הלכה ליום שישי י"ד ניסן תשפ"ב 15 באפריל 2022

ההלכה מוקדשת להצלחה וזיווג הגון עבור

שי בן רבקה

הוקדש על ידי

יהודי

ליל הסדר

לשאלת רבים: לגבי שיעור הכזית במצות רכות, רבים אומרים שמדדו את הדברים, ושבמצות רכות לא די בשיעור 27 גרם. לכן היכולים יקחו 40 גרם, ולכל הפחות 30 גרם לכל כזית ממצה זו. וזו דעת הרה"ג רבי שניאור זלמן ריוח שליט"א שבדק את הנושא.

- - - - - - - - - - - - - - -

דברים שאמר מרן זצ"ל לקראת ליל הסדר

אנו קוראים בהלל, "הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ עַבְדֵי ה'", ומסבירים רבותינו (במסכת מגילה דף יד.), "עבדי ה' ולא עבדי פרעה", שהרי נגאלנו ממצרים, וכעת נקראנו בני חורין, ובאמת, אין לך בן חורין, אלא מי שהוא עוסק בתורה. מי שהולך על פי דרכי התורה, הוא בן חורין. אבל אדם שהוא "חופשי", ועושה ככל העולה על רוחו, אינו נקרא בן חורין, כי הוא עבד לתאוות שלו, רק אדם גיבור, שכובש את יצרו, ומתנהג על פי מה שהוא יודע, שיש דבר אסור ויש דבר מותר, הוא נקרא בן חורין, "עבדי ה' ולא עבדי פרעה".

אנו עומדים לקראת ליל הסדר. חג הפסח, נקרא חג החירות, והוא גם "חג החינוך", כי בחג הזה מוטלת עלינו מצוה יחודית, לחנך את ילדינו לאמונה בה' יתברך. כמו שאנו אומרים בהגדה: "כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה, אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל", שחובה לספר באזני כל אחד ואחד, כפי מה שמתאים לו, את סיפור יציאת מצרים, "לְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'".

כל אדם צריך לספר לילדיו, מה שהיה במצרים, יתאר באזניהם את המכות שנתן הקדוש ברוך הוא למצרים, ואיך הפלה בין ישראל לבין מצרים, ואיך שכל ישראל היו מתענגים ורואים איך הקדוש ברוך הוא עושה שפטים באויבים הרשעים שהתעללו בהם, והם היו יושבים בנחת. החויה הזו, השפיעה עליהם לכל חייהם, כי הם ראו במו עיניהם את ההשגחה הפרטית שהיתה במצרים, ובליל הסדר עלינו להעביר את אותה תחושה, באמונה חזקה בהשגחה פרטית בה' יתברך.

המצרים, השפיעו רבות על ישראל, והיתה להם דיעה קלוקלת, שהקדוש ברוך הוא עזב את הארץ, ואין השגחה בעולם. לכן הקדוש ברוך הוא הביא מכות כאלה על מצרים, שילמדו ויתחנכו כל ישראל, יראו היטב מהי השגחה פרטית, איך שהקדוש ברוך הוא צופה ומביט ורואה הכל, וכך, כששומעים הילדים את תיאור הדברים בליל הסדר, יתחנכו גם הם, וילמדו שאדם צריך לתת דין וחשבון על מעשיו, ואף על פי שאנו רואים שאנשים לא נענשים על מה שהם עושים, זאת מפני שהקדוש ברוך הוא מלא רחמים, ארך אפיים ורב חסד, ולא ממהר להעניש את האדם, אלא ממתין לו בסבלנות, אולי ישוב בתשובה.

ישמעו הילדים כמה פרעה הרשע הקשה את לבו, אבל "יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק", העניש אותו עוד ועוד, והוליך אותו עד שיצאו ישראל מתחת ידיו, ונענשו המצרים על מעשיהם. כך יתחנכו מקטנותם, וידעו שאדם שעושה מעשה לא טוב, יענש על מה שהוא עושה, ועלינו ליטע בלבותיהם של הקטנים, את האמונה הזו בשכר ועונש. זה הזמן להחדיר את האמונה בלבבות הרכים.

יש להסביר להם, איך שהכל ביד ה', הן לטוב והן למוטב. כמה אנשים שהיו בצרה גדולה, ובטחו בהקדוש ברוך הוא, ולבסוף נושעו, כמו שנאמר, "בְּיוֹם צָרָתִי אֶקְרָאֶךָּ כִּי תַעֲנֵנִי", אדם פונה לה' ביום צרתו, וה' עוזר לו, מיד יכול לעזור לו, לכן לא יסיר אדם את מבטחו מה' יתברך, "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה'", הוא כל יכול, לא יפלא מה' דבר.

בליל הזה של פסח, חובה על כל אחד להקדיש את מרצו בענין ההגדה וסיפור יציאת מצרים. נכון, ישנן כמה מצוות חשובות בליל פסח, מצה, מרור, ארבע כוסות, ועוד, אבל "גולת הכותרת", שיא השיאים של הלילה הקדוש הזה, הוא סיפור יציאת מצרים, שזו מצות עשה מן התורה בליל פסח.

לכן החג הזה נקרא גם "חג החינוך", ולא רק חג החירות, שעל ידו מקבלים מוסר השכל, ושומעים דברים טהורים, לומדים את אמונתינו הצרופה, שהיא תכלית האמת. לכן כל אדם יתחזק בעצמו ביראת שמים, כדי שהילדים יקבלו גם כן יראת שמים מדבריו, וידעו שיש עין פקוחה מלמעלה, "דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ: עַיִן רוֹאָה, וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין".

רבו של הגאון רבי ישראל סלנטר, היה שמו רבי יוסף זונדל מסלנט. פעם אחת, הוצרך רבי זונדל ליסוע מעיר לעיר. שכר עגלון אחד, יהודי פשוט, שיסיע אותו בדרכו. והימים היו ימי הקציר. בדרכם, חצו שדות רחבי ידיים, שהיו מלאים בחבילות חבילות של תבן וקש, שהוכנו כדי למוכרם לבעלי בהמות, שהיו מאכילים בהם את הבהמות.

באמצע הדרך, התבונן העגלון ימין ושמאל, וראה שאין שום אדם שרואה אותו. ירד מהמרכבה ורץ לכיוון ערימות התבן, והחל לסחוב כמה חבילות, כדי להאכיל בהם את סוסיו. ראה זאת רבי זונדל, והחל צועק, "רואים! רואים! רואים!", שמע זאת העגלון, זרק את החבילות ורץ חזרה למרכבה, והחל להריץ את הסוסים. אך תיכף שם לבו, שבאמת שום אדם לא מתקרב לאיזור, ולחינם הרב הבהיל אותו. פנה אל הרב ואמר: רבי, האם מותר לשקר? השיב לו רבי זונדל: באמת רואים, שם, שם למעלה, רואים הכל!  

זהו מוסר השכל של כל סיפור יציאת מצרים, "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם ה'"? הילדים ילמדו, שהקדוש ברוך מלוא כל הארץ כבודו, ויתרגלו לכך שיש לנו אמונה, ועל ידי כך יצאו מחונכים, יצאו יראי שמים, רצויים, חכמים ונבונים.

"רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'", העיקר זה יראת שמים! את ההרצאה הזו, ישלב כל אדם עם סיפור ההגדה, יסביר איך היו העונשים שקבלו מצרים, יתאר איך שציערו את ישראל, ולכן נענשו על כך מידה כנגד מידה.

רבותינו במדרש אמרו, שעתיד הקדוש ברוך לעשות נסים ונפלאות לישראל, מה שלא עשה לאבותיהם, שנאמר, "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת". והנה יש להתבונן, רבותינו אומרים מצד אחד שה' יעשה נסים ונפלאות שלא נעשו קודם לכן, ומביאים על כך ראיה, מן הפסוק שבו נאמר בפירוש שיעשה ה' נסים "כימי צאתך מארץ מצרים", כלומר אותם נסים ממש! מה ביאור הדברים?

אלא שאמרו אבותינו, "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה', מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא", דבר לא יכול להחשב ל"פלא", אלא אם כן מופתעים ממנו. לדוגמא, לפני כמאה ועשרים שנה, המציאו פטנט חדש, "טלפון", ואדם מספר לחבירו, האם שמעת איזה פטנט יצא? אדם יושב כאן ומדבר עם חבירו בלונדון! משיב לו חבירו, מה אתה מספר סיפורי הבל? איך יתכן דבר כזה? אומר לו אותו אדם, בוא לביתי ותראה, מחייג את מספר הטלפון של בנו של חבירו, והנה הוא מדבר איתו, מלונדון! והחבר מתפעל כולו! איזה פלא! הוא שומע ומשוחח עם בנו מלונדון!

אבל בזמנינו, אם מטלפן אדם לחבירו בלונדון, ואינו שומע קול, הוא מבין שהטלפון מקולקל, כי המצב הרגיל הוא שהטלפון עובד. זהו פלא, דבר שמופתעים ממנו, כאשר כבר רגילים, אין כאן פלא.

לכן אם יעשה הקדוש ברוך מהדורא שנייה לאויבי ישראל, דם, צפרדע, כינים וכו', זה לא יספיק, הרי כל שנה אנו מספרים מה שנעשה, וכל הילדים יודעים בדיוק אלו עשר המכות שעשה ה' במצרים. לכן מוכרח לעשות המצאה חדשה, "נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ בְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הַגּוֹיִם", הנסים הללו יהיו ראויים להקרא "פלא"! על כך מביאים רבותינו ראיה ממה שנאמר, "כימי צאתך מארץ מצרים הראנו נפלאות", נפלאות ממש, שהם בהכרח חדשות.

ככה עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות לנו נסים ונפלאות גדולות, יגאל אותנו גאולה שלימה, אמן כן יהי רצון.

חג שמח, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה