הלכה ליום שישי כ"א אב תשפ"ה 15 באוגוסט 2025

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

חיים בן מרים הי"ו

הוקדש על ידי

חברי קהילתו

פרשת עקב

נאמר בפרשת השבוע:  "כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת".

עלינו לדקדק בלשון התורה, מדוע בתחילה נאמר "אשר אנכי מצוך היום" – בלשון יחיד, ולבסוף נאמר "תשמרון לעשות" – בלשון רבים?

נוכל להסביר זאת, בהקדם, מה שכתב החפץ חיים (בספרו אהבת חסד ח"ב פי"א), בשם הגאון מוילנא, על מה שנאמר בתורה בקריאת שמע: "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם", שהסביר הגאון את לשון הפסוק:

והיו הדברים "הָאֵלֶּה", עליך לחשוב בכל מצוה כאילו אין לפניך אלא קטע זה בלבד! "הָאֵלֶּה"!

לאחר מכן: "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם", חשוב כאילו אתה היהודי היחיד בעולם, היחיד שעליו מוטלת האחריות למלא את רצון ה' כדי לקיים את העולם! ואם לא די בכך, הרי שכל זה מוטל עליך: "הַיּוֹם", חשוב בעצמך שאין לך אלא את היום הזה, ומחר כבר לא תוכל לקיים את המצוה!

וממש בהקשר לכך הביא הגאון רבי יעקב גלינסקי זצ"ל מעשה:

יהודי פשוט אחד, סוחר בדים, עלה לפני רבו ושאלה בפיו: "כבוד הרב, רוצה אני לזכות בעולם הבא, אבל תורה איני יודע, עם הארץ אני, בבקשה כבוד הרב, תאמר לי מה עלי לעשות בקיצור כדי לזכות לחיי העולם הבא?"

השיב לו הרב, "דמה בנפשך, שיש רק מצוה אחת לעשותה, וכי אתה היהודי היחיד בעולם, ואין עליך לקיים מצוות אלא ביום זה בלבד"!

שמע זאת היהודי, ושמח מאד. זה הכל! זה כל מה שעליו לעשות כדי לזכות לחיי העולם הבא! מיהר לצאת מלפני הרב, אך הרב קרא אליו שישוב, "המתן רגע! בוא ואסביר לך את כוונתי!", אך היהודי הסתלק ואמר: "אין מה להסביר! הכל מובן לי לגמרי!"

מיהר האיש לחנותו, נכנס לפניו יהודי קשיש, בחר אריג, ושילם תמורתו. בטעות, שילם שלושה דינרים במקום שנים, ויצא מן החנות.

אחר הצהריים, נעל היהודי את חנותו ושב לביתו, "טול ידיים"! אמרה לו אשתו, מיד אגיש אוכל! אך בעלה השיב: "את יכול להגיש מיד! לא צריך ליטול ידיים"! האשה נדהמה ונעצה בבעלה עיניים שואלות.

"הייתי הבוקר אצל הרב, והוא פסק שאיני חייב לקיים אלא מצוה אחת, והלא אני כבר התפללתי הבוקר, עם טלית ותפילין, הרי די בכך, ומחר בכלל אהיה פטור גם מן התפילה, שהרי הרב פסק בפירוש, שאיני חייב לקיים מצוה, אלא היום בלבד, ולא מחר!"

האשה עמדה בתדהמה, והנה הקיש על דלת הבית היהודי הקשיש, נכנס ופנה אל בעל הבית, "קניתי אצלך היום אריג, ושילמתי עבורו בטעות דינר זהב נוסף"!

"אמנם כן", השיב המוכר, "אך מה בכך? היום הייתי אצל הרב והוא הורה לי שאני היהודי היחיד בעולם, אם כך, אני יהודי, ואתה גוי, ולגוי איני חייב להחזיר!"...

עמד הקשיש המום, והאשה החלה זועקת, "הצילו! בעלי יצא מדעתו!" הקשיש החל צועק גם הוא, והיהודי שלנו, ברח מביתו!

בלכתו ברחוב, עמד האיש והחל לחשוב, הלא הם צודקים! איזה הגיון יש כאן? יהודי אחד, מצוה אחת, יום אחד? איזה הוראה משונה פסק לי הרב! הוראתו גרמה לי לכזה מצב מוזר!

מיהר האיש בחזרה לביתו של הרב. נכנס, ומיד אחריו נכנסה אשתו בצעקות, "הושיעני הרב! בעלי השתגע!", הרב ביקש להרגיע את האשה, אך מיד נכנס יהודי קשיש, והחל לזעוק לפני הרב, על הדינר שנלקח ממנו שלא כדין!

אמר הרב: "שבו בשקט, והקשיבו לדברי!"

אמנם נכון, שאני הוריתי ליהודי זה, לחשוב שיש רק מצוה אחת לעשותה, אך כוונתי היתה, שיש לנו תרי"ג מצוות, אלא שהעצל חושב לעצמו, את המצוה הזו לא אקיים, שהרי יש לפני עוד מצוות אחרות, ואפילו לגבי מצוה מסויימת הוא חושב, כעת לא אקיימנה, שהרי יש לי זמן רב עוד לקיים את המצוה הזו.

הוא יושב סמוך לספר, אך חולם במקום ללמוד, וחושב לעצמו, עוד שעה אני אתרכז יותר בלימוד. בא לפניו עני לבקש צדקה, אך הוא אומר לעצמו, תיכף יבוא עני הגון יותר, ולכן נמנע מלסייע.

לכן אמרתי, המשיך הרב, תמיד חשוב כאילו רק מצוה אחת לפני, רק לימוד זה, רק תפילה זו, רק מצוה זו שבאה לידך!

ועוד אמרתי: דמה בנפשך כאילו אתה היהודי היחידי בעולם, ומדוע? מפני שכאשר באים לדוגמא לאסוף צדקה מהקהל עבור איזו מטרה, כל אחד חושב לעצמו, מצוה זו, תוכל להתקיים על ידי אחרים, ומדוע שאני אתגייס עבורה? כך אומר כל אחד, והעניים נשארים חסרי כל...

לכן אמרתי, חשוב שאתה היהודי היחידי שעליו מוטלת המצוה! ולכן גם אמרתי שעליך לחשוב שרק היום עליך לקיים מצוות, כדי שלא תדחה את המצוה ליום המחרת!

זהו מה שנאמר בפרשתינו: "כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת". פתח בלשון יחיד, מפני שזו הוראה לכל אחד ואחד, שיראה את עצמו כאילו זו היא המצוה היחידה: "כָּל הַמִּצְוָה". וגם יראה את עצמו כאילו הוא יחידי בעולם: "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ", רק אותך! ויראה את היום הזה בלבד: "הַיּוֹם", אין בעולם אלא היום הזה בלבד! אם לא עכשיו, אימתי?

וזו הכוונה בדברי רבותינו במסכת אבות: "אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי? וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי? וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתָי?"

שבת שלום!

(עפ"י "והגדת").

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום כבוד הרב
אמי מדליקה 3 נרות בשבת. לעיתים לאחר הדלקת נר אחד נכבה הגפרור ואמי מדליקה חדש מהנר שכבר דולק. האם יש בכך בעיה? יותר נכון שתדליק את הגפרור על ידי הקופסה? כ"ג אב תשפ"ב / 20 באוגוסט 2022

למנהג הספרדים, האשה לא מקבלת עליה את קדושת השבת בהדלקת הנרות. ואפילו כשרוצה לקבל עליה את קדושת השבת, זהו לאחר שתסיים את הדלקת כל הנרות. וכשם שמותר לה להמשיך להדליק, כמו כן מותר לה להדליק גפרור נוסף שממנו תדליק את הנרות. תבורכו,

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה


ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה