הלכה ליום רביעי י"ח ניסן תשפ"ה 16 באפריל 2025

המוצא חמץ בפסח

לפני שנדבר בענין המוצא חמץ בפסח, נסביר שתי נקודות:

הנקודה הראשונה, שאדם שעשה "ביטול חמץ", כלומר, אמר לפני הפסח בזמן הבדיקה או בזמן ביעור חמץ, את הנוסח "כל חמירא וחמיעא" וכו', שפירושו שהוא מבטל בלבו את החמץ, הרי שאז, אפילו אם עדיין יש חמץ ברשותו, מן התורה החמץ הזה בטל, ואינו עובר עליו באיסור משום "בל יראה ובל ימצא". כי משמעות "ביטול חמץ" שאדם הופך את החמץ שברשותו לעפר ואפר. ואין בו איסור. אולם בכל זאת רבותינו גזרו שאסור לאדם שישהה בביתו שום חמץ בפסח, שמא יבוא לאכול ממנו ויכשל באיסור כרת.

הנקודה השניה, שאין איסור בראיית חמץ בפסח, אלא כשהחמץ ברשותו של האדם. אבל אדם שנתקל בפסח בחמץ שמונח ברשות הרבים, והחמץ אינו שלו, אין עליו איסור בראיית החמץ הזה. ולכן אנשים שגרים במקומות שיש שם גויים שמוכרים חמץ, אינם צריכים לסגור את עיניהם בלכתם ברחוב, שהרי החמץ הזה אינו שלהם.

ועתה נבאר את הדין, במי שמצא חמץ בפסח. שיש לבאר מה הדין כאשר מצא את החמץ בביתו ביום טוב (בחג שביום הראשון וביום האחרון של פסח), ומה הדין כאשר מצא את החמץ בחול המועד.

בגמרא במסכת פסחים (דף ו.), "אמר רב יהודה אמר רב: המוצא חמץ בביתו ביום טוב, כופה עליו את הכלי". כלומר, מי שמוצא חמץ ביום טוב, אסור לו לטלטל את החמץ, שהרי הוא מוקצה, כמו עצים ואבנים, ולכן יכפה עליו סיר או כלי אחר, כדי להצניע אותו. ומיד לאחר מכן, בחול המועד, יוציאנו מביתו ויבער אותו, או ישליך אותו לשירותים וכדומה, כדי לאבדו לגמרי.

ונחלקו הפוסקים, האם הדברים הללו אמורים דוקא באדם שביטל את החמץ, שאז מציאות החמץ בביתו אינה אסורה אלא מדרבנן, ולכן אנו אומרים לו שביום טוב לא יטלטל את החמץ, או שאולי, אפילו אם לא ביטל את החמץ, יהיה אסור לו לטלטל את החמץ, אף על פי שבכל רגע שהחמץ בביתו הוא עובר עליו איסור מן התורה, של "בל יראה ובל ימצא".

ומרן השלחן ערוך (סימן תמו) לא חילק בין המקרים, ולכן כתבו כמה מרבותינו האחרונים, שאפילו אדם שלא עשה ביטול חמץ, אסור לו לטלטל את החמץ ביום טוב כדי להשליך אותו מביתו. וכן פסק הפרי חדש. אולם ברוך ה' בזמנינו כולם עושים ביטול חמץ, ושאלה זו כמעט ולא מצויה.

לכן למעשה, מי שמצא חמץ בביתו ביום טוב, יכפה עליו כלי. ואם מצא אותו בחול המועד, יבער אותו מיד, בשריפה או בהשלכה לשירותים כפי שביארנו.

כתב הריב"ש, שמי שמצא חמץ ברשות הרבים, אסור לו להרים את החמץ בפסח, מפני שבאותו רגע שהוא מרים אותו, הוא זוכה בו, ועובר עליו איסור משום "בל יראה ובל ימצא". וכן פסק המשנה ברורה בביאור הלכה (סימן תמו). לכן המוצא חמץ ברחוב בפסח, לא יגביה אותו, כדי שלא יזכה בו. (ואם ירצה, כמובן שיכול לשרוף אותו במקומו).

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה