בעמוד קג), לגבי עשרה בטבת שחל בערב שבת, שאז אדרבה נהגו בירושלים להתפלל מוקדם יותר, מפני כבוד השבת. אבל בשאר התעניות נכון להתפלל מאוחר כדי שיוכלו לברך ברכת כהנים. ומכל מקום אין זה מעכב, ובכל מקום יעשו כמנהגם.

* * * * * * * * * * * * * * * *

בפרשת השבוע, אנו קוראים על הופעת יוסף בפני אחיו, באומרו להם: "אֲנִי יוֹסֵף! הַעוֹד אָבִי חָי? ומרוב בהלה, לא יכלו אחיו להשיב לו דבר, כמו שנאמר "וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו".

בספר "תורת חסד", עמד על תמיהה גדולה שיש בכל סיפור יוסף ואחיו:

מפורש במדרשי חז"ל, כי אחי יוסף, התחרטו על מכירתו, ולכן טרם בואם למצרים, קבלו עליהם לפדות אותו בכל סכום שיבקשו מהם. ולכן בהכנסם למצרים, נכנסו דרך עשרה שערים שונים, ובמשך שלושה ימים חקרו ודרשו היכן הוא יוסף, בתקוה שיוכלו למצוא אותו. ומחמת ההתנהגות הזו, הבינו כאשר יוסף חשד בהם שהם מרגלים, כי אכן, התנהגותם, היתה התנהגות של מרגלים.

אולם יש לשאול, הכיצד זה, לא העלו השבטים הקדושים בדעתם, שאולי "צפנת פענח" המשנה למלך מצרים, הוא הוא אחיהם יוסף?! ואם נאמר, שלא ראו זאת, מפני שיוסף עזב אותם בטרם גדל זקנו, ועתה כבר היה מגודל זקן, עדיין הדברים תמוהים מאד, שהרי במשך דקות ארוכות הם ניהלו שיח עם יוסף, כיצד זה לא עלה בדעת אף אחד מהם שזהו יוסף בעצמו? הרי פניו הן אותן פנים, וקולו נשאר כמות שהיה, איך לא שמו לב לכך?

השאלה מקבלת משנה תוקף, כאשר אנו ממשיכים להתבונן בפרשה:

אמרו רבותינו, שבשעה שביקש יוסף לאסור את יהודה, קמו שבעים מגיבורי מצרים לאסור אותו, אך הוא התגבר על כולם בכח נסי שהיה לבני יעקב. עד שביקש יוסף מבנו, מנשה, שיאסור את יהודה.

מנשה בן יוסף, במכה אחת, הכניס את שמעון לבית האסורים, וכבל אותו בשלשלאות של ברזל. כאשר ראה זאת שמעון, אמר: "מכה של בית אבא היא"! הבחין שמעון כי מכה כזו, בכח מעל הטבע, אינה מאחד מאנשי מצרים, אלא מאחד מבני משפחתם.

ואם כן, כיצד לא העלו האחים בדעתם כי יוסף אחיהם עומד לפניהם??

זאת ועוד. בהמשך הפרשה אומר יוסף לאחיו: "אֶת הָאֱלֹקִים אֲנִי יָרֵא"! בכל ארץ מצרים לא היה אדם אחד ירא שמים, ירא ה', ואילו יוסף אומר לאחיו בפה מלא, כי הוא כמוהם, הוא ירא שמים. ואם כן, שוב, כיצד לא הבחינו בכך שזהו בעצם יוסף? כמו כן, יוסף מטריד את השבטים שוב ושוב, בתופעות שאין להן הסבר, הוא יודע עליהם הכל, בטענה כי הגביע שלפניו מגלה לו סודות, ובכל זאת, האחים לא מעלים בדעתם כי הוא יוסף!

מסביר זאת רבינו חיים בן עטר, בספר אור החיים (בפרשת מקץ), כי אחי יוסף, שהם אשר מכרו יוסף, בגלל חלומותיו, היה ברור בעיניהם, כי יוסף הוא שהביא עליהם צרה גדולה, הוא היה אשם במה שאירע, בגלל חלומות ההבל שלו, שהוא יהיה מלך וכל אחיו ישתחוו לו, לכן לא היו יכולים האחים להעלות כלל בדעתם, שהחלומות הללו באמת התגשמו, וכי המלך העומד לפניהם, והם משתחוים לפניו, הוא הוא יוסף! גם לא יכלו כלל להעלות בדעתם, שחלומותיו היו בעצם אמתיים, ואם כן, המכירה היתה שלא כדין, והם האשמים האמתיים בכל מה שקרה להם ולאביהם! המחשבה הזו, פשוט לא יכלה לעלות בדעתם!

וכלשונו של רבינו האור החיים: מפני שראו את יוסף ברום המעלות, "הרחיקו מלבם מחשוב דבר זה", הם ממש הדחיקו את המחשבה ההגיונית ביותר, שיוסף הוא העומד לפניהם!

אמנם אין לנו מושג דק במעלתם ובמחשבותיהם של השבטים הקדושים, אך נוכל ללמוד מן הדברים מוסר השכל גדול:

כאשר אדם שקוע בטבע, שקוע בתאוות, שקוע במחשבות ובאידיאולוגיות שונות, לא רק שהוא לא זוכה להכיר את האמת, אלא שגם כאשר האמת תזרח כמו שמש מול פניו, הוא יכסה אותה, ויאמר "זו לא שמש"!

מספרים, שפעם דיברו לפני הגאון הצדיק רבי אליהו דסלר, בעניני מלחמה שאירעה, והדוברים אמרו זה לזה: "נכון שהכל מן השמים, אולם בכל זאת, בוא ונדבר על פי הטבע, איך יתכן שפלוני ינצח את אלמוני". נענה הרב דסלר ואמר: דומה הדבר לשני אנשים שאומרים: "אנו יודעים שהאמת היא כך וכך, אבל בוא ונדבר כמו משוגעים"!

עלינו להתרומם מעל המוסכמות שקבענו לעצמינו, עלינו להיות פתוחים, כנועים, מוכנים ומזומנים לקבל את האמת ואת התוכחה ממי שאמרה. וה' יזכינו לעשות רצונו כרצונו, לעובדו בלבב שלם.

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה