הלכה ליום שישי י"ט אלול תשפ"ה 12 בספטמבר 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלום בן שכר ז״ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנו

פרשת כי תבא

בפרשת השבוע, נקרא את מעמד "הַבְּרָכוֹת וְהַקְּלָלוֹת", שבירכו וקיללו ישראל לאחר כניסתם לארץ ישראל, ובכלל הברכה, נאמר: "בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה".

ידוע לכולם, כי לאחר שנפטר אבי המשפחה, לעתים הוא משאיר אחריו "צַוָּאָה". כמה ימים לאחר הפטירה, יושבים כל בני המשפחה יחדיו, וכשהם מתרגשים ומתוחים, הם פותחים את הצוואה. יש שאינם כותבים בצוואה אלא מה יעשו בכספים שהותירו, אך לפעמים, אדם כותב כמה מילים לבניו ובנותיו, מעין "הכוונה" כוללת, שתעמוד לצאצאיו כל הימים. דבר שנכון בעיקר כאשר מסתלקת אישיות רוחנית יקרה.

ה"אב" של כלל ישראל בדורות הקודמים, היה הנביא. תמיד כאשר היו ישראל בצרה, היו פונים אל הנביא. והוא היה פושט את כל ספקותיהם, ומורה להם את הדרך ילכו בה.

בדברי רבותינו (בשלהי מסכת יומא) מבואר, שבסוף ימי בית שני, ביטלו רבותינו את היצר הרע החזק שהיה בזמנם, "יצרא דעבודה זרה", יצר הרע שהיה מסית את האדם לעבוד עבודה זרה. אך כבר נאמר בספר קהלת: "גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹקִים", תמיד כח הקדושה עומד באופן יחסי לעומת כח הטומאה בעולם. ולכן, מאחר וביטלו רבותינו את היצר של עבודה זרה, בטלה גם הנבואה מישראל.

והנביא האחרון שעמד לעמינו, הוא הנביא מלאכי, ובסוף נבואתו, השאיר אחריו צוואה לדורות עולם, ובפרט לדורותינו. ומה היו דבריו?

"חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם אָמַר ה', אֲמַרְתֶּם שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹקִים וּמַה בֶּצַע כִּי שָׁמַרְנוּ מִשְׁמַרְתּוֹ"? דעו לכם, עם ישראל, שעוד יבואו ימים, שיתרבו הקולות בישראל, שיאמרו "מה בצע לעבוד את ה'", מה יצא לנו מעבודת ה'? הלא "עַתָּה אֲנַחְנוּ מְאַשְּׁרִים זֵדִים", עתה אנו רואים, שהזדים, החוטאים, הם המאושרים! טוב להם בעולם!

נתבונן! הלא העתיד מימי הנביא ועד ימינו, צופן בחובו דברים נוראים, כל הצרות שיתגלגלו על ישראל במשך אלפי שנות היסטוריה עקובה מדם! את הכל הנביא שם בצד, ואינו מתמקד אלא בתופעה זו, שאנשים יאמרו, אין טעם לעבוד את ה', תראו איזה כיף למי שעושה מה שמתחשק לו! כמה טוב לו!

לבעיה זו נותן הנביא מענה, וכך הוא אומר:

"אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע, וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ.  וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יַחְמֹל אִישׁ עַל בְּנוֹ הָעֹבֵד אֹתוֹ. וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ".

"אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו", זו העצה היעוצה! להתאגד יחד, למצוא חברה טובה, קהילה טובה, ולדבר דיבורים טובים של אהבת ה' ויראת שמים, וה' רואה כל מה שנעשה, והדברים נכתבים לפניו לזכרון, עד שיחמול עלינו, ואז יהיה גילוי שכינה בעולם, והכל ידעו, מה ההבדל האמיתי בין צדיק לרשע, ומי הוא המאושר באמת!

אך באמת, לא תמיד נמצאים על ידינו ידידים טובים, אנשים יראי שמים, לפעמים האדם נמצא לבד בעולם, וגם אז עליו לדעת איך לנהוג, גם אז עליו לקבל כוחות כדי לעמוד בכל הקשיים שמזמנים לו החיים.

בענין זה סיפר אחד מגדולי המגידים בזמנינו, הרה"ג רבי יעקב גלינסקי זצ"ל (מובא בספר "והגדת"), כי אחד העונשים הקשים והמרים שהוא חווה ברוסיה, בסיביר, היה ה"בידוד". פעם הפרידו אותו מכל חבריו, שמו אותו בצינוק, והתישו אותו בחקירות אכזריות. בחקירות כמובן סיפרו לו, שחבריו כבר הסכימו לומר מה שנתבקשו, ואחרים כבר מתו בעינויים, ואחרים עזבו למחנה אחר, בדרך זו ניסו החוקרים הרשעים לחלץ מפיו דבר מה.

באותם רגעים, הוא התבונן בעצמו, וחשב, הלא אני בן ישיבה, תלמיד ישיבת "נובהרדוק", אני לא לבד! אני חלק מתנועה כבירה של אמת יוקדת! גם אם רבותי וחברי מפוזרים בכל העולם, עדיין אני שייך להם ואני חלק מהם!

באופן כזה, הצליח להחזיק מעמד, לא הוציא מילה מיותרת מפיו. ולאחר מכן, כשכבר חזר להפגש עם רעיו וידידיו, סיפרו לו כי גם עליהם עברה חויה דומה, ואף הם התחזקו באותן המחשבות שאיגדו את כולם יחד!

וכך דרש הגאון רבי חיים זייצ'יק זצ"ל, שזהו מה שנאמר, כאשר רצה לשבח בועז את רות, על מסירותה בלכתה עם חמותה לעבוד את ה', אמר: "הֻגֵּד הֻגַּד לִי כֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית אֶת חֲמוֹתֵךְ", ופירשו חז"ל את הכפילות, "הֻגֵּד הֻגַּד", הֻגַּד לִי בַּבַּיִת וְהֻגַּד לִי בַּשָּׂדֶה! לא רק בהתנהגותה עם המשפחה, עם הקרובים, נהגה רות באצילות וחסידות, אלא אף בהיותה לבדה, גם אז נהגה באותו אופן!

המשיך רבי יעקב גלינסקי ואמר, זהו מה שנאמר בפרשתינו: "בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה", בין בהיותך בחברה, ובין בהיותך לבדך, ברוך תהיה, כלי מחזיק ברכה בעבודת הבורא!

ובאותו אופן ממשיך הכתוב ואומר "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ", ופירשו חז"ל, ברוך אתה בבואך לבתי כנסיות ובתי מדרשות, וברוך אתה בצאתך מבתי כנסיות ובתי מדרשות.

ברוך אתה, כשאתה בחברה טובה, התומכת ומחזקת, והיא הנותנת לך כח גם כאשר אתה יוצא מהם, לדעת שאתה חלק מציבור קדוש!

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו ממוצאי יום ראשון, ליל יום שני, שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

ממתי ניתן להדליק

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, וכפי שביארנו אתמול. ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בע......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה


אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה