הלכה ליום רביעי כ"ה ניסן תשפ"א 7 באפריל 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

משה בן טורקיה מימוני

הוקדש על ידי

אברהם מימוני

אוהב שלום ורודף שלום

נאמר בפרקי אבות (פ"א מ"יב), הלל אומר, הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.

ומהי מדתו של אהרן שכך אמרו עליו?, אמרו רבותינו, הרי שהיו שני בני אדם שעשו מריבה זה עם זה, היה הולך אהרן וישוב לו אצל אחד מהם, ואומר לו, ראיתי את חבירך פלוני, מטרף את לבו ובוכה בדמעות שליש ואומר, אוי לי שכך אמרתי לחברי, היאך אשא את עיני למולו ואראהו, בושתי וגם נכלמתי שאני הוא שחטאתי לו, וישב אהרן ומדבר על לבו, עד שמסיר קנאה וכעס מלבו. ולאחר מכן היה אהרן הולך ויושב אצל השני, ומדבר על לבו כאמור, עד שמסיר קנאה מלבו. לימים היו נפגשים זה בזה והיו מנשקים זה לזה ועושים שלום ביניהם. וכיוצא בזה היה עושה במריבה שבין בעל לאשתו. לכן נאמר באהרן "ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל", שגם הנשים בכו עליו. וכמה אלפים היו בישראל שהיו קרואים "אהרן" על שמו, מפני שאלמלא אהרן הכהן, לא היה בא תינוק זה לעולם, מפני שהיו הוריו פרודים זה מזה.

ומכאן ילמד כל אדם, כמה חשיבות מיוחדת יש לה למצות נתינת שלום בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו, וכן להיפך, כמה כעס ותרעומת יש לה' יתברך על מי שמיפר השלום בין איש לאשתו, שמדבר עם הבעל כנגד אשתו, או עם האשה בגנות בעלה, שהוא עוון פלילי, היפך רצון ה' יתברך בבריאה. ואמרו רבותינו (ב"מ נח.), אלו שיורדין לגהינם ואינם עולים, הבא על אשת איש, והמלבין פני חבירו ברבים, והנשבע בשם ה' לשקר, והמתכבד בקלון חבירו, והמסכסך בין איש לאשתו להביא מריבה ביניהם.

כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, כי בימינו אלה, לשמחתינו רבו בעלי תשובה השבים בכל לבם לתורה למצוות ולמעשים טובים. אך יש כאלה אשר הקצינו מאד, מן הקצה אל הקצה, ומפני חוסר ידעתם בתורה, והתנהגותם בקצוניות רבה (בדברים שאינם מן הדין כלל), גורמים להפרת השלום בבית, ובפרט אלה אשר אין להם פנאי ללמוד הלכות כדת, ומתנהגים בחומרות יתירות, ולא זו הדרך ולא זו העיר. אשר על כן אנו אומרים בתפילה, "השיבנו אבינו לתורתיך, וקרבינו מלכינו לעבודתך, והחזירינו בתשובה שלמה לפניך", שרק על ידי לימוד התורה וההלכה יוכלו לכלכל דבריהם במשפט, ויחיו בשלום ובמישור.

ומעשה באיש אחד שבא אחר ימי הפסח לגרש את אשתו, בבית דינו של הרב הקדוש רבי אברהם יהושע מאפטא, שאל אותו הרב, מה לך כי תרצה לגרש את אשתך, השיב לו הבעל, האשה הזו האכילה אותי בפסח מצה שרויה (מצה שנפלה למים, שיש מחמירים שלא לאכלה), בניגוד למסורת אבותי. ציוה הרב לקרוא לאשתו הרבנית, וכשבאה, שאל אותה הגידי נא לי, באמת, איזה מצות הנחת לפני בליל הסדר? הרבנית החרישה כי יראה לספר. אמר לה הרב, אל תיראי, הגידי לי את האמת, ותען הרבנית, שמתי לפניך מצות פשוטות, בלתי שמורות, ומעשה שהיה כך היה, את המצה השמורה שנאפתה בערב פסח לשם מצוה הנחתי במפה מיוחדת בארון שבחדר, ובהיותי טרודה בהכנת הסדר, בא איש עני אחד, ואמר שאין לו מצה שמורה לליל הסדר, אחד מבני הבית שלא ידע שהמצה הזו הוכנה עבור רבינו לליל הסדר, נטל את המצה ונתן אותה לעני, ובבואי לקחת אותה מן הארון, נדהמתי לראות שנלקחה מן הארון, ולא ידעתי מה לעשות, ויראתי לספר לבעלי הרב, נמלכתי ולקחתי מצה פשוטה והנחתיה בתוך מפה, ועשיתי עצמי כלא יודעת דבר מכל הנעשה, והרב הקדוש ערך את הסדר על מצה פשוטה זו.

אז אמר הרב לזה שבא לגרש את אשתו, ראה בני, אני אכלתי מצה פשוטה בליל הסדר, ועשיתי עצמי כלא יודע ולא מרגיש, למען לא אבא לידי כעס והקפדה, והכל למען השלום, ואתה בא לגרש את אשתך בשביל מנהג של מצה שרויה שאינו מן הדין כלל. עשה הרב פשרה בינהם, ונתפייסו, והלכו לביתם לשלום.

שאלות ותשובות על ההלכה

בס"ד
שלום וברכה,
באחת השאלות בעבר נשאלת למה הציבור עונה "לברכה" לאחר "משיב הרוח ומוריד הגשם", וענית שכנראה המנהג ממרוקו ומרן הרב עובדיה זצ"ל אמר לך שמעיקר הדין יש להגיד רק לאחר "מוריד הטל". האם זה מופיע באחד מהספרים של הרב?, אם כן אשמח לקבל את המקור.

תודה רבה. כ"ה ניסן תשפ"א / 7 באפריל 2021

מעיקר הדין אין צורך לומר כלום. הרוצים לומר, יאמרו. וממרן זצ"ל שמעתי שאומרים רק אחרי מוריד הטל. ולא נכתב בספריו. תבורכו,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

משמעות יום ט"ו בשבט - ודברים לליל ט"ו בשבט

הלילה (ליל יום שני), יחול ליל ט"ו בשבט. יום ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" (ראש השנה דף ב.), ומקובל לחשוב, שכשם שביום א' בתשרי שהוא יום ראש השנה, דנים את כל באי עולם, לחיים או למוות, לעושר או לעוני וכדומה, כמו כן ביום ט"ו בשבט, דנים בשמים על האילנות וקובעים מה יהיה ג......

לקריאת ההלכה


אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה

תענית עשירי בטבת

היום הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָד......

לקריאת ההלכה