הלכה ליום שישי כ"ו אייר תשפ"ב 27 במאי 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מוראד בן שרה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה. ה' בקול שופר ישמיע ישועה

הוקדש על ידי

משפחת נאמן

פרשת במדבר

כתבו התוספות (מסכת מגילה דף לא:): מדוע תמיד אנו מקפידים שקריאת פרשת "במדבר", תהיה לפני חג השבועות? "כדי שלא להסמיך הקללות שבפרשת בחוקותי לחג השבועות", כלומר, כדי שלא יהיה פתחון פה לשטן לקטרג על עם ישראל בחג השבועות, לכן מקפידים שקריאת הקללות שבפרשת "בחוקותי", תהיה רחוקה מחג השבועות. וכך היא הלכה פסוקה בשלחן ערוך (סימן תכח).

שאל על כך הגאון רבי יעקב גלינסקי זצ"ל, שלכאורה הדברים כלל אינם מובנים! אם יש לשטן על מה לקטרג, אם הוא מוצא חלילה עוונות בין עם ישראל, וכי הוא צריך את פרשת בחוקותי כדי לקטרג? וכי שבועיים אחרי קריאת פרשת בחוקותי הוא אינו יכול לקטרג?

אלא, הסבר הדברים כך הוא. בפרשת במדבר, ישנה סגולה מיוחדת להסיר קיטרוג מעל עם ישראל. ונסביר את הדברים:

כאשר נימנו בני ישראל בפרשת במדבר, הם לא נימנו רק כיחידים, אלא נימנו כל אחד עם כל בני משפחתו, ולאחר מכן כל אחד לפי השבט שלו, וכל שלושה שבטים התאגדו למחנה אחד, וכל ארבעת מחנות ישראל חנו מסביב לשבט לוי, הם ישבו במרכז, ובמרכזם אהל מועד, שהיה הלב הפועם של עם ישראל. דבר זה, מבטל קיטרוג! ומדוע?

נאמר בשיר השירים, "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ". כאשר עם ישראל הוא אחד ומאוחד, כולו יפה, אין בו שום מום, שום קיטרוג לא יכול לפגוע בו. זהו דבר שקשה להבינו, אבל כך הם הדברים.

וכך אמרו רבותינו, שבימי דוד, נמצאו ילדים קטנים בעם ישראל, שהיו בקיאים בתורה באופן מופלא ביותר, בעם ישראל היו גאונים עצומים בתורה, חסידים וצדיקים, ובכל זאת היו נופלים במלחמות. לעומת זאת, בדורו של אחאב, היו כמעט כל ישראל עובדי עבודה זרה, אך היו מאוחדים, לא נמצאו בתוכם מלשינים זה על זה, כולם דרשו, זה את טובתו של זה, ולכן היו יוצאים למלחמה ומנצחים!

זהו כוחה של האחדות בעם ישראל. אך יש כאן רעיון עמוק יותר:

כאשר יהודי מקיים מצוה, הוא לא מזכה רק את עצמו במצוה, אלא לכל עם ישראל יש חלק במצוה שלו, כל ישראל מתעלים בזכות המצוה שלו. כאשר חלילה להיפך, אדם מישראל מתרשל בקיום מצוה, או עובר עבירה, הוא משפיע רעה על כל ישראל.

וכך מספר הגאון רבי יעקב גלינסקי, שבהיותו בארצות הברית, סיפרו לו סיפורי אמת על מעלליהם של הרפורמים. בין הדברים סיפרו לו, שהרפורמים נוהגים, שבערב יום הכיפורים עורכים "סעודה מפסקת" כהלכתה, לאחר מכן נוסעים כולם לבית הכנסת לשמוע את שירת "כל נדרי", משלמים לרבאי כדי שהוא יצום עבורם, וחוזרים לבתיהם, אוכלים ושותים כאילו אין תענית.

יהודי תמים אחד, בא לביתו, וסיפר לאשתו את שראו עיניו, אמרה לו אשתו, מדוע לא שילמת גם עבורי לרבאי? שמע הבעל ומיהר לביתו של הרבאי, כדי לשלם לו גם עבור התענית של אשתו. כאשר נפתחה דלת ביתו של הרבאי, הופתע היהודי בראותו שהרבאי מיסב לסעודה עם משפחתו, לפליאתו השיב הרבאי, אני אוכל רק בשבילי, בשבילכם אני צם...

זהו כמובן ענין של הבל הבלים, אין דבר כזה שיהודי אחד יקיים מצוה עבור יהודי אחר. כל אחד חייב בקיום כל המצוות. אך השפעה רוחנית, ישנה מכל מצוה ומצוה, כל מעשה של יהודי, יש לו השפעה על כלל ישראל, וכאשר יהודי עובר עבירה, ובפרט אם עובר על עבירה חמורה, הרי הוא גורם רעה לכל ישראל יחד איתו.

התנאי למתן תורה היה, שיענו כל ישראל כאיש אחד בלב אחד, ויאמרו יחדיו, "נעשה ונשמע"! האחדות היא תנאי חשוב ביותר לקראת קבלת התורה בחג השבועות, ולכן קריאת פרשת במדבר, שמבטא את אחדות ישראל, היא מתאימה ומבטלת מעליהם קיטרוגים.

זהו גם הטעם שדוקא בימי ספירת העומר, שהם ימי ההכנה לקבלת התורה, מתו תלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה. כי דוקא בימים הללו נדרשת מאיתנו האחדות באופן מיוחד.

אחדות, אין הכוונה חס ושלום לזלזל במצוות, לומר, "כולנו עם אחד", "אין מחלוקות", "נלך עם כולם ונעשה את רצונם". לא זו הכוונה. אחדות, פירושה, ההכרה בערך המיוחד שיש לבני עמינו, בערבות ההדדית והאחריות המשותפת המוטלת עלינו, ערבות שמשמעותה גם כאב ואחריות על כך שעדיין ישנם רחוקים בעמינו, שעלינו לפעול בכל כח, בתפילה ובמעשים, להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם. עלינו לדרוש את שלומם וטובתם של כל היהודים, ולקוות לה' הטוב שיפקח עיני עיורים, ויזכה את כולם לחזור בתשובה.

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה