הלכה ליום שישי כ"א אב תשפ"ה 15 באוגוסט 2025

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

חיים בן מרים הי"ו

הוקדש על ידי

חברי קהילתו

פרשת עקב

נאמר בפרשת השבוע:  "כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת".

עלינו לדקדק בלשון התורה, מדוע בתחילה נאמר "אשר אנכי מצוך היום" – בלשון יחיד, ולבסוף נאמר "תשמרון לעשות" – בלשון רבים?

נוכל להסביר זאת, בהקדם, מה שכתב החפץ חיים (בספרו אהבת חסד ח"ב פי"א), בשם הגאון מוילנא, על מה שנאמר בתורה בקריאת שמע: "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם", שהסביר הגאון את לשון הפסוק:

והיו הדברים "הָאֵלֶּה", עליך לחשוב בכל מצוה כאילו אין לפניך אלא קטע זה בלבד! "הָאֵלֶּה"!

לאחר מכן: "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם", חשוב כאילו אתה היהודי היחיד בעולם, היחיד שעליו מוטלת האחריות למלא את רצון ה' כדי לקיים את העולם! ואם לא די בכך, הרי שכל זה מוטל עליך: "הַיּוֹם", חשוב בעצמך שאין לך אלא את היום הזה, ומחר כבר לא תוכל לקיים את המצוה!

וממש בהקשר לכך הביא הגאון רבי יעקב גלינסקי זצ"ל מעשה:

יהודי פשוט אחד, סוחר בדים, עלה לפני רבו ושאלה בפיו: "כבוד הרב, רוצה אני לזכות בעולם הבא, אבל תורה איני יודע, עם הארץ אני, בבקשה כבוד הרב, תאמר לי מה עלי לעשות בקיצור כדי לזכות לחיי העולם הבא?"

השיב לו הרב, "דמה בנפשך, שיש רק מצוה אחת לעשותה, וכי אתה היהודי היחיד בעולם, ואין עליך לקיים מצוות אלא ביום זה בלבד"!

שמע זאת היהודי, ושמח מאד. זה הכל! זה כל מה שעליו לעשות כדי לזכות לחיי העולם הבא! מיהר לצאת מלפני הרב, אך הרב קרא אליו שישוב, "המתן רגע! בוא ואסביר לך את כוונתי!", אך היהודי הסתלק ואמר: "אין מה להסביר! הכל מובן לי לגמרי!"

מיהר האיש לחנותו, נכנס לפניו יהודי קשיש, בחר אריג, ושילם תמורתו. בטעות, שילם שלושה דינרים במקום שנים, ויצא מן החנות.

אחר הצהריים, נעל היהודי את חנותו ושב לביתו, "טול ידיים"! אמרה לו אשתו, מיד אגיש אוכל! אך בעלה השיב: "את יכול להגיש מיד! לא צריך ליטול ידיים"! האשה נדהמה ונעצה בבעלה עיניים שואלות.

"הייתי הבוקר אצל הרב, והוא פסק שאיני חייב לקיים אלא מצוה אחת, והלא אני כבר התפללתי הבוקר, עם טלית ותפילין, הרי די בכך, ומחר בכלל אהיה פטור גם מן התפילה, שהרי הרב פסק בפירוש, שאיני חייב לקיים מצוה, אלא היום בלבד, ולא מחר!"

האשה עמדה בתדהמה, והנה הקיש על דלת הבית היהודי הקשיש, נכנס ופנה אל בעל הבית, "קניתי אצלך היום אריג, ושילמתי עבורו בטעות דינר זהב נוסף"!

"אמנם כן", השיב המוכר, "אך מה בכך? היום הייתי אצל הרב והוא הורה לי שאני היהודי היחיד בעולם, אם כך, אני יהודי, ואתה גוי, ולגוי איני חייב להחזיר!"...

עמד הקשיש המום, והאשה החלה זועקת, "הצילו! בעלי יצא מדעתו!" הקשיש החל צועק גם הוא, והיהודי שלנו, ברח מביתו!

בלכתו ברחוב, עמד האיש והחל לחשוב, הלא הם צודקים! איזה הגיון יש כאן? יהודי אחד, מצוה אחת, יום אחד? איזה הוראה משונה פסק לי הרב! הוראתו גרמה לי לכזה מצב מוזר!

מיהר האיש בחזרה לביתו של הרב. נכנס, ומיד אחריו נכנסה אשתו בצעקות, "הושיעני הרב! בעלי השתגע!", הרב ביקש להרגיע את האשה, אך מיד נכנס יהודי קשיש, והחל לזעוק לפני הרב, על הדינר שנלקח ממנו שלא כדין!

אמר הרב: "שבו בשקט, והקשיבו לדברי!"

אמנם נכון, שאני הוריתי ליהודי זה, לחשוב שיש רק מצוה אחת לעשותה, אך כוונתי היתה, שיש לנו תרי"ג מצוות, אלא שהעצל חושב לעצמו, את המצוה הזו לא אקיים, שהרי יש לפני עוד מצוות אחרות, ואפילו לגבי מצוה מסויימת הוא חושב, כעת לא אקיימנה, שהרי יש לי זמן רב עוד לקיים את המצוה הזו.

הוא יושב סמוך לספר, אך חולם במקום ללמוד, וחושב לעצמו, עוד שעה אני אתרכז יותר בלימוד. בא לפניו עני לבקש צדקה, אך הוא אומר לעצמו, תיכף יבוא עני הגון יותר, ולכן נמנע מלסייע.

לכן אמרתי, המשיך הרב, תמיד חשוב כאילו רק מצוה אחת לפני, רק לימוד זה, רק תפילה זו, רק מצוה זו שבאה לידך!

ועוד אמרתי: דמה בנפשך כאילו אתה היהודי היחידי בעולם, ומדוע? מפני שכאשר באים לדוגמא לאסוף צדקה מהקהל עבור איזו מטרה, כל אחד חושב לעצמו, מצוה זו, תוכל להתקיים על ידי אחרים, ומדוע שאני אתגייס עבורה? כך אומר כל אחד, והעניים נשארים חסרי כל...

לכן אמרתי, חשוב שאתה היהודי היחידי שעליו מוטלת המצוה! ולכן גם אמרתי שעליך לחשוב שרק היום עליך לקיים מצוות, כדי שלא תדחה את המצוה ליום המחרת!

זהו מה שנאמר בפרשתינו: "כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת". פתח בלשון יחיד, מפני שזו הוראה לכל אחד ואחד, שיראה את עצמו כאילו זו היא המצוה היחידה: "כָּל הַמִּצְוָה". וגם יראה את עצמו כאילו הוא יחידי בעולם: "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ", רק אותך! ויראה את היום הזה בלבד: "הַיּוֹם", אין בעולם אלא היום הזה בלבד! אם לא עכשיו, אימתי?

וזו הכוונה בדברי רבותינו במסכת אבות: "אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי? וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי? וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתָי?"

שבת שלום!

(עפ"י "והגדת").

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום כבוד הרב
אמי מדליקה 3 נרות בשבת. לעיתים לאחר הדלקת נר אחד נכבה הגפרור ואמי מדליקה חדש מהנר שכבר דולק. האם יש בכך בעיה? יותר נכון שתדליק את הגפרור על ידי הקופסה? כ"ג אב תשפ"ב / 20 באוגוסט 2022

למנהג הספרדים, האשה לא מקבלת עליה את קדושת השבת בהדלקת הנרות. ואפילו כשרוצה לקבל עליה את קדושת השבת, זהו לאחר שתסיים את הדלקת כל הנרות. וכשם שמותר לה להמשיך להדליק, כמו כן מותר לה להדליק גפרור נוסף שממנו תדליק את הנרות. תבורכו,

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה