הלכה ליום שישי ט"ו אדר ב תשפ"ב 18 במרץ 2022

פורים דמוקפין – פרשת צו

נאמר במגילת אסתר: " וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל עִיר וָעִיר, מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ, שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים, מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב". וכבר פירשו רבותינו, שבכל מקום שנאמר במגילת אסתר "המלך", רמוז בזה מלכו של עולם, הוא הקדוש ברוך הוא. וכן בפסוק זה, פירש מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, כל "מקום אשר דבר המלך", הוא מלכו של עולם, מגיע, על ידי לימוד תורה ולימוד מוסר, ובכך שבטחו בה' שיקבל את תשובתם, ותתבטל גזירתו של המן הרשע, לפיכך עשו משתה ושמחה, בבטחונם ש"נהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם". ואיש לא יעמוד בפניהם, שלא נהרג אפילו יהודי אחד באותם הימים, והוא נס גדול.

וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם, שבכל הדורות זכרו אבותינו היהודים, כי אנו קרויים בנים לה' יתברך, והוא חפץ תמיד לקבל תשובתם של ישראל, ושומע תפילה, ובפרט בזמן שישראל מאוחדים, וכן בזמנינו, יכולים אנו לבטוח בה' יתברך שיציל את ישראל מכל צרה, ועתידים אנו בעזרת ה' בקרוב לראות בגאולה השלימה.

דבר זה נרמז גם בפרשת השבוע, נאמר בפרשה: "צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר, זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה, הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר, וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ". ופירוש הדברים על פי פשטם הוא, שבאה התורה ללמדינו, שהֶקְטֵר (שריפת) חלבים ואברים שבאו מהקרבנות, כשרה כל הלילה עד הבוקר.

אולם כתב רבינו חיים בן עטר בספרו אור החיים, כי כאן רמז לנו ה' יתברך על הגלות האחרונה שאנו נמצאים בה, לנחמינו מעצבון נפשינו, כי באמת כל אדם שמתבונן, כמעט מתייאש חס ושלום מן הגאולה, שהרי נראה לאיזו גלות דומה הגלות שלנו? הגלות הראשונה שגלו ישראל למצרים, היתה ארבע מאות שנה, הגלות השנייה שהיתה בבבל אחרי חורבן הבית, היתה שבעים שנה, והן אנו היום כבר קרובים לאלפיים שנה שטרם נגאלנו! וכמה סבלו ישראל במשך הדורות מאומות העולם, שבמשך דורות על דורות, רצחו ועינו אותם, ובזמנים רבים היו ישראל מופקרים להריגה וּלְשֹׁד וָשֶׁבֶר, לכן בא הקדוש ברוך הוא, צופה ומביט עד סוף כל הדורות, וכך אמר לנו בפסוקים הללו:

"זאת תורת העולה", הכוונה היא ל"עולה" שאין למעלה ממנה, העולה הכי נעלית, "היא העולה", ואיזו היא העולה הנעלית מכולם? זו שנאמר עליה "מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר", זו כנסת ישראל, היא המצויה עתה "עַל מוֹקְדָה", כלומר, ישראל הם בני תורה, שעוסקים בתורה ושומרים על חוקיה, והתורה הרי נמשלה לאש, כמו שנאמר "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה'", לכן נאמר "על מוקדה".

ומה שנאמר "עַל הַמִּזְבֵּחַ", הכוונה בזה על היסורים שישראל סובלים בגלות, שכשם שהמזבח מכפר על ישראל, כך הגלות מכפרת על ישראל. אם כן למדנו שני פרטים על ישראל בגלות, האחד, שהם בני תורה, והשני, שהם סובלים בגלות יסורים המכפרים על העוונות, שהם כמו המזבח המכפר על העוונות.

והודיע לנו ה' יתברך כי באמצעות שני הדברים הללו, תהיה עלייתינו המופלגת לזכות לשבחים אשר לא היו ולא יהיו כמותם. וביארה התורה עד מתי יהיו ישראל בגלות הזו?

ובאה התשובה: "כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר", הגלות משולה תמיד ללילה, כמו שדרשו רבותינו בהרבה מקומות, שהלילה רומז לחשכת הגלות. ויהיו ישראל בגלות "עד הבוקר", ומתי יגיע הבוקר? הרי אמרו רבותינו שכל יום אחד של הקדוש ברוך הוא, (כשמזכיר ה' "יום", כוונתו היא) הוא אלף שנה, ואם כן חמש מאות שנה, הם הלילה, וחמש מאות שנה, הם היום. והרי נגזר על ישראל שיהיו בגלות יום אחד, כמו שנאמר "יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה", ואם כן לאחר שיצאו ישראל לגלות, יהיה עליהם להיות בגלות אלף שנה משנות העולם. ולאחר מכן כשיגיע "הבוקר" יגאלו.

והרי יצאו ישראל לגלות באלף הרביעי לבריאת העולם, (ובו בודאי לא יגאלו), ואם כן אין אנו יודעים, מתי תהיה הגאולה? הרי בחמש מאות השנים הראשונות של כל אלף, בודאי לא יגאלו, שהם רומזים ללילה, אלא בחמש מאות שנה השניים של האלף, שהם קרויים "בוקר", עשויים ישראל להגאל. אך עדיין נשאל, האם הגאולה תהיה בחמש מאות השניים של האלף הראשון לגלותם, כלומר, באלף החמישי לבריאת העולם, או בחמש מאות שנה השניים של האלף השני, כלומר, באלף השישי לבריאת העולם? על זה גילה ה' לעבדיו הנביאים, ואמר "הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים ", כלומר, שני בקרים יהיו בגלות, ובאלף הראשון לגלות, עדיין לא יגאלו ישראל, אלא באלף השני.

נמצא אם כן, שמשנת ה' אלפים ת"ק לבריאות העולם, שהם חמש מאות שנה באלף השני לגלות, כבר הגיעה הבוקר, וראויה היא גאולתם של ישראל להגיע. ממש בשנים שאנו חיים בהם.

וסיימה התורה ואמרה "וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ", ללמדינו שבאור הבוקר, כאשר יגיע זמן גאולתם של ישראל, אז תצא אש מאת ה', ותאכל את בני העוולה שעינו את ישראל בגלותם, ומוסיף על כך ה"אור החיים" ואומר, שהדברים אמורים בפרט לגבי הגויים שהתעללו באופן מיוחד בישראל, שעליהם נאמר "ואש המזבח תוקד בו", אש תמידית שתפרע מהם על כל מה שעשו לישראל בשנותיהם הקשות.

יזכינו ה' לראות בביאת משיח צדקינו, בגאולה השלימה, בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל, בשורות טובות, ישועות ונחמות,

שבת שלום ומבורך.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה