הלכה ליום ראשון כ"ד אב תשפ"ב 21 באוגוסט 2022

ההלכה מוקדשת ההלכה מוקדשת לרפואת מורינו ורבינו הגאון הגדול

רבי שלום (כהן) בן תופחה מלכה

בתוך שאר חולי ישראל
שה' יתברך ישלח דברו ויחזקהו וירפאהו
עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו

הוקדש על ידי

הלכה יומית

שינוי נוסח התפילות שבגלות

שאלה: האם לא הגיע הזמן, לשנות כמה מקומות בסדר התפילה, לדוגמא, בתפילת "נחם" שאמרנו בתשעה באב, נאמר: "העיר החרבה והבזויה והאבלה והשוממה", שזהו תיאור מצב שלא קיים בזמנינו, שהרי ירושלים הולכת ומתפתחת בקצב מדהים, והיא מיושבת עם בניה – בוניה, ואם כן, מה המקום להמשיך בתיאורים כאלה?

תשובה: בשאלה זו עמד מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (בשו"ת יחוה דעת ח"א סימן מג), ובראשית דבריו, הזכיר את דברי רב סעדיה גאון, שבתפילות ובנוסח הברכות, אנו סומכים על המקובל בידינו במסורה מנביאי ה' ואנשי כנסת הגדולה, שהיו להם שני סדרים בתפילות, האחד, לזמן מלכות ישראל, וסדר אחר המיועד לזמן הגלות. ובזמנינו אנו משתמשים בנוסח שהיה מתוקן לימי הגלות.

לכן, לפני שאנו דנים על אפשרות שינוי בנוסח התפילה, עלינו להבין את שורש הנוסח המקודש הנמצא בידינו.

ולעצם השאלה, שבתפילת נחם לדוגמא, אומרים, העיר "האבלה", שלכאורה בזמנינו היא אינה אבלה. כתב מרן רבינו זצ"ל, שפירוש המילה "אבלה" על ירושלים, מבואר בדברי רבינו דוד אבודרהם, שהכוונה היא על פי מה שנאמר בפסוק, "דרכי ציון אבלות", ומה שנאמר "החרבה", זה על שם מה שנחרבה ירושלים והוצתה אש בשעריה, ומה שנאמר "הבזויה", זה על שם מה שנאמר "ראה ה' והביטה כי הייתי זוללה", ומה שאומרים "השוממה", זה על שם מה שנאמר "כל שעריה שוממים". וראשי תיבות של "אבלה חרבה בזויה שוממה", "אַחְבֹש"' , לרמוז שה' עתיד לחבוש את שבר עמו, כמו שנאמר "בְּיוֹם חֲבֹשׁ ה' אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ".

ולכן, הוסיף מרן זצ"ל, מי הוא זה ואיזהו בדורותינו, שיוכל להרהיב עוז "לתקן" ולשנות מנוסח התפילה שנתקן על ידי רבותינו הקדושים. ובכל תיבה ותיבה ובכל אות ואות שתיקנו במטבע הברכות והתפלות, גנוזים בהן סודות נשגבים ומופלאים, ודברי קדשם מיוסדים על אדני פז ברזין עילאין תמירין, כמו שמבואר בזוהר הקדוש ובדברי רבינו האר"י.

אמנם עדיין יש להוסיף, שבאמת גם לפי פשוטו, יש ביאור נכון לכל התפילות שבידינו, לדוגמא מה שאנו אומרים "לירושלים עירך ברחמים תשוב", שהכוונה שתשוב מלכות ה' באמת לירושלים, ולא כמו המצב בזמן הזה, וכן לדוגמא מה שנאמר בתפילת "נחם", הרי באמת ירושלים עדיין רחוקה מלהיות בנויה כעיר שחוברה לה יחדיו, שהרי המוסלמים יושבים בכמה וכמה שכונות בתוכה, ובפרט שולטים על חלקים נרחבים בעיר העתיקה בסמוך למקום המקדש, ומקום המקדש עצמו נתון ביד טמאים, שעוד הרהיבו עוז וקוברים שם את מתיהם, מי לא יבכה על כך? אוי לו לאותו הדור שיתרחשו בו דברים אלה!

ומלבד זה, סיים מרן זצ"ל, כי גם המצב הרוחני בירושלים הוא בשפל המדרגה, כידוע וכמפורסם, בריבוי חילולי שבת ובחינוך רבבות ילדי ישראל ללא תורה וללא מצוה.

ותפלתינו להבורא יתברך, ישוב ינחמנו יכבוש עוונותינו, וצום החמישי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה, ולמועדים טובים, ויקויים בנו, שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה, שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה. אמן כן יהי רצון.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר סלט טונה עם בשר כ"ד אב תשפ"ב / 21 באוגוסט 2022

אסור בהחלט.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה