הלכה ליום שישי ח' אדר ב תשפ"ב 11 במרץ 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הדר חנה בת אושרת

וזווג הגון במהרה

הוקדש על ידי

אבא

שבת זכור

על פי דברי תורה שנשא מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בשבת זכור
ערוך על ידי נכדו הרב יעקב ששון הי"ו

נאמר במגילת אסתר, "וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ, וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם, וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים, וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם".

אמרו רבותינו במסכת מגילה (דף יג:), "לית דידע לישנא בישא כהמן הרשע", "אין מי שידע לדבר לשון הרע כמו המן הרשע", ואמרו רבותינו, המן הרשע היה עושה את מעשי זקנו, הסבא של סבא שלו, עמלק, כשם שעמלק התחכם לעשות את מעשיו המרושעים, כך עשה המן. שהרי עמלק עשה צחוק ודיבר דברי בוז על אות ברית קודש של מצוות המילה שנוהגים בה ישראל, שמלים את ילדיהם בני שמונה ימים. כך עשה המן, גזר גזירה "הומאנית", שיהיה אסור למול את הילדים, כמו שאמרו רבותינו, "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", "ששון – זו מילה", ופירש רש"י, שמתחילה המן גזר על ישראל שלא יוכלו למול את בניהם, וכשהרגוהו בטלה גזירתו.

אמר המן הרשע: "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים", בוא ונכלה אותם מן העולם!

והנה עלינו להבין, מהי טענתו של המן באומרו "עם מפוזר ומפורד", אלא שטענתו של המן היתה, כמו "קונספירציה" נגד היהודים, אמר המן, אלה היהודים נכלוליים, הם מתפזרים בכוונה בכל העולם כדי להסית ולהדיח את כל העמים להכנס לאמונה שלהם, "ודתיהם שונות מכל עם", אי אפשר לנו לקבל את הדת שלהם! שהרי אין למצוות שלהם הבנה בשכל! "ואת דתי המלך אינם עושים", שלא הסכימו ישראל לשלם מיסים שהיו לוקחים מהם לעבודה זרה.

ועוד יתכן לפרש, מה שאמר המן "עם אחד מפוזר ומפורד", מהי הקשר בין "מפוזר" ל"מפורד"? אלא שבנוהג שבעולם, שני אנשים הקרובים זה לזה ותמיד נמצאים יחד, הרי הם עלולים להגיע לידי סכסוך ושנאה, כי בְּרֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל פָּשַׁע, וכמו שנאמר בספר משלי (כה, יז), "הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ פֶּן יִשְׂבָּעֲךָ וּשְׂנֵאֶךָ", אולם אם אינם מקורבים כל כך איש לרעהו, ונפגשים רק לעתים רחוקות, יש תקוה שישארו באהבתם תמיד.

ולזכה התכוון המן הרשע כשאמר, "מפוזר ומפורד", שהם מפוזרים איש מרעהו, בריחוק מקום, ובכל זאת הם מפורדים בלבותיהם, כי יש להם שנאה בתוך הלבבות שלהם, כל אחד שונא את חבירו. זו היתה טענתו המרושעת על ישראל, שאמר למלך, ראה את היהודים, איך זה היהודי הגר בשושן, אומר בהתפארות: "אני פרסי משושן הבירה"! וזה שנמצא בבבל, אומר "אין מיוחסים יותר מהבבלים"! (בכתובות קיא.), והאחד אומר "אני ספרדי טהור", והאשכנזי אומר להם, "כולכם פְרֶנְקִים", ושנאה זו נגרמה בתוך עם ישראל מחמת הגולה, שנעשו שונים אלה מאלה.

ולכן כאשר באו הפסוקים להזכיר את מרדכי היהודי, נאמרו דוקא הדברים שסותרים את טענותיו של המן הרשע:

 "אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי". שהרי כבר העירו רבותינו על הסתירה שיש כאן, שנאמר "איש יהודי", כלומר, משבט יהודה, ואחר כך נאמר "איש ימיני", כלומר משבט בנימין. ויתכן לפרש שבא לרמוז בזה, שאצל מרדכי היהודי היו כולם שוים, באהבת ישראל, אם משבט יהודה מזרע הממלכה, מן המובחרים שבישראל, ואם מבנימין הצעיר איש ימיני, מקטני שבטי ישראל, ולא היה מרדכי מבדיל בין עדה לעדה ובין שבט לשבט, ולכן זכה להיות בן יאיר, כמו שפירשו חז"ל, "בן יאיר", שהאיר עיני ישראל בתורתו, "בן שמעי", בן ששמע אל תפלתו, "בן קיש", שהקיש על שערי רחמים ופתחו לו.

ולכאורה צריך להבין את הכפילות, "בן שמעי בן קיש", שדרשו בהם רבותינו ממש את אותו הענין, שנענה מרדכי בתפלותיו, (ששמע ה' תפלותיו, ושהקיש על שערי רחמים ופתחו לו), ולשם מה הכפילות?

ופירש הגאון רבי חיים אבולעפייא בספרו מקראי קודש, על פי מה שאמרו במסכת תענית (כה:), שמואל הקטן גזר תענית (כי לא ירדו גשמים בשנת בצורת), וירדו להם גשמים באותו יום לפני הנץ החמה. כלומר, עוד בטרם התחילו בתענית, כבר ירדו גשמים. וחשבו הציבור שזהו סימן טוב להם, שלא הוצרכו להתענות, ובטרם קראו אל ה' כבר נענו. אמר להם שמואל הקטן, אמשול לכם משל למה הדבר דומה? לעבד שמבקש פרס מרבו, אמר לעבדיו, תנו לו ולא אשמע קולו! כלומר, שהמלך לא רוצה בכלל לשמוע את העבד, ומעדיף לתת לו מה שירצה העיקר שלא יצטרך לשמוע אותו. הבינו הציבור שלא מחמת השבח שלהם נענו, אלא אדרבה, להיפך, ה' כלל לא רצה לשמוע את קולם.

לשנה אחרת, שוב גזר שמואל הקטן תענית על הגשמים, וירדו להם גשמים באותה השנה אחרי שקיעת החמה, כלומר, אחרי סיום התענית, אמר להם שמואל הקטן, גם השנה אין זה סימן טוב לציבור, משל למה הדבר דומה? לעבד שבא לבקש פרס מרבו, אמר להם לעבדיו, המתינו לו עד שיתמקמק ויצטער ואחר כך תנו לו.

אם כן היאך הוא שבחו של ציבור? מתי רואים שבאמת הציבור רצויים לפני ה'? כאשר אומר השליח ציבור "משיב הרוח ומוריד הגשם" ומיד יורדים גשמי ברכה!. כאשר בשמים שומעים את התפילה, אך לא ממתינים הרבה, זהו סימן שהתפילה רצוייה לפני ה'.  

לכן אמרו "בן שמעי", ששמע האל את תפלתו, ולא אמר "תנו לו ולא אשמע את קולו", "בן קיש", שהקיש על שערי רחמים ופתחו לו, כלומר, מיד אחרי שהקיש, פתחו לו שערי צדק, ולא היה עליו להתמקמק ולהצטער, אלא כמו שאמרו, אמר משיב הרוח, ומיד נשבה רוח.

זכות מרדכי ואסתר תעמוד לנו, שנזכה גם בזמנינו לראות בגאולה שלימה, גאולה רוחנית וגשמית, אמן כן יהי רצון.

שבת שלום!

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום
האם ניתן לשים עלוני שבת במיכל למחזור נייר? האם יש הבדל בין העלונים? למשל אם אין פסוק שלם או שם השם המפורש? (לדוג הידברות, שיחת השבוע וכו)
תודה רבה ח' אדר ב תשפ"ב / 11 במרץ 2022

יש לשים אותם בגניזה. תבורכו,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה