הלכה ליום שישי ג' סיון תשפ"ה 30 במאי 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

חי נסים בן אסתר ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

פרשת במדבר

כתבו התוספות (מסכת מגילה דף לא:): מדוע תמיד אנו מקפידים שקריאת פרשת "במדבר", תהיה לפני חג השבועות? "כדי שלא להסמיך הקללות שבפרשת בחוקותי לחג השבועות", כלומר, כדי שלא יהיה פתחון פה לשטן לקטרג על עם ישראל בחג השבועות, לכן מקפידים שקריאת הקללות שבפרשת "בחוקותי", תהיה רחוקה מחג השבועות. וכך היא הלכה פסוקה בשלחן ערוך (סימן תכח).

שאל על כך הגאון רבי יעקב גלינסקי זצ"ל, שלכאורה הדברים כלל אינם מובנים! אם יש לשטן על מה לקטרג, אם הוא מוצא חלילה עוונות בין עם ישראל, וכי הוא צריך את פרשת בחוקותי כדי לקטרג? וכי שבועיים אחרי קריאת פרשת בחוקותי הוא אינו יכול לקטרג?

אלא, הסבר הדברים כך הוא. בפרשת במדבר, ישנה סגולה מיוחדת להסיר קיטרוג מעל עם ישראל. ונסביר את הדברים:

כאשר נימנו בני ישראל בפרשת במדבר, הם לא נימנו רק כיחידים, אלא נימנו כל אחד עם כל בני משפחתו, ולאחר מכן כל אחד לפי השבט שלו, וכל שלושה שבטים התאגדו למחנה אחד, וכל ארבעת מחנות ישראל חנו מסביב לשבט לוי, הם ישבו במרכז, ובמרכזם אהל מועד, שהיה הלב הפועם של עם ישראל. דבר זה, מבטל קיטרוג! ומדוע?

נאמר בשיר השירים, "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ". כאשר עם ישראל הוא אחד ומאוחד, כולו יפה, אין בו שום מום, שום קיטרוג לא יכול לפגוע בו. זהו דבר שקשה להבינו, אבל כך הם הדברים.

וכך אמרו רבותינו, שבימי דוד, נמצאו ילדים קטנים בעם ישראל, שהיו בקיאים בתורה באופן מופלא ביותר, בעם ישראל היו גאונים עצומים בתורה, חסידים וצדיקים, ובכל זאת היו נופלים במלחמות. לעומת זאת, בדורו של אחאב, היו כמעט כל ישראל עובדי עבודה זרה, אך היו מאוחדים, לא נמצאו בתוכם מלשינים זה על זה, כולם דרשו, זה את טובתו של זה, ולכן היו יוצאים למלחמה ומנצחים!

זהו כוחה של האחדות בעם ישראל. אך יש כאן רעיון עמוק יותר:

כאשר יהודי מקיים מצוה, הוא לא מזכה רק את עצמו במצוה, אלא לכל עם ישראל יש חלק במצוה שלו, כל ישראל מתעלים בזכות המצוה שלו. כאשר חלילה להיפך, אדם מישראל מתרשל בקיום מצוה, או עובר עבירה, הוא משפיע רעה על כל ישראל.

וכך מספר הגאון רבי יעקב גלינסקי, שבהיותו בארצות הברית, סיפרו לו סיפורי אמת על מעלליהם של הרפורמים. בין הדברים סיפרו לו, שהרפורמים נוהגים, שבערב יום הכיפורים עורכים "סעודה מפסקת" כהלכתה, לאחר מכן נוסעים כולם לבית הכנסת לשמוע את שירת "כל נדרי", משלמים לרבאי כדי שהוא יצום עבורם, וחוזרים לבתיהם, אוכלים ושותים כאילו אין תענית.

יהודי תמים אחד, בא לביתו, וסיפר לאשתו את שראו עיניו, אמרה לו אשתו, מדוע לא שילמת גם עבורי לרבאי? שמע הבעל ומיהר לביתו של הרבאי, כדי לשלם לו גם עבור התענית של אשתו. כאשר נפתחה דלת ביתו של הרבאי, הופתע היהודי בראותו שהרבאי מיסב לסעודה עם משפחתו, לפליאתו השיב הרבאי, אני אוכל רק בשבילי, בשבילכם אני צם...

זהו כמובן ענין של הבל הבלים, אין דבר כזה שיהודי אחד יקיים מצוה עבור יהודי אחר. כל אחד חייב בקיום כל המצוות. אך השפעה רוחנית, ישנה מכל מצוה ומצוה, כל מעשה של יהודי, יש לו השפעה על כלל ישראל, וכאשר יהודי עובר עבירה, ובפרט אם עובר על עבירה חמורה, הרי הוא גורם רעה לכל ישראל יחד איתו.

התנאי למתן תורה היה, שיענו כל ישראל כאיש אחד בלב אחד, ויאמרו יחדיו, "נעשה ונשמע"! האחדות היא תנאי חשוב ביותר לקראת קבלת התורה בחג השבועות, ולכן קריאת פרשת במדבר, שמבטא את אחדות ישראל, היא מתאימה ומבטלת מעליהם קיטרוגים.

זהו גם הטעם שדוקא בימי ספירת העומר, שהם ימי ההכנה לקבלת התורה, מתו תלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה. כי דוקא בימים הללו נדרשת מאיתנו האחדות באופן מיוחד.

אחדות, אין הכוונה חס ושלום לזלזל במצוות, לומר, "כולנו עם אחד", "אין מחלוקות", "נלך עם כולם ונעשה את רצונם". לא זו הכוונה. אחדות, פירושה, ההכרה בערך המיוחד שיש לבני עמינו, בערבות ההדדית והאחריות המשותפת המוטלת עלינו, ערבות שמשמעותה גם כאב ואחריות על כך שעדיין ישנם רחוקים בעמינו, שעלינו לפעול בכל כח, בתפילה ובמעשים, להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם. עלינו לדרוש את שלומם וטובתם של כל היהודים, ולקוות לה' הטוב שיפקח עיני עיורים, ויזכה את כולם לחזור בתשובה.

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו ממוצאי יום ראשון, ליל יום שני, שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

ממתי ניתן להדליק

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, וכפי שביארנו אתמול. ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בע......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה


אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה