הלכה ליום שישי ה' תשרי תשפ"ג 30 בספטמבר 2022

ההלכה מוקדשת לזיווג הגון עבור

הדר חנה בת אושרת

הוקדש על ידי

אבא

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל

השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ", לכן נהגו בכל תפוצות ישראל, שהיו הרבנים הגדולים דורשים בפני קהל רב, בדברי תורה על מצוות התשובה, ולעתים, לפי הענין, היו מעוררים את הציבור לתיקון המכשלות שהיו נפוצות בכל זמן ומקום.

כל אדם, איש או אשה, מנער ועד זקן, צריכים להבין את משמעותם של הימים שאנו עומדים בהם. מצד אחד, אלו ימים נפלאים, שבהם ה' יתברך קרוב לכל קוראיו, אך מצד שני, אלו גם ימים שבהם מוטלת עלינו אחריות רצינית ביותר, ואסור ליהודי להיות שאנן ושקט, אלא עליו להתעורר, לשים לב למעשיו, ולקבל עליו דברים טובים, לעשות צדקה, ולהתפלל מעומק הלב, כדי שירחם עלינו ה' יתברך ויחדש עלינו שנה טובה, וימחול ויסלח ויכפר לכל עוונותינו, שבגללם כל הצרות.

דוד המלך עליו השלום אמר: "אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה', בְּמִצְו‍ֹתָיו חָפֵץ מְאֹד". ובגמרא במסכת עבודה זרה (דף יט.), הקשו רבותינו, מה הכוונה, אשרי "איש" ירא את ה'? האם הכוונה לאיש ולא לאשה? מה באה המילה "איש" להדגיש?

ומסבירים רבותינו, אשרי מי שעשה תשובה בעודו איש, כלומר, בעודו עומד בכוחו, כשהוא עוד צעיר לימים, שאז התשובה שלו מקובלת ורצויה יותר, כי הוא באמת כובש את יצרו, מתגבר ומתחזק, וממש מתקן את מה שקילקל, וכעת הוא מתעלה, ממדרגה למדרגה, אדם כזה, אשריו ואשרי חלקו!

אבל מי ששב לה' אחרי ימי זקנותו, כשהוא כבר חלש, וכוחותיו כמעט עזבוהו, ומצב בריאותו רופף, הרי אז, אף על פי שתשובתו מתקבלת, כמו שנאמר "תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא", מכל מקום, אין זו תשובה מעולה.

ומרן הסבא, רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, הביא שאמרו משל על הענין הזה, באדם עשיר, מכובד וטוב לב, שהיתה לו מכונית חדשה, עם כל השכלולים בתוכה, ובא אדם אחד שגר בשכונתו, וביקש ממנו שישאיל לו את הרכב לכמה ימים, והאיש נעתר לבקשתו. השואל את המכונית, השאיר אותה אצלו, והשתמש בה לכל צרכיו, בנסיעות ארוכות וקצרות, ורק לאחר תקופה ארוכה, שהתרבו התקלות במכונית, במערכת ההילוכים, ובמערכת הבלמים, עד שהמנוע חדל מלפעול, ומראה המכונית מבחוץ היה שחור משחור, אז "נזכר" להחזירה לבעליה, וכמובן, הסביר את העיכוב הגדול בתירוצים שונים ומשונים.

היתכן שבעל המכונית יקבלה בחזרה ויסלח לו על התנהגותו? בודאי שלא! כך כאשר אדם בא לחזור בתשובה בימי זקנותו, בעת שכל גופו רותת ורעוע ומלא מכאובים, ולבו בל עמו, ונבצר ממנו כבר לקיים מצוות הליכה לבית הכנסת להתפלל בציבור, וכן לקיים הרבה מצוות, היתכן לקבל תשובה כזו? אולם הקדוש ברוך הוא ברחמיו וברוב חסדיו, למרות הכל, ימינו פשוטה לקבל שבים. ורמזו את הדברים הללו במה שנאמר," בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה "בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ", שלמרות שכבר הגיעו ימי הזקנה, בכל זאת, אל רחום וחנון ה', והוא מוחל וסולח לכל השבים אליו.

אך זה השב אל ה' בעודו "איש", שעודו עומד בכוחו, עליו נאמר "גִּבּוֹר כּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ", ונוסף על כך, הרי יש לו תקוה לחנך את בניו ובנותיו בדרכי התורה, כי עוד הדבר מסור בידו להדריכם בדרך נכונה, אבל השב אל ה' בימי זקנותו, כבר גדלו בניו, ואין לו עוד השפעה עליהם. ולכן נאמר בהמשך הפסוק: "אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה' בְּמִצְו‍ֹתָיו חָפֵץ מְאֹד, גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ, דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ", כי אם שב בתשובה בעודו "איש", צעיר לימים, הרי אז יזכה לגדל את בניו לתורה, ואז גם זרעו יהיו "דור ישרים מבורך". כך דרש מרן זצ"ל.

לכן אחים יקרים, יהודים אהובים, עלינו להתחזק מאד לשוב בתשובה, לפעמים אדם אומר בלבו, לאט לאט אני מתקדם מעצמי, אך הוא אינו מבין את המשמעות, שהוא מפסיד את היתרון העצום של מי שזוכה לשוב ולקיים את התורה בעודו בכוחו! ולמה הדבר דומה? לאשה שהולכת שלא בצניעות, וכשהעירו לה על כך, השיבה, כעת אני צעירה, כשאהיה מבוגרת, בת ששים או שבעים שנה, אז אני מבטיחה ללכת כמו סבתי, בצניעות יתירה! הלא כל מי שישמע תשובה כזו יצחק, שהרי עיקר הנסיון הוא בזמן שהאדם צעיר, וכפי הקושי, כך גם גודל השכר, ומה התועלת בתירוצים כאלה?

וכן אדם חושב לעצמו, אמנם איני לומד תורה, אך זאת מפני שאני טרוד מאד בעסקים שלי, ובערב אני צריך לנפוש מעט, ולכן אני מתעניין בחדשות ובדברים בטלים במשך כמה שעות מול המחשב. והוא אינו מבין, שכאשר יהיה זקן, ולא הורגל בלימוד תורה, אז כבר הלימוד יהיה קשה לו שבעתיים, ועוד שהוא מאבד את ה"עסק" היקר והחשוב מכל, ניצול הזמן למצוות ומעשים טובים, שהרי העולם הזה אינו אלא כפרוזדור לפני העולם הבא! אוי ואבוי לו לאדם כזה, שלבו, לב טוב, אך למעשה הוא מכלה את כל ימיו לריק! אוי לו ואוי לנשמתו!

כל אדם, איש או אשה, ישים לב, כמה אנו רוצים וחפצים בטובות מה' יתברך, כמה לבנו הומה לקראת בנינו ובנותינו! כמה אנו חפצים בטובתם! ובימים הללו, כל החיים שלנו מוכרעים, הן מבחינה רוחנית והן מבחינה גשמית, לכן אשרי אנוש יעשה זאת, חיזקו ונתחזקה, לשוב בתשובה, להתחזק בדברים שצריכים חיזוק, וה' יתברך יראה בעוניינו, יראה את מאמצינו, וכך, למרות שאנו עדיין לא צדיקים גמורים, ולא השלמנו את חובתינו בעולם, בכל זאת, הוא בטובו ובחסדו, יחוס וירחם עלינו, יחדש עלינו שנה טובה, וימלא כל משאלות לבנו לטובה לעבודתו.

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה