הלכה ליום שישי כ"ד חשון תשפ"ג 18 בנובמבר 2022

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת אבינו וסבינו

ר' דוד בן רחל ז"ל

שהיום יום פקודת שנתו
נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנו ונכדיו

פרשת חיי שרה – בדיקה ללא הרדמה

מאמר מהרב יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל

נאמר בפרשה:
"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה". ודרשו רבותינו, מה שנאמר, מאה "שנה" ועשרים "שנה" ושבע "שנים", שכל שנותיה היו שוים לטובה.

אך הדברים קשים מאד להבנה! איך ניתן לומר שכל חיי שרה היו חיים טובים בכלל?! הרי שרה היתה עקרה במשך תשעים שנה! היא נחטפה לבית פרעה! ועוד ועוד חויות קשות עברו עליה בימי חייה, אם כן, איך ניתן להגדיר את חיי שרה כחיים טובים?

יתירה מכך יש לשאול, על מה שדרשו רבותינו במסכת בבא בתרא (דף יז.), שאבותינו הקדושים חיו בעולם הזה חיים שהם "מעין עולם הבא", ועל הפסוק שנאמר "וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל" פירשו, שלא חסר אברהם אבינו שום טובה בעולם! איך יתכן לומר כך על אברהם, שחייו היו רצופי נסיונות וקשיים שלא יתוארו במילים? מה ביאור הדברים?

בגמרא במסכת בבא מציעא (דף קיד.) אמרו, מעשה ברבה בר אבוה, שמצא את אליהו הנביא בבית קברות של גויים. שאל אותו שאלה בהלכה, ואליהו הנביא השיב לו את המקור להלכה מלימוד מתוך פסוקי התורה. שוב שאל אותו שאלה נוספת בענין זה, ואליהו השיב לו.

שאל רבה בר אבוה את אליהו הנביא: כבודו הרי כהן, ואם כן, איך אתה נכנס לבית הקברות? השיב לו אליהו: "וכי לא למדת סדר טהרות, ששם למדנו שרבי שמעון בר יוחאי אמר שקברים של גויים, לא מטמאים באהל"?

השיב לו רבה בר אבוה בכאב לב: "בארבעה סדרי משנה שנוהגים בזמן הזה, איני בקי מספיק, ואיך אהיה בקי בסדרי טהרות וזרעים שאינם נוהגים בזמן הזה"?

שאל אותו אליהו: מדוע באמת אינך בקי בסדרים הללו? השיב לו רבה בר אבוה, "מפני דוחק הפרנסה", כלומר, מרוב עוניו, לא הצליח רבה לעסוק כראוי בסדרים הללו.

לקח אותו אליהו הנביא, והעלה אותו לגן עדן, (כמובן שמדובר במושגים עמוקים, אך נביא את דברי הגמרא כמו שהם), אמר לו, פשוט גלימתך, ולקוט לך מן העלים הללו שיש כאן. לקט רבה ולקח לעצמו מן העלים. בצאתו מגן עדן שמע קינה: "מי אכל עולמו בחייו כרבה בר אבוה"! כלומר, רבה, שלקח בעצם שכר מגן עדן, הפסיד בכך את שכרו לעולם הבא!

כאשר שמע רבה את הדברים, חבט את גלימתו והשליך את העלים. ועם זאת, גלימתו, קלטה מריח גן העדן, עד שכאשר חזר רבה, מכר את גלימתו המיוחדת בשנים עשר אלפי דינרים, אותם חילק לחתניו. עד כאן המעשה שבגמרא.

נתבונן! רבה בר אבוה עני מרוד! והנה הוא פוגש את אליהו, ומה הוא מבקש ממנו? שישיב לו על שאלות בהלכה! זה הנושא החשוב ביותר בעיניו של רבה בר אבוה!

אך עלינו לשאול, מה התכלית בכל המאורע שאירע? לשם מה לקח אליהו את רבה לגן עדן? לשם מה אמר לו ללקוט מן העלים, ואחר כך השמיעו לו את הקינה, עד שזרק רבה את העלים? מהי בכלל המשמעות של הריח שנקלט בגלימתו של רבה?

הסביר זאת הגאון רבי יעקב גלינסקי זצ"ל (והגדת), בביאור יפה:

אין לך אדם שאין לו בעיות, צרות ויסורים בעולם! לכל אחד יש את הבעיות שלו, קטנות וגדולות! ידע רבה, שגם אם יהיה לו כסף, בזה לא יפתרו כל בעיות החיים שלו, לכן לא מצא לנכון לבקש פרנסה טובה מאליהו, שהרי אם יהיה עשיר, יתכן שיצוצו ענינים אחרים שיפריעו את מנוחתו.

אך בתחילה היה נראה, כאילו אליהו מדריך את רבה, איך יוכל לעבור את החיים ללא סבל. הוא לקח אותו לגן עדן, ואיפשר לו לקחת לעצמו מן העלים! אך מיד הוסברו לרבה כל הדברים. העלים הללו, אינם פתרון לשום בעיה, שהרי אם תקח מהם, תפסיד את שכרך הנצחי! רק דבר אחד הוא הפתרון, "ריח גן העדן"! תזכור תמיד, שיש בעולם גן עדן! שיש מושגים רוחניים, שיש ענינים גבוהים ונעלים הרבה יותר מכל עניני העולם הזה! זהו הפתרון האמיתי שיכול לאפשר לאדם לחיות חיים טובים, חיים שלימים!

לכן על אבותינו אמרו, שחיו חיים טובים, ששרה "כל שנותיה שוים לטובה", מפני ששרה, היתה אשה מרוממת מעל כל עניני העולם, היא היתה גדולה בנבואה מאד, וכל חייה עסקה בעבודת הקודש. לכן, כל הצרות שעברו עליה בחייה, היו בטלות לעומת המשמעות העמוקה שהיא מצאה לכל מעשה בחיים!

גם אברהם אבינו, עם כל הנסיונות והצרות שעברו עליו, הרי אברהם יודע, שאין העולם הזה אלא כפרוזדור לקראת חיי העולם הבא, ובעולם הזה הוא מסגל לעצמו תורה ומעשים טובים, שאי אפשר בכלל להעלות על הדעת את גודל ערכם. לפיכך, חייו היו טובים מאד!

נסיים במעשה אמיתי, שהיה עם מרן זכר צדיק לברכה, והוא מעשה שכמעט לא יאומן כי יסופר שאירע בדורינו:

לפני כעשרים וחמש שנה, הרגיש מרן זצ"ל כאבי בטן חזקים. לקחו אותו לבית החולים, ושם, ראו הרופאים שיש צורך בבדיקה פנימית, כדי לבדוק את בטנו של הרב. בדיקה זו כמובן כרוכה בכאבים עצומים, כך שחובה לערוך אותה בהרדמה.

רצו הרופאים להרדים את הרב, אך בבדיקה נוספת, ראו כי הוא נוטל תרופות מדללות דם, שלא מאפשרות לו לקבל את ההרדמה, ולכן יש צורך להשאירו להשגחה בבית החולים עד למחרת, שהשפעת התרופות תפוג, ואז יוכלו להרדימו. אולם כשנודע הדבר לרב, הוא סירב להשאר בבית החולים, מפני שרצה לשוב לביתו לעסוק בתורה.

נאמן ביתו הרב אריה דרעי, החל נושא ונותן עם הרופאים, שינסו למצוא דרך לפתור את הבעיה. אולם הם השיבו לו שאין מה לעשות, וחובה להשאיר את הרב בבית החולים. הרב, ששמע את רבי אריה דן מול הרופאים, שאל אותו, מה הענין? השיב לו, כי הרופאים דורשים להשאירו בבית החולים, ובאמת, אין ברירה, חובה להשאר, שכן יש חובה לערוך לרב בדיקה, אותה יוכלו לערוך רק למחרת בגלל ההרדמה!

שמע הרב ואמר: מה הבעיה? ההרדמה? הבא לי גמרא מבית הכנסת של בית החולים, ואז יוכלו לערוך את הבדיקה! מיהר רבי אריה, והביא לרב גמרא, מסכת עבודה זרה. הרב החל לעיין בגמרא, כשהוא אומר למקורביו, תאמרו לרופאים שכעת הם יכולים לעשות את הבדיקה!

פנה רבי אריה לרופאים, ואמר להם, שהרב אמר שיערכו לו את הבדיקה ללא הרדמה. אמרו הרופאים: אין דבר כזה! בכל בית החולים ישמעו את הזעקות של הרב אם נעשה זאת! אלו יסורים שבן אנוש לא יכול לעמוד בהם ללא הרדמה! אמר להם רבי אריה, מה איכפת לכם, נסו, ואם מיד בתחילת הבדיקה הרב יזעק, תפסיקו את הבדיקה, והרב יאלץ להשאר בבית החולים עד מחר.

לאחר עשרים דקות, יצאו הרופאים מן החדר כשהם לא מאמינים. אמרו למקורבי הרב: מעולם לא ראינו דבר כזה! הרב עבר את כל הבדיקה כאילו הוא לא מרגיש שום דבר!

נכנסו אליו בנו, הגאון רבי דוד יוסף, עם רבי אריה דרעי, לראות מה שלומו, לפתע ראה הרב את בנו ואמר לו בתקיפות: "תאמר לרופאים שיתחילו כבר בבדיקה"!...

הנה ראינו, אדם בן זמנינו, שידע את ערכה של התורה, והיה מסוגל להרגיש בנועם התורה, להתעמק בה עד כלות הנפש, הרי חייו בהחלט היו חיים טובים, עם כל הקשיים, בשעה שהיה לומד, היה דומה לאדם שיושב לו בגן עדן העליון!

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה