הלכה ליום שישי א' אדר ב תשפ"ב 4 במרץ 2022

פרשת השבוע - פרשת פקודי – הכל לטובה

מאמרו השבועי של הגאון הרב זבדיה כהן שליט"א, ראש אבות בית הדין הרבני תל אביב יפו,, עבור "הלכה יומית"

השבת נקרא: "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן". (שמות לח, כא). רש"י בפירושו, מביא את דברי המדרש ששואל: מדוע הוזכר המשכן פעמיים בפסוק זה? ומשיב המדרש, יש כאן רמז לבית המקדש שנחרב פעמיים על עוונותיהם של ישראל.

ובגמרא במסכת עבודה זרה (דף ד ע"א) אמרו, שכאשר עם ישראל חוטאים, אין הקדוש ברוך הוא מתעלם עד שהסאה תוגדש, (כלומר, הקדוש ברוך הוא אינו ממתין להם עד שיתמלאו עוונות), אלא פורע מהם מעט מעט. כלומר, כשאדם מישראל חוטא, מיד הקדוש ברוך הוא גורם לו לכפרת עוונות על ידי צער קטן פה, עגמת נפש שם, איזה נזק קטן או הפסד זעיר, שיקזז מיד את הקצף והחרון אף, לפני שהדבר יצטבר לעונש גדול שיפגע חס ושלום בגופו או נפשו של האדם.

וכדברי המדרש (איכה ד, טו) על הפסוק בתהילים: "מזמור לאסף, אלהים באו גויים בנחלתך". מדוע נאמר "מזמור" לאסף, והלא מזמור הוא לשון שירה, והיה צריך לומר: "קינה לאסף", שהרי הפרק כולו עוסק בחורבן בית המקדש? ומשיב המדרש, כיון שהקדוש ברוך הוא כילה חמתו על עצים ואבנים ולא על עם ישראל עצמו, לכן נאמר "מזמור" לאסף.

מסופר על חבר נעורים שהיה לשלמה המלך, שהיה מבקר בארמונו של המלך ויושב עמו לשיחת רעים. לימים, אמר למלך אם כבודו ידיד אמת שלי, אבקש שילמדני את שפת העופות החיות והבהמות. ניסה שלמה המלך לחמוק ממנו, אך הוא עמד בדרישתו למלך ללמוד ממנו חכמה זו. (כי שלמה המלך היה בקי בלשון העופות, כלומר, היה מכיר בצפצופי הצפורים לדעת למה ירמזו בהם הצפורים. כי יש ציוץ שענינו הוא הרתעה, ויש להיפך. וכיוצא בזה. וגם היה מכיר בלשון המלאכים הממונים על העופות ושאר הברואים, שהם מדברים על העתידות). גם לאחר שהזהיר אותו שלמה המלך כי חכמה זו תהיה לו לרועץ, לא אבה לשמוע, ועמד על דעתו ללמוד זאת מהמלך.

ואכן, ישב עם שלמה המלך ולמד ממנו חכמה זו של שפת העופות החיות ובהמות ושב בשמחה לביתו.

בבוקר, בקש לרתום את השוורים למחרשה, שמע את השור אומר לרעהו "אין בעל הבית יודע שהשנה הגשמים התמהמהו וכדאי לחכות לחודש הבא"?

מיד התיר את השוורים, וחזר לביתו. כולם זרעו והזרעים שלהם הרקיבו באדמה, ואילו הוא זרע כעבור חודש, וקצר יבול מבורך.

בא לזרוע חיטים, ושמע את הצפורים תמהות: "האין האיש יודע שהחיטים לא יצליחו השנה אלא רק השעורים?

כולם זרעו חיטים ונשדפו, והוא זרע שעורים והתעשר עושר רב.

כך הלך מחיל אל חיל, והקפיד בליבו על שלמה המלך: "מדוע רצה למנוע ממני חכמה גדולה זו שהביאה אותו להצלחות ועושר רב? כמה טוב שהתעקשתי ללמוד זאת ממנו!".

יום אחד שמע את התרנגולת שואלת את התרנגול בחצר: "מדוע הינך עצוב היום וכרבולתך שמוטה?" השיב התרנגול - איך לא אתעצב ובעל הבית שלנו עומד למות?!

שמע זאת בעל הבית ונכנס להלם, עלה על סוסו ודהר בכל כוחו לחבירו הטוב שלמה המלך. התפרץ אל הארמון ושאג, אדוני המלך! עומד אני למות, מה עושים??

הבלים תדבר! ענה לו המלך, אין אדם יודע את עתו! אבל אני יודע! ענה האיש, הרי התרנגול אמר..

נזכר המלך כי למדו חכמה זו, ואמר לחברו הטוב, הרי הזהרתיך, כי חכמה זו תהיה לך לרועץ!

תמה האדם ושאל: ואם לא הייתי יודע חכמה זו, לא הייתה עלי גזרה זו?

הסביר לו המלך, אם לא היית יודע, היית חי עד זקנה ושיבה, שהרי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, עובר אדם עבירה קטנה מיד מקבל עונש קל, צער פה, נזק שם, הפסד ממון כל שהוא, ובכך מתכפר לו, אבל אתה מהעונשים הקטנים חמקת, עבירות המשכת, החשבון נצבר ללא כפרה עד שהגיע העונש הגדול....

פעמים רבות אנו חווים נזק קל, הפסד כספי מרגיז, עלבון או עגמת נפש, נדע לקבל זאת ברוח טובה שהרי בכך זוכים אנו לכפרת עוונות, מחיקת חשבון, וזכות גדולה, לפיה הקדוש ברוך מטיל חמתו על עצים ואבנים, ושומר עלינו כרחם אב על בנים.

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה