הלכה ליום שישי א' אב תשפ"ב 29 ביולי 2022

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת זקננו

רבי יעקב בן לולו ס"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

נכדיו

פרשת מסעי

מאמרו של הרב יעקב ששון הי"ו, נכד מרן זצ"ל

נאמר בפרשת השבוע: "וַתִּהְיֶינָה מַחְלָה תִרְצָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְנֹעָה בְּנוֹת צְלָפְחָד, לִבְנֵי דֹדֵיהֶן לְנָשִׁים".

כזכור, בפרשת פנחס, כבר הוזכרו בנות צלפחד, שאביהן מת במדבר, ולא היו לו בנים, רק בנות, וכאשר צוה ה' על משה לחלק את הארץ, עדיין לא היתה ידועה ההלכה, שכאשר אין לאדם בנים, אז בנותיו יורשות אותו, ולכן באותה שעה, חשבו משה וישראל, שבנות צלפחד אינן זכאות לחלק בארץ ישראל, וכן אינן זכאות לרשת את אביהן, שהיה בעצמו בן בכור, והיה אמור לרשת חלק כפול מאחיו מירושת אביו, חפר.

רבותינו במסכת בבא בתרא (דף קיט:) אמרו, שבנות צלפחד היו חכמות מאד. הן ידעו את הבעיה העומדת לפניהן, אך לא אמרו דבר. כאשר לימד משה רבינו את העם, את פרשת יבום, שכאשר אדם מת בלי בנים, אשתו מתייבמת לאחיו, שמעו שמשה רבינו אומר, שאם האדם מת, אך הניח אחריו בת, אשתו אינה רשאית להתייבם, שהרי הניח אחריו זרע בעולם, ועליה להנשא לאדם אחר, ולא לאחיו של בעלה המנוח.

קמו בנות צלפחד ובאו לפני משה, אמרו לו, משה רבינו! אם אנו נחשבות כזרע לאבינו, אם כן מגיע לנו לקבל את נחלת אבינו! ואם אין אנו נחשבות לזרע, אם כן אמנו צריכה להתייבם!

אז אמר ה' למשה, "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן". כלומר, בנות צלפחד ירשו את אביהן, וקיבלו חלק כפול מהחלק של שאר האחים, שהרי אביהן היה בכור. (שם בגמרא מבואר שקיבלו שלושה או ארבעה חלקים יותר משאר האחים).

אך אז הוסיף ה' ואמר, שאף על פי שלכל בני ובנות דור המדבר שנכנסו לארץ, היתה חובה להנשא אך ורק בתוך השבטים, (זו היתה מצוה ששייכת רק לאותו הדור), בכל זאת, את בנות צלפחד הוא הוציא מן החובה הזו, ואמר, "לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים", בנות צלפחד יכולות להנשא למי שהן תרצנה. ובכל זאת, הוסיף ה' יתברך ואמר, "אַךְ לְמִשְׁפַּחַת מַטֵּה אֲבִיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים", כלומר, תנשאנה רק לאנשים מן השבט שלהן.

ומסבירים זאת רבותינו, שה' יתברך הרשה לבנות צלפחד להנשא למי שתחפוצנה, אך בתורת "עצה טובה" והמלצה, אמר להן, שעדיף שתנשאנה לאנשים מהשבט שלהן.

בנות צלפחד שהיו חכמניות וצדקניות, רצו לקיים את המלצתו של ה' יתברך, אך לא מצאו להן בחורים להנשא להן. כולן היו "תפוסים", ולכן המתינו והמתינו... כך חלפו השנים, עד שהקטנה שבבנות צלפחד, עברה את גיל ארבעים, ולא נישאה! ורבותינו אומרים, שבזמנם, אשה שלא היתה נשאת עד גיל זה, לא היתה יכולה עוד ללדת, ובכל זאת בנות צלפחד נטלו עליהן סיכון גדול כל כך, והכל מפני אמונתן הצרופה בה' יתברך, שידעו שמפי ה' לא יצא דבר לא טוב, ולכן בטחו בה' בצדקתן, עד שלבסוף נישאו בזו אחר זו, וזכו כולן לבנים מחוץ לגדרי הטבע.

נאמר בספר משלי: "שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב", כאשר אדם ממתין לזמן הנכון, לעת הנכונה, ואז פיו עונה דברים נכונים וראויים, הדבר גורם לו לטובה ולשמחה. בנות צלפחד לא "קפצו" להתלונן על משה, הן המתינו עד שתגיע השעה הראוייה להגיש את טענותיהן. גם לאחר מכן, כאשר כבר היה להן "היתר" מפורש מפי ה' להנשא למי שתחפוצנה, הן התנהגו בחכמה, כלכלו את צעדיהן בתבונה, ומתוך כך זכו לקיים את רצון ה' בשלימות, נעשו לאות ומופת לכל הנשים הצדקניות שבכל הדורות, וכפי שאמנם זכו שה' יתברך עצמו מעיד עליהן, "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת", וגם לבנים זכו, להורות שה' יתברך שמח בהן ובמעשיהן.

אנו למדים מכך, שעל כל אדם, להיות סבלן ורגוע, להתבונן בכל דיבור שיוצא מפיו, בכל מעשה שעושה, ובפרט במעשים שיש להם משמעות רצינית, ובזכות מידה טובה זו, יזכה שיתקיים בו הפסוק, "דָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב".

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה