הלכה ליום שישי כ"ה תשרי תשפ"ו 17 באוקטובר 2025

פרשת בראשית

מדברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל

נאמר בפרשת השבוע: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ".

ידוע, שבכל מקום שמוזכר בתורה השם "אלוקים", הכוונה היא למידת הדין. ואילו כאשר מוזכר שם ה' ממש, באותיות יו"ד וה"י וי"ו וה"י, אז הכוונה היא למידת הרחמים. וכאן, בבריאת העולם, מוזכר שם "אלוקים". ומכאן אנו למדים שהעולם נברא במידת הדין.

דרשו רבותינו, (במדרש אבכיר ובפרקי דרבי אליעזר סוף פרק כב), שבשעה שעמדו דור המבול והשחיתו את דרכם, באו שני מלאכים, שמחזאי ועזאל, וטענו לפני הקדוש ברוך הוא:

ריבונו של עולם! "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ", היה לך להסתפק בעליונים, מלאכי השרת, השרפים והאופנים, ולשם מה לברוא את האדם? הנה, האדם מלא חטאים!

השיב להם הקדוש ברוך הוא: גלוי וידוע לפני, שאילו אתם הייתם שרויים בארץ, היה שולט בכם יצר הרע! אמרו לו, תן לנו רשות ונדור יחד עם הבריות, ואז תראה איך אנו מקדשים את שמך בעולם! נתן להם רשות.

כאשר ירדו, ראו את בנות האדם כי יפות הנה, עמדו וקלקלו, ולא יכלו לכבוש את יצרם.

ועל כך היה מליץ יושר, הגאון רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל, שמהטעם הזה אין המלאכים יכולים לשבת בדין בימים הנוראים ולדון את ישראל, שהרי הלכה רווחת, "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו", אם כן, איך המלאכים יוכלו לדון את בני האדם? ולכן אמר דוד המלך, "מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים". וכן זכינו בסיום יום הכיפורים, בזמן תפילת הנעילה, שאז הקדוש ברוך הוא דן אותנו בכבודו ובעצמו, לחיים טובים ולשלום. 

נחזור לפרשה. שכאמור, ברא ה' את העולם במידת הדין. ומסביריםרבותינו, שבתחילה, ביקש הקדוש ברוך הוא לברוא את העולם במידת הדין, אולם אחר כך ראה שאין העולם יכול להתקיים בהנהגה כזו, ושיתף את מידת הרחמים, ולכן בהמשך הפרשה נאמר: אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם "בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם", שאז שיתף הקדוש ברוך הוא את מידת הרחמים, ולכן נאמר "ה' אלוקים", ולא נאמר רק "אלוקים" כפי שנאמר בתחילת הפרשה.

אולם עלינו להבין, שהרי אצל הקדוש ברוך הוא, לא שייך דבר כזה, מעשה ואחריו מחשבה וחרטה, ואם כן, מה שאמרו שבתחילה חשב לברוא את העולם במידת הדין, ואחר כך שיתף את מידת הרחמים, אין הכוונה שהיה כאן שינוי בהנהגה. אלא מה שנאמר בתחילה "בראשית ברא אלוקים", הרי מיד נאמר: "את השמים", ורק אחר כך "ואת הארץ", כי את השמים, את העולמות העליונים, מקום המלאכים, ברא ה' במידת הדין, אולם לאחר מכן נאמר: "ביום ברוא ה' אלוקים", ומה ברא? "ארץ", ואחר כך "ושמים", לגבי בריאת הארץ, היה עליו לשתף את מידת הרחמים עם מידת הדין.

וכל כך למה? מפני שלגבי העולמות העליונים, שם אין מציאות של יצר הרע, אין חומריות, לכן שייך להנהיג את הכל במידת הדין, שהרי המלאכים הם "גיבורי כח עושי דברו", אולם בני האדם, שנמצאים ב"ארץ", הם הרי בעלי חומר עכור, יש להם יצר הרע, לכן הם זקוקים למידת הרחמים.

אולם עדיין ישנה מציאות של מידת הדין גם בעולם הזה. ואת מי דן ה' על פי שורת הדין ממש? את החסידים הקדושים, השרידים אשר ה' קורא, כמו רבי חנינא בן דוסא, איתם נוהג ה' במידת הדין, כמו שנאמר "וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד", שמי שנמצא כביכול "מסביב" לה' יתברך, שהוא קרוב לפניו, איתו ה' מדקדק כחוט השערה, וכמה שאותם צדיקים קרובים יותר לה', ויראים יותר מה', כך ה' מדקדק איתם יותר.

ויש לדעת עד היכן הדברים מגיעים, שגילה לנו רבינו האר"י, שישנם אנשים, ואפילו צדיקים, שאפילו אחרי כמה שנים מאז שנפטרו מן העולם, שוב ושוב דנים אותם, מפני שגם כאשר אדם נמצא בגן עדן, בכל שנה דנים אותו, מפני שלפעמים יש להעלותו למדרגה גבוהה יותר. לדוגמא, אדם שפעל בעולם הזה לזכות את הרבים, או שהניח בנים צדיקים, הרי שזכויותיו מתרבות עוד ועוד, והוא עולה ממדרגה למדרגה בגן עדן, אך כאשר באים להעלותו ממדרגה למדרגה, דנים אותו שוב, ומדקדקים היטב, אם ראויים הם לאותה מדרגה, ולפעמים, יוצא אדם מגן עדן ונענש על מעשים שעד עתה לא דיקדקו איתועליהם, וכל זה מפני עומק הדין.

וכך סיפר רבינו האר"י, שהיה תלמיד חכם אחד, שדנו אותו בשמים לגן עדן, מפני שהניח הרבה תלמידים בעולם, שהיו צדיקים ועוסקים בתורה, אולם אחרי מאות שנים כאשר חזרו לדון אותו לפי מדרגתו, הענישו אותו על דיקדוק גדול, שפעם הלך ברחוב במקום שלא היה עירוב, ונכנס עפר לנעליו, והוא לא טרח להוציא את העפר והלך איתוברשות הרבים.

אף על פי שמן הדין, אין ספק שאדם זה היה פטור על מעשיו, מכמה טעמים, בכל זאת הענישוהו, לפי גודל מעשיו ומדרגתו הרוחנית.

לכן אדם צריך לדעת, שאין גבול לעומק הדין, ואין גבול למעלה שאדם יכול להגיע אליה, ועליו להזהר ולהשמר מאד, ולא לזלזל בשום ענין רוחני, שהרי בסופו של דבר, הוא עתיד לתת דין וחשבון על מעשיו. אך מי שמשתדל בכל דרכיו לעשות את רצון ה', מן השמים יעזרוהו גם כן, שלא יבוא לידי מכשול.

שבת שלום ומבורך!

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה