הלכה ליום שישי ט"ו אדר ב תשפ"ב 18 במרץ 2022

פורים דמוקפין – פרשת צו

נאמר במגילת אסתר: " וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל עִיר וָעִיר, מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ, שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים, מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב". וכבר פירשו רבותינו, שבכל מקום שנאמר במגילת אסתר "המלך", רמוז בזה מלכו של עולם, הוא הקדוש ברוך הוא. וכן בפסוק זה, פירש מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, כל "מקום אשר דבר המלך", הוא מלכו של עולם, מגיע, על ידי לימוד תורה ולימוד מוסר, ובכך שבטחו בה' שיקבל את תשובתם, ותתבטל גזירתו של המן הרשע, לפיכך עשו משתה ושמחה, בבטחונם ש"נהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם". ואיש לא יעמוד בפניהם, שלא נהרג אפילו יהודי אחד באותם הימים, והוא נס גדול.

וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם, שבכל הדורות זכרו אבותינו היהודים, כי אנו קרויים בנים לה' יתברך, והוא חפץ תמיד לקבל תשובתם של ישראל, ושומע תפילה, ובפרט בזמן שישראל מאוחדים, וכן בזמנינו, יכולים אנו לבטוח בה' יתברך שיציל את ישראל מכל צרה, ועתידים אנו בעזרת ה' בקרוב לראות בגאולה השלימה.

דבר זה נרמז גם בפרשת השבוע, נאמר בפרשה: "צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר, זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה, הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר, וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ". ופירוש הדברים על פי פשטם הוא, שבאה התורה ללמדינו, שהֶקְטֵר (שריפת) חלבים ואברים שבאו מהקרבנות, כשרה כל הלילה עד הבוקר.

אולם כתב רבינו חיים בן עטר בספרו אור החיים, כי כאן רמז לנו ה' יתברך על הגלות האחרונה שאנו נמצאים בה, לנחמינו מעצבון נפשינו, כי באמת כל אדם שמתבונן, כמעט מתייאש חס ושלום מן הגאולה, שהרי נראה לאיזו גלות דומה הגלות שלנו? הגלות הראשונה שגלו ישראל למצרים, היתה ארבע מאות שנה, הגלות השנייה שהיתה בבבל אחרי חורבן הבית, היתה שבעים שנה, והן אנו היום כבר קרובים לאלפיים שנה שטרם נגאלנו! וכמה סבלו ישראל במשך הדורות מאומות העולם, שבמשך דורות על דורות, רצחו ועינו אותם, ובזמנים רבים היו ישראל מופקרים להריגה וּלְשֹׁד וָשֶׁבֶר, לכן בא הקדוש ברוך הוא, צופה ומביט עד סוף כל הדורות, וכך אמר לנו בפסוקים הללו:

"זאת תורת העולה", הכוונה היא ל"עולה" שאין למעלה ממנה, העולה הכי נעלית, "היא העולה", ואיזו היא העולה הנעלית מכולם? זו שנאמר עליה "מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר", זו כנסת ישראל, היא המצויה עתה "עַל מוֹקְדָה", כלומר, ישראל הם בני תורה, שעוסקים בתורה ושומרים על חוקיה, והתורה הרי נמשלה לאש, כמו שנאמר "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה'", לכן נאמר "על מוקדה".

ומה שנאמר "עַל הַמִּזְבֵּחַ", הכוונה בזה על היסורים שישראל סובלים בגלות, שכשם שהמזבח מכפר על ישראל, כך הגלות מכפרת על ישראל. אם כן למדנו שני פרטים על ישראל בגלות, האחד, שהם בני תורה, והשני, שהם סובלים בגלות יסורים המכפרים על העוונות, שהם כמו המזבח המכפר על העוונות.

והודיע לנו ה' יתברך כי באמצעות שני הדברים הללו, תהיה עלייתינו המופלגת לזכות לשבחים אשר לא היו ולא יהיו כמותם. וביארה התורה עד מתי יהיו ישראל בגלות הזו?

ובאה התשובה: "כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר", הגלות משולה תמיד ללילה, כמו שדרשו רבותינו בהרבה מקומות, שהלילה רומז לחשכת הגלות. ויהיו ישראל בגלות "עד הבוקר", ומתי יגיע הבוקר? הרי אמרו רבותינו שכל יום אחד של הקדוש ברוך הוא, (כשמזכיר ה' "יום", כוונתו היא) הוא אלף שנה, ואם כן חמש מאות שנה, הם הלילה, וחמש מאות שנה, הם היום. והרי נגזר על ישראל שיהיו בגלות יום אחד, כמו שנאמר "יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה", ואם כן לאחר שיצאו ישראל לגלות, יהיה עליהם להיות בגלות אלף שנה משנות העולם. ולאחר מכן כשיגיע "הבוקר" יגאלו.

והרי יצאו ישראל לגלות באלף הרביעי לבריאת העולם, (ובו בודאי לא יגאלו), ואם כן אין אנו יודעים, מתי תהיה הגאולה? הרי בחמש מאות השנים הראשונות של כל אלף, בודאי לא יגאלו, שהם רומזים ללילה, אלא בחמש מאות שנה השניים של האלף, שהם קרויים "בוקר", עשויים ישראל להגאל. אך עדיין נשאל, האם הגאולה תהיה בחמש מאות השניים של האלף הראשון לגלותם, כלומר, באלף החמישי לבריאת העולם, או בחמש מאות שנה השניים של האלף השני, כלומר, באלף השישי לבריאת העולם? על זה גילה ה' לעבדיו הנביאים, ואמר "הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים ", כלומר, שני בקרים יהיו בגלות, ובאלף הראשון לגלות, עדיין לא יגאלו ישראל, אלא באלף השני.

נמצא אם כן, שמשנת ה' אלפים ת"ק לבריאות העולם, שהם חמש מאות שנה באלף השני לגלות, כבר הגיעה הבוקר, וראויה היא גאולתם של ישראל להגיע. ממש בשנים שאנו חיים בהם.

וסיימה התורה ואמרה "וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ", ללמדינו שבאור הבוקר, כאשר יגיע זמן גאולתם של ישראל, אז תצא אש מאת ה', ותאכל את בני העוולה שעינו את ישראל בגלותם, ומוסיף על כך ה"אור החיים" ואומר, שהדברים אמורים בפרט לגבי הגויים שהתעללו באופן מיוחד בישראל, שעליהם נאמר "ואש המזבח תוקד בו", אש תמידית שתפרע מהם על כל מה שעשו לישראל בשנותיהם הקשות.

יזכינו ה' לראות בביאת משיח צדקינו, בגאולה השלימה, בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל, בשורות טובות, ישועות ונחמות,

שבת שלום ומבורך.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה