הלכה ליום שישי ג' סיון תשפ"ה 30 במאי 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

חי נסים בן אסתר ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

פרשת במדבר

כתבו התוספות (מסכת מגילה דף לא:): מדוע תמיד אנו מקפידים שקריאת פרשת "במדבר", תהיה לפני חג השבועות? "כדי שלא להסמיך הקללות שבפרשת בחוקותי לחג השבועות", כלומר, כדי שלא יהיה פתחון פה לשטן לקטרג על עם ישראל בחג השבועות, לכן מקפידים שקריאת הקללות שבפרשת "בחוקותי", תהיה רחוקה מחג השבועות. וכך היא הלכה פסוקה בשלחן ערוך (סימן תכח).

שאל על כך הגאון רבי יעקב גלינסקי זצ"ל, שלכאורה הדברים כלל אינם מובנים! אם יש לשטן על מה לקטרג, אם הוא מוצא חלילה עוונות בין עם ישראל, וכי הוא צריך את פרשת בחוקותי כדי לקטרג? וכי שבועיים אחרי קריאת פרשת בחוקותי הוא אינו יכול לקטרג?

אלא, הסבר הדברים כך הוא. בפרשת במדבר, ישנה סגולה מיוחדת להסיר קיטרוג מעל עם ישראל. ונסביר את הדברים:

כאשר נימנו בני ישראל בפרשת במדבר, הם לא נימנו רק כיחידים, אלא נימנו כל אחד עם כל בני משפחתו, ולאחר מכן כל אחד לפי השבט שלו, וכל שלושה שבטים התאגדו למחנה אחד, וכל ארבעת מחנות ישראל חנו מסביב לשבט לוי, הם ישבו במרכז, ובמרכזם אהל מועד, שהיה הלב הפועם של עם ישראל. דבר זה, מבטל קיטרוג! ומדוע?

נאמר בשיר השירים, "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ". כאשר עם ישראל הוא אחד ומאוחד, כולו יפה, אין בו שום מום, שום קיטרוג לא יכול לפגוע בו. זהו דבר שקשה להבינו, אבל כך הם הדברים.

וכך אמרו רבותינו, שבימי דוד, נמצאו ילדים קטנים בעם ישראל, שהיו בקיאים בתורה באופן מופלא ביותר, בעם ישראל היו גאונים עצומים בתורה, חסידים וצדיקים, ובכל זאת היו נופלים במלחמות. לעומת זאת, בדורו של אחאב, היו כמעט כל ישראל עובדי עבודה זרה, אך היו מאוחדים, לא נמצאו בתוכם מלשינים זה על זה, כולם דרשו, זה את טובתו של זה, ולכן היו יוצאים למלחמה ומנצחים!

זהו כוחה של האחדות בעם ישראל. אך יש כאן רעיון עמוק יותר:

כאשר יהודי מקיים מצוה, הוא לא מזכה רק את עצמו במצוה, אלא לכל עם ישראל יש חלק במצוה שלו, כל ישראל מתעלים בזכות המצוה שלו. כאשר חלילה להיפך, אדם מישראל מתרשל בקיום מצוה, או עובר עבירה, הוא משפיע רעה על כל ישראל.

וכך מספר הגאון רבי יעקב גלינסקי, שבהיותו בארצות הברית, סיפרו לו סיפורי אמת על מעלליהם של הרפורמים. בין הדברים סיפרו לו, שהרפורמים נוהגים, שבערב יום הכיפורים עורכים "סעודה מפסקת" כהלכתה, לאחר מכן נוסעים כולם לבית הכנסת לשמוע את שירת "כל נדרי", משלמים לרבאי כדי שהוא יצום עבורם, וחוזרים לבתיהם, אוכלים ושותים כאילו אין תענית.

יהודי תמים אחד, בא לביתו, וסיפר לאשתו את שראו עיניו, אמרה לו אשתו, מדוע לא שילמת גם עבורי לרבאי? שמע הבעל ומיהר לביתו של הרבאי, כדי לשלם לו גם עבור התענית של אשתו. כאשר נפתחה דלת ביתו של הרבאי, הופתע היהודי בראותו שהרבאי מיסב לסעודה עם משפחתו, לפליאתו השיב הרבאי, אני אוכל רק בשבילי, בשבילכם אני צם...

זהו כמובן ענין של הבל הבלים, אין דבר כזה שיהודי אחד יקיים מצוה עבור יהודי אחר. כל אחד חייב בקיום כל המצוות. אך השפעה רוחנית, ישנה מכל מצוה ומצוה, כל מעשה של יהודי, יש לו השפעה על כלל ישראל, וכאשר יהודי עובר עבירה, ובפרט אם עובר על עבירה חמורה, הרי הוא גורם רעה לכל ישראל יחד איתו.

התנאי למתן תורה היה, שיענו כל ישראל כאיש אחד בלב אחד, ויאמרו יחדיו, "נעשה ונשמע"! האחדות היא תנאי חשוב ביותר לקראת קבלת התורה בחג השבועות, ולכן קריאת פרשת במדבר, שמבטא את אחדות ישראל, היא מתאימה ומבטלת מעליהם קיטרוגים.

זהו גם הטעם שדוקא בימי ספירת העומר, שהם ימי ההכנה לקבלת התורה, מתו תלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה. כי דוקא בימים הללו נדרשת מאיתנו האחדות באופן מיוחד.

אחדות, אין הכוונה חס ושלום לזלזל במצוות, לומר, "כולנו עם אחד", "אין מחלוקות", "נלך עם כולם ונעשה את רצונם". לא זו הכוונה. אחדות, פירושה, ההכרה בערך המיוחד שיש לבני עמינו, בערבות ההדדית והאחריות המשותפת המוטלת עלינו, ערבות שמשמעותה גם כאב ואחריות על כך שעדיין ישנם רחוקים בעמינו, שעלינו לפעול בכל כח, בתפילה ובמעשים, להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם. עלינו לדרוש את שלומם וטובתם של כל היהודים, ולקוות לה' הטוב שיפקח עיני עיורים, ויזכה את כולם לחזור בתשובה.

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה