הלכה ליום ראשון כ"ט ניסן תשפ"א 11 באפריל 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

ציפורה מרים בת חממה

הוקדש על ידי

שלמה

הוי זהיר בגחלתן של חכמים

שנינו בפרקי אבות (פ"ב מט"ו), והוי מתחמם כנגד אורם של חכמים, והוי זהיר בגחלתם שלא תכוה, (לשון כויה מאש), שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב, ולחישתן לחישת שרף, וכל דבריהם כגחלי אש. והיינו שיזהר אדם הרבה מאד בכבודם של תלמידי חכמים, שכן אם יפגע בכבודם עלול הוא ביותר להענש על כך בצורה קשה. והנה אף על פי שיש מצוה גדולה לכבד כל מי שעוסק בתורה, מכל מקום, עיקר המכוון בדברים אלו הוא על תלמידי חכמים ממש.

מעשה שהיה לפני  כמאתים שנה, ברבי משה בנו של רבי פנחס מקוריץ, ובניו רבי שמואל אבא ורבי פנחס, שהתאמנו והתמחו במלאכת הדפוס (כי אביהם היה בעל בית דפוס בעיר קוריץ), ויעצו להם לייסד לעצמם בית דפוס בעיר סלאוויטה, ולהדפיס שם את כל ספרי התלמוד (הש"ס) בהוד והדר, כמו שנאמר "זה אלי ואנוהו". התנאה לפניו במצוות. (שבת קלג:).

כשניגשו רבי משה ובניו למלאכת קודש זו, פנו לגדולי הדור ממזרח וממערב, שיכתבו להם הסכמה, שבמשך עשר שנים מיום הדפסת התלמוד בדפוס סלאוויטה, לא יוכל שום אדם להדפיס את הש"ס כי תהיה בכך השגת גבול. וכן הסכימו גדולי הרבנים, ומתוכם הגאון רבי עקיבא איגר, והחתם סופר, ועוד רבנים. ואז זכו רבי משה ובניו והדפיסו את כל הש"ס במשך חמש שנים ברוב פאר והדר. ורבו הקופצים לקנות ש"ס מהודר, ובמשך שנים אחדות נמכרו כמעט כל העותקים. 

בשנת תקצ"ד, חשבו רבי משה ובניו לחזור ולהדפיס את הש"ס במהדורה נוספת בבית הדפוס שלהם, אך נודע להם כי רבי מנחם מן, מהעיר וילנא, אבי משפחת ראם (שהש"ס שאנו לומדים בו היום הוא ממהדורת אותה המשפחה), יחד עם שותפיו מהעיר הורודנא, ניגש גם הוא להדפיס את הש"ס בוילנא, על אף שלא עברו עדיין עשר שנים מיום ההדפסה בעיר סלאוויטא.

מדפיסי סלאוויטא פנו לגדולי הדור, ובינהם הגאון רבי עקיבא איגר, בדרישה שיכריזו איסור על יסוד הסכמתם הראשונה על דפוס וילנא, שלא יעזו להדפיס את הש"ס עד שיעברו עשר שנים. והגאון רבי עקיבא איגר, אשר למוצא פיו היו מייחלים כל בני הגולה, לאחר ששמע את טענות שני הצדדים, פסק הלכה למעשה, כי מאחר שמדפיסי סלאוויטא מכרו כמעט את כל העותקים שהדפיסו, וגם שהמדפיס מוילנא מוכן לקנות את כל העותקים שנשארו בדפוס סלאוויטא, אין מדפיסי סלאוויטא יכולים לעכב את ההדפסה בוילנא. והרשות בידי משפחת ראם להדפיס מחדש את כל הש"ס בעיר וילנא. להגדיל תורה ולהאדירה. אמנם היו כמה רבנים שהצדיקו את מדפיסי סלאוויטא, אבל דברי הגאון רבי עקיבא איגר הכריעו את הכף לטובת מדפיסי וילנא.

אך רבי משה ובניו מדפוס סלאוויטא, בראותם שיש כמה רבנים שעומדים לימינם, שגו ושמעו לעצת אנשים בלתי מהוגנים, ופרסמו ברבים, שאין לסמוך על ההיתר של רבי עקיבא איגר למדפיסי וילנא, כי הוא כבר זקן בא בימים, (אז היה הרב כבן למעלה משבעים שנה), וכל מעשיו עושה על פי רצון בנו, רבי שלמה איגר, אשר הטה את לבבו לפסוק שלא כהוגן. רבי עקיבא איגר בשמעו כל זאת, רתח עד מאד, ודברים אלו הוציאוהו מגדר ענותנותו, מפני כבוד התורה, שנראים הדברים כאילו הטו את לבבו של הרב לפסוק כנגד דתה של תורה, ומתוך כך פרצה גם מחלוקת נוראית. על כן הביע דעתו הברורה במכתב (מיום ד' טבת תקצ"ו) וזו לשונו: מאד הומה לבי על העזות והחוצפה של מדפיסי סלאוויטא, ודבריהם דברי נאצה הם, לא בלבד על בני הגאון נר"ו שהטה את לבי, אלא גם עלי, שיכולים לפתות אותי לפסוק שלא כדין, ובאמת שכל ההסכמות ששלחו אלי מדפיסי סלאווטיא לא מצאתי בהם שום ממש לזכותם, אפילו על אחד מאלף, ומה הם רוצים ללכת בחזקה, אינני מוחל להם כלל וכלל, כי על בזיון התורה אי אפשר למחול. הק' עקיבא בן משה גינז ז"ל. עד כאן לשון מכתבו. ואז עמד הרב מול היכל הקודש, ואמר מתוך צער ועגמת נפש, רבונו של עולם, תורתך אני לומד, ועל פי תורתך אני פוסק, אפילו אם אני מוחל על כבודי, על כבוד תורתך אתה לא תמחול! והיה הדבר כשגגה היוצאת מלפני השליט.

בימים ההם אירע מעשה נורא ואיום, ומעשה שהיה כך היה, פועל אחד בבית הדפוס בסלאוויטא, שהיה כורך את ספרי התלמוד של סלאוויטא, מתוך שכרותו וקלות דעתו, תלה את עצמו בבית הדפוס ומת. המשכילים, שבית הדפוס היה לצנינים בעינהם, מפני שממנו יצא אור התורה לכל העולם על ידי הדפסת ספרי הקודש, השתמשו במקרה זה במלשינות, והמומר מיכאל בנדרסקי שר"י, שנודע כאיש צר ואויב ישראל, הגיש דלטוריה לפני ראש המשטרה בפטרבורג, והטיל על מדפיסי סלאוויטא את האחריות לרצח. שני משומדים שהתגוררו בפטרבורג, גרינברג וליפסקי שר"י, הוסיפו עוד על עלילה זו, כי המדפיסים בסלאוויטא, הדפיסו ספריהם בלי רשיון הצנזור המבקר. ומפני שהכורך רצה להלשין עליהם באזני השלטון, לכן מיהרו האחים המדפיסים ורצחו אותו. שלטונות רוסיא ראו את המציאה ונפלו עליה מרוב שנאת ישראל שלהם, והם אסרו באזיקים את האחים, (את האב רבי משה לא אסרו מפני זקנתו), עם חקירה מסועפת יום יום, במשך שלש שנים, כשהם מוטלים בבית הסוהר עם שודדים ורוצחים, ובעינויים קשים ומרים, ולבסוף ניתן פסק הדין האכזרי מבית המשפט של רוסיא, שהאחים יעברו בין שתי שורות של חיילים רוסיים שכל אחד שוט בידו, ועל האחים לקבל אלף וחמש מאות מכות בשוטים, ואם ישארו בחיים יוגלו לסיביר לכל חייהם. ובערב ראש חודש אלול תקצ"ט, בוצע פסק הדין האכזרי הזה, על כיכר רחבה עמדו שתי שורות חיילים, שורה מול שורה, וכל שורה בת מאתים וחמשים חיילים, שבידם שוטים, ןבתוך המעבר הצר שבין החיילים היה צריך כל אחד מהאחים לעבור שלש פעמים, ולספוג את המכות וההצלפות. השוטרים נגשו אל אחד האחים, ופשטו את מלבושיו, ואף את כותנתו לעורו, רק כיפתו הלבנה נשארה על ראשו, זאת היתה בקשתו היחידה אשר מילאה הרשות הרוסית, ובלחש הפקיד את רוחו בידי אלהיו, ידיו אסורות, גופו ערום, ואת גוו נתן למכים. והשוטים הורמו והורדו והצליפו על גוו הערום. ופתאום עמד מלכת והשוטים מוסיפים להכות על גבו, כיפתו הלבנה צנחה מעל ראשו, וידיו כבולות באזיקים והוא אינו יכול להרימה, ובגילוי ראש לא רצה ללכת, שוטו של אחד החיילים פגע בעינו הימנית, ונשאר תבלול על עינו הימנית כל ימי חייו. הרגיש אחד מן החיילים בדבר, הרים לו את כיפתו וחבשה לראשו המוכה, ואז הלך הלאה, שלש פעמים עבר דרך שורות החיילים ונשאר בחיים. ואחר שלקחוהו לבית החולים, העבירו את האח השני, אשר גם הוא קיבל אלף וחמש מאות מכות בשוטים. גזירה זו החישה את קיצו של אביהם, ובשנת ת"ר הלך לעולמו. ואחרי השתדלויות רבות מצד חסיד קוריץ וסלאוויטא, קבלו האחים "חנינה" מאת ניקולאי העריץ הרשע שם רשעים ירקב. וגלות סיביר הוחלפה במאסר עולם במוסקבה. ורק לאחר מותו של ניקולאי ימח שמו, כשעלה אלכסנדר השני על כסא מלכות רוסיה, בשנת תרט"ז, קרא לאחים דרור. והאחים הללו הצדיקו עליהם את הדין, שקבלו את העונש על שפגעו בכבודו של הגאון רבי עקיבא איגר, והיו חוזרים על המשנה: "והוי  מתחמם כנגד אורם של חכמים, והוי זהיר בגחלתם שלא תכוה, שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב, ולחישתן לחישת שרף, וכל דבריהם כגחלי אש".

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב. אם אמרתי במקום שצריך להגיד "אנא יי אלהינו" אמרתי "יהי שם" זה מעקב? ל' ניסן תשפ"א / 12 באפריל 2021

אם זה בימים שאומרים תחנון, ואמר יהי שם, יחזור לומר אנא וכו'. 

שאלה על ספירת העומר: אם באחד מהימים טעיתי בספירה, אני צריך להשלים את זה, מה יהיה הדין אם לא שיניתי את זה בבוקר או מתי שאפשר (כמובן בטעות)? אני לא יכול להמשיך לספור בברכה? ואם כן, מה הסיבה לכך? תודה רבה! לילה טוב. ל' ניסן תשפ"א / 12 באפריל 2021

אם תיקנת בבוקר, אתה יכול להמשיך לספור בברכה. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה