הלכה ליום רביעי ג' שבט תשפ"ג 25 בינואר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבי היקר

מנחם בן מתתיהו ודבורה ז"ל

יהי רצון שזכות לימוד התורה תעמוד לו בעולם האמת. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנו אוריאל

על הארץ ועל פירותיה

שאלה: בסיום ברכת "על המחיה", האם כשאוכל מפירות של ארץ ישראל, צריך לסיים "על הארץ ועל פירותיה"?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביארנו בהזדמנות אחרת), על העץ ועל פרי העץ. ואם אכל אדם עוגות או שאר מאכלים שברכתם בורא מיני מזונות, מברך בסיום אכילתו ברכת מעין שלוש, על המחיה ועל הכלכלה. ואם שתה רביעית יין (שהוא שיעור קרוב לשמונים ואחת מ"ל יין) או מיץ ענבים, ושתה את כל אותו השיעור בבת אחת, גם כן מברך אחר השתיה ברכת מעין שלוש, על הארץ ועל פרי הגפן. וכפי שנדפס נוסח ברכה זו בסידורים. (בסידור יחוה דעת עמ' רדע).

וכאשר אכל מפירות שגדלו בארץ ישראל, מסיים את הברכה "על הארץ ועל פירותיה". וכן כאשר שתה יין מענבים שגדלו בארץ ישראל, מסיים "על הארץ ועל פרי גפנה".

ולענין חתימת ברכת "על הארץ ועל המחיה", כבר הזכרנו אתמול, שכאשר הדגן (החטים או השעורים וכדומה) גדל בארץ ישראל, יש לסיים "על מחייתה", אולם שבאמת נחלקו בזה הפוסקים אם יש לחתום "על הארץ ועל מחייתה", כי בבדברי הרמב"ם לא נמצא חילוק בין ארץ ישראל לחוץ לארץ, אלא בברכת על הפירות, שעל פירות של ארץ ישראל אומר "ועל פירותיה" ועל שאר פירות אומר "ועל הפירות", אבל בברכת על המחיה לא כתב בזה חילוק כלל.

והגאון בעל הלכות קטנות, כתב שבאמת יש חילוק בדבר, שדוקא לגבי פירות שבעת המינים, יש בהם שבח מיוחד לארץ ישראל, שכל שבעת הפירות הללו גדלים בה יחד, אף שבארצות אחרות קשה לגדל את כולן, מחמת שינויי האקלים, ולכן כאשר הפרי הוא מארץ ישראל, יש טעם והדגשה מיוחדת לשבח את ארץ ישראל שהפרי בא ממנה. ולכן אמורים "על הארת ועל פירותיה". אבל המחיה באופן כללי, אין בה שבח מיוחד שבאה מארץ ישראל, ולכן אין לומר "ועל מחיתה". והגאון הנצי"ב מואלוז'ין הוסיף בזה ביתר ביאור, שמכיון שחלק ממיני הדגן אינם משבעת המינים (כגון כוסמין ושבולת שועל), לכן לא שייך לשבח את הארץ על דבר שאינו מיוחד לה. ויש בדבר זה אריכות בדברי הפוסקים, וכן בדברי מרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה (עמוד קצב והלאה).

ומכל מקום לענין מעשה כתב הגאון בעל הלכות קטנות, שנהגו בארץ ישראל לשנות את הנוסח גם בעל המחיה, שכאשר הדגן הוא מגידולי ארץ ישראל, מברכים עליו "על מחיתה". וכתב שמכיון שכך נהגו, אין לשנות את המנהג, אף על פי שכאמור, לפי סברתו, היה נכון יותר שלא לשנות. והביא דבריו מרן החיד"א ועוד מגדולי הפוסקים.

ובאמת שכבר בדברי רבותינו הקדמונים, בעל כפתור ופרח, ועוד, נזכר דבר זה, שבברכת על המחיה בארץ ישראל יש לשנות את הנוסח ולומר "על מחיתה". ואף שכמה מהפוסקים כתבו שלא נהגו כן, זהו מטעם אחר לגמרי, משום שרוב הדגן בארץ ישראל מיובא מחוץ לארץ, מארצות הברית ושאר מדינות, ולכן לא מצוי שיסיים אדם את ברכתו "על הארץ ועל מחיתה", אבל לעולם, כל שהדבר ברור שהקמח הוא מחטים שגדלו בארץ ישראל, יש לסיים את נוסח הברכה "על הארץ ועל מחיתה".

ולפיכך, מצה "שמורה משעת קצירה", שעל פי רוב היא מיוצרת מחטים הגדלות בארץ ישראל, שעשו ממנה קמח מצה, ועשו ממנו עוגות, יש לברך עליהם ברכת על המחיה, ולסיים "על הארץ ועל מחיתה".

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה
אשמח לדעת האם כשאיני יודע בוודאות מהיכן הקמח שממנו מכינים מאפה בא''י עדיין אומר ''על מחייתה'' או שיש אמת שרוב הקמח שמשתמשים בו ברוב המאפיות בארץ מיובא מחו''ל וצריך לומר ''על המחייה'' וחא על מחייתה.
תודה רבה ה' תמוז תשפ"א / 15 ביוני 2021

תמיד יש לומר על המחיה, מלבד בקמח מצה שמורה. 

לא סיכמתם את ההלכה לסיכום מה אני חותם על המחיה או מחייתה? ב' אדר תשע"א / 6 בפברואר 2011

שלום רב!
אם זו תבואה של ארץ ישראל, יש לסיים, על מחיתה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה