הלכה ליום ראשון כ"ד אב תשפ"ב 21 באוגוסט 2022

ההלכה מוקדשת ההלכה מוקדשת לרפואת מורינו ורבינו הגאון הגדול

רבי שלום (כהן) בן תופחה מלכה

בתוך שאר חולי ישראל
שה' יתברך ישלח דברו ויחזקהו וירפאהו
עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו

הוקדש על ידי

הלכה יומית

שינוי נוסח התפילות שבגלות

שאלה: האם לא הגיע הזמן, לשנות כמה מקומות בסדר התפילה, לדוגמא, בתפילת "נחם" שאמרנו בתשעה באב, נאמר: "העיר החרבה והבזויה והאבלה והשוממה", שזהו תיאור מצב שלא קיים בזמנינו, שהרי ירושלים הולכת ומתפתחת בקצב מדהים, והיא מיושבת עם בניה – בוניה, ואם כן, מה המקום להמשיך בתיאורים כאלה?

תשובה: בשאלה זו עמד מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (בשו"ת יחוה דעת ח"א סימן מג), ובראשית דבריו, הזכיר את דברי רב סעדיה גאון, שבתפילות ובנוסח הברכות, אנו סומכים על המקובל בידינו במסורה מנביאי ה' ואנשי כנסת הגדולה, שהיו להם שני סדרים בתפילות, האחד, לזמן מלכות ישראל, וסדר אחר המיועד לזמן הגלות. ובזמנינו אנו משתמשים בנוסח שהיה מתוקן לימי הגלות.

לכן, לפני שאנו דנים על אפשרות שינוי בנוסח התפילה, עלינו להבין את שורש הנוסח המקודש הנמצא בידינו.

ולעצם השאלה, שבתפילת נחם לדוגמא, אומרים, העיר "האבלה", שלכאורה בזמנינו היא אינה אבלה. כתב מרן רבינו זצ"ל, שפירוש המילה "אבלה" על ירושלים, מבואר בדברי רבינו דוד אבודרהם, שהכוונה היא על פי מה שנאמר בפסוק, "דרכי ציון אבלות", ומה שנאמר "החרבה", זה על שם מה שנחרבה ירושלים והוצתה אש בשעריה, ומה שנאמר "הבזויה", זה על שם מה שנאמר "ראה ה' והביטה כי הייתי זוללה", ומה שאומרים "השוממה", זה על שם מה שנאמר "כל שעריה שוממים". וראשי תיבות של "אבלה חרבה בזויה שוממה", "אַחְבֹש"' , לרמוז שה' עתיד לחבוש את שבר עמו, כמו שנאמר "בְּיוֹם חֲבֹשׁ ה' אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ".

ולכן, הוסיף מרן זצ"ל, מי הוא זה ואיזהו בדורותינו, שיוכל להרהיב עוז "לתקן" ולשנות מנוסח התפילה שנתקן על ידי רבותינו הקדושים. ובכל תיבה ותיבה ובכל אות ואות שתיקנו במטבע הברכות והתפלות, גנוזים בהן סודות נשגבים ומופלאים, ודברי קדשם מיוסדים על אדני פז ברזין עילאין תמירין, כמו שמבואר בזוהר הקדוש ובדברי רבינו האר"י.

אמנם עדיין יש להוסיף, שבאמת גם לפי פשוטו, יש ביאור נכון לכל התפילות שבידינו, לדוגמא מה שאנו אומרים "לירושלים עירך ברחמים תשוב", שהכוונה שתשוב מלכות ה' באמת לירושלים, ולא כמו המצב בזמן הזה, וכן לדוגמא מה שנאמר בתפילת "נחם", הרי באמת ירושלים עדיין רחוקה מלהיות בנויה כעיר שחוברה לה יחדיו, שהרי המוסלמים יושבים בכמה וכמה שכונות בתוכה, ובפרט שולטים על חלקים נרחבים בעיר העתיקה בסמוך למקום המקדש, ומקום המקדש עצמו נתון ביד טמאים, שעוד הרהיבו עוז וקוברים שם את מתיהם, מי לא יבכה על כך? אוי לו לאותו הדור שיתרחשו בו דברים אלה!

ומלבד זה, סיים מרן זצ"ל, כי גם המצב הרוחני בירושלים הוא בשפל המדרגה, כידוע וכמפורסם, בריבוי חילולי שבת ובחינוך רבבות ילדי ישראל ללא תורה וללא מצוה.

ותפלתינו להבורא יתברך, ישוב ינחמנו יכבוש עוונותינו, וצום החמישי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה, ולמועדים טובים, ויקויים בנו, שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה, שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה. אמן כן יהי רצון.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר סלט טונה עם בשר כ"ד אב תשפ"ב / 21 באוגוסט 2022

אסור בהחלט.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה


ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה