הלכה ליום שישי י"ח כסלו תשפ"ד 1 בדצמבר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת סבתי

סווירה שרה בת תברה דבורה למשפחת חדד ז״ל

הוקדש על ידי

נכדה אסף יוסף

פרשת וישלח

נאמר בפרשת השבוע, לאחר שנודע ליעקב שעשו אחיו בא לקראתו, שלח אליו יעקב שיירה שלימה של מתנות, ועם השליחים, שלח גם הודעה לעשו:

"כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב, עִם לָבָן גַּרְתִּי, וָאֵחַר עַד עָתָּה, וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה, וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי, לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ".

על מה שנאמר "עם לבן גרתי", דרשו רבותינו (הובא בפירוש רש"י), גרת"י, רומז לתרי"ג, שהוא מספר המצוות שיש בתורה. וכך רמז יעקב לעשו: "עם לבן גרתי – ותרי"ג מצוות שמרתי, ולא למדתי ממעשיו הרעים"!

נקודה חשובה הובאה בספר אמת ליעקב, מאת הגאון רבי יעקב קמינצקי זצ"ל (מגדולי הדור האחרון שהיו בארצות הברית), על מה שאמר יעקב "עם לבן גרתי", שפירוש הדברים, אמר יעקב לעשו, "גרתי", בכל השנים שהייתי אצל לבן הארמי, נותרתי "גר", ולא נעשיתי אזרח קבוע, נותרתי נע ונד, גולה ממקום למקום, ואם תשאל, הכיצד יתכן בכלל, לחיות לצד אישיות חשובה כמו לבן הארמי, ולא להתרשם ממנו כלל, לא לרדת ברוחניות אפילו מעט, כיצד זה יתכן? התשובה לכך היא, "תרי"ג מצוות שמרתי", היות והיה יעקב אבינו מסובב כולו במצוות התורה, היא שעמדה לו שזכה להשמר מפני לבן וחברתו המקולקלת.

יעקב אבינו הגיע לביתו של לבן ישר מישיבת שם ועבר, לאחר שעסק שם בתורה, הוא הגיע לבית של אחד מעשירי אותו הדור, שאת בתו רצה לשאת לאשה. בקלות יכול היה יעקב להתערות עם אנשי הבית, להתחבב על בניו של לבן, ולהיות אחד מהם, אך הוא בשלו, מקפיד על תרי"ג מצוות! בלי שום התרופפות! כך הוא זוכה להתנתק מכל מה שסביבו, להתמקד בעיקר! בקיום התורה והמצוות, ובהכנת שבטי ישראל בעבודה רוחנית נשגבה!

אך הדברים לכאורה תמוהים. אם רוצה יעקב לספר לעשו שהוא עדיין עומד בצדקותו, היה אומר זאת בפירוש! לשם מה לרמוז זאת במילים קצרות? ועוד קשה, שהרי עשו הרשע, בודאי לא קרא את פירוש רש"י עם דברי יעקב אחיו, ואם כן, מנין לו לעשו לדעת בכלל מה כוונתו של יעקב? ואפילו אם נאמר שהיה עשו מבין את עומק דבריו של יעקב, עדיין קשה, מדוע את ענין שמירת המצוות, הטמין יעקב ברמז בלבד, ואילו את עובדת הצלחתו מבחינה כלכלית, הוא מבטא בפירוש "ויהי לי שור וחמור וצאן ועבד ושפחה"? מדוע את הענינים הגשמיים ביטא יעקב בצורה ברורה יותר לעומת עניניו הרוחניים?

הסביר זאת מגיד המשרים הגאון הצדיק רבי יעקב גלינסקי זצ"ל (הובא בספר "והגדת"), כי באמת, עבורינו, לדורי דורות, חפץ יעקב שנדע את העיקר. למרות כל השנים שהייתי אצל לבן, "תרי"ג מצוות שמרתי", זה העיקר, וכל השאר – טפל. אך לגבי עשו הרשע, מה שחשוב הוא מה שמעניין את עשו, האם יש לך שור? עבד? שפחה? יש לך רכוש? אם כך, אתה אדם מכובד!

ובענין זה הביא מעשה שהיה:

אל ארצות הברית שלפני קרוב לשמונים שנה, הגיע אדם גדול, צדיק ונשגב, גאון הגאונים, הלא הוא הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל. לאחר שהתגורר תקופה בניו יורק, קרא לכנס רבנים שיעסוק בעניני השעה, לחיזוק התורה והדת.

בין המשתתפים, ישב לו "נשיא" של אחת הקהלות היהודיות. כאשר ראה באיזה להט מדבר רבי אהרן, ומעורר על תקלות שונות בעניני היהדות, פנה אל היושב לצדו ושאל בלחש: "כמה הוא שווה? על כמה הוא יושב?", כאומר, "כמה הוא מרויח?

השיב לו היושב לצדו: "אולי אלף, אולי אפילו אלפיים דולר"!

"אם כך" תמה נשיא הקהילה, "איך הוא מעז לדבר בכלל"! "האם הוא יודע שיש כאן רבייס שמקבלים שלושים אלף לשנה! איפה ה"דרך ארץ" שלו כשהוא עומד לדבר בפניהם"??

ממרחק השנים, הדברים נשמעים כמעט מצחיקים, אך זהו באמת הלך החשיבה של רוב העולם! אנשים מעריכים כסף, מראה חיצוני, חיים חיצוניים וגשמיים, למרות שהם יודעים יפה יפה לדבר על החשיבות שהם רואים ברוחניות, הרי שבמהלך החיים, מה שקובע ומה שמנחה אותם, זו הגשמיות!

יעקב אבינו, ואביו יצחק, וזקנו אברהם, וכן אמותינו, שרה, רבקה, רחל ולאה, מלמדים אותנו, חייהם היו חיים קשים מאד, חיים של הפתעות מבהילות, גלויות ונדודים, אכזבות ונסיונות, ועם כל זה, מה נותר לדורי דורות? "אלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב", אנו מזכירים בכל יום ויום, את אבותינו הקדושים, אבות האומה, אנו מחנכים דורות על דורות על עבודתם הרוחנית של האבות והאמהות, כי הרוחניות, היא העיקר, וכל הדברים הגשמיים, הם בסך הכל ככלי שרת, כדי שנוכל להמשיך בעבודת הקודש.

עלינו לחדד את המסר הזה בלבותינו, ובלבות צאצאינו, וה' יזכנו לעשות רצונו כרצונו, ונראה במהרה בישועת ישראל.

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה