הלכה ליום שלישי ז' חשון תשפ"ג 1 בנובמבר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שמואל חסין ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו

קדיש – השיק שהגיע מן השמים

שאלה: האם אפשר לומר קדיש על אדם אחר, שאינו קרוב משפחה?

תשובה: אמירת הקדיש, יש בה מעלה עצומה לעלוי נשמת הנפטרים, בפרט כאשר אומר אותה בנו של הנפטר. אולם למעשה כתבו הפוסקים, שגם אם אדם אחר אומר קדיש, והוא מתכוין לעלוי נשמת הנפטר, יש בזה תועלת גדולה לעלוי נשמתו. ויתירה מזו כתב הגאון רבי חיים פלאג'י (בשו"ת חיים ביד סימן קיד), ששמע מפי זקנו הגאון בעל חקרי לב, שמה שנהגו שהרב אומר קדיש לפני עלינו לשבח, הוא מפני שבאמירת הקדיש יש תועלת לנשמת המתים להצילם מגהינם ולהעלותם לגן עדן, והרי יש כמה וכמה מתים שלא זכו לבנים שיאמרו קדיש עליהם, לכן תיקנו שהרב מורה הצדק יאמר קדיש לעלוי נשמתם. והביאו מרן רבינו זצ"ל בספרו חזון עובדיה (הלכות אבלות חלק ראשון).

ומעשה אמיתי שהיה בענין זה בעיר פרשבורג שבהונגריה, היה מספרו הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, והוא היה מפורסם אצל עולי הונגריה בירושלים בדור שלפנינו:

בעיר פרשבורג, חיו זוג, נכבדים ובעלי ממון רב. מלבד כל הצדקות שהיו מפזרים לצדקה, דאגו להעביר תשלום מיוחד לישיבת פרשבורג, כדי שכמה מן הבחורים יאמרו קדיש לעלוי נשמתם של מתי ישראל שאין מי שיאמר קדיש עבורם.

לימים, נפטר אותו אדם נכבד, ורעייתו נותרה לבדה. היא לא הצליחה לנהל את העסקים לבדה, עד שכל עסקיה ירדו לטמיון. היתה האשה עניה גלמודה ומסכנה, כשהיא מתגוררת בקושי עם בנותיה שכבר בגרו, ולא היה לה אפילו מעט ממון כדי שתוכל להשיאן בצורה כלשהי.

אך נושא אחד כאב לה מאד מאד. ענין הקדיש. היא ידעה תמיד, שלאותם אנשים ישנה תקוה טובה, שמישהו בעולם יזכור את נשמותיהם ויאמר קדיש לעלוי נשמתם, אך כעת, משחדלה לשלם לבני הישיבה, פסק גם ענין אמירת הקדיש. לכן אזרה אומץ, עלתה למשרד הישיבה, וביקשה מראשי הישיבה, להמשיך בהסדר שהיה עד היום, כשהיא מתחייבת, שבעזרת ה' כשירחיב ה' את גבולה, היא תשלם את כל ההתחיבויות כלפי בני הישיבה שאומרים קדיש. מנהלי הישיבה הסכימו לבקשתה.

כשיצאה מהישיבה, דמעות עמדו בלחייה, לפתע, ראתה אדם זקן. פנה אליה אותו אדם, ושאל, מה לך שאת עצובה? החל להכנס עמה בדברים, ובמרירותה, סיפרה לו את קורותיה, ובדמעות סיפרה על מצבן העגום של בנותיה, שאינן יכולות להנשא לאנשים.

שאל אותה הזקן, לכמה כסף את זקוקה כדי להשיא את בנותייך? נקבה האשה בסכום גבוה, לו היא זקוקה לשם נשואי בנותיה. השיב לה הזקן, אני אתן לך, אך כשאני רושם שיק גדול כל כך, צריך לשם כך עדים נאמנים, שיעידו על כך שנתתי לך את השיק. עלה בעצמו לישיבה, קרא לשני בחורים, ובפניהם חתם על השיק. התפלאה האשה, הודתה לזקן, והלכה לביתה.

למחרת, פנתה האשה לבנק, על מנת לפדות את השיק. מכיון שהיה מדובר בסכום עצום, קראו הפקידים למנהל הסניף, שיראה שהכל נעשה כשורה. בראותו את השיק, מיד נפל כשהוא מתעלף על הארץ. שפכו מים על פניו, עד שהתעורר, שאל את האשה, מי נתן לך את השיק? השיבה לו, אדם זקן שפגש אותי אמש ברחוב.

נכנס המנהל לחדרו, וחזר עם תמונה. שאל את האשה, האם זהו האדם שנתן לך את השיק? השיבה האשה בחיוב. בהחלט, זהו האדם שנתן לי את השיק! זעק המנהל ואמר לכל עובדי הבנק, זה האיש, הוא אבי, שנפטר מזמן מן העולם, והוא בא אלי בחלומי הלילה, ואמר לי, שאין לו מנוחה בעולם העליון, כיון שאני, בנו, נשאתי גויה לאשה, וכמובן שגם איני אומר קדיש, ולא היה לו שקט, עד שבאה אשה אחת, ודאגה שיאמרו קדיש לעלוי נשמתו. לכן, המשיך אבי ואמר, קום מהר, ותפרע את החובה של אותה אשה. ומיד נתן מנהל הסניף על חשבונו את כל הסכום שהיה נקוב בשיק, ושלום על ישראל.

למדנו עד היכן הדברים מגיעים, וכמה שכר טוב יש בשמים, למי שכן זוכה להניח אחריו בנים ובנות, שממשיכים את השושלת המפוארה של כנסת ישראל.

שאלות ותשובות על ההלכה

רבי זוננפלד מספר את הסיפור הזה בגלל שהוא היה אחד מן העדים שראה את הנפטר חי וחתם על השק י"א חשון תשפ"ג / 5 בנובמבר 2022

כמדומני שגם אני שמעתי כן.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה