הלכה ליום חמישי י"ב ניסן תשפ"א 25 במרץ 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אליס דדיה תבדל"א בת פרלה זוהרה ז"ל

הוקדש על ידי

המשפחה

סידור השלחן לליל הסדר

השנה (התשפ"א), יחול ליל הסדר במוצאי שבת.

מכיון שיש הלכה בידינו, שאסור להכין את צורכי החג משבת עבור החג, לכן אסור לסדר את השלחן ואת הכלים בשבת שהיא ערב פסח, לצורך ליל הסדר. ולכן רק אחרי כרבע שעה לאחר השקיעה יהיה מותר להכין את צרכי ליל הסדר. (כלומר, אחרי שיעבור זמן "בין השמשות" של מוצאי שבת, ויגיע זמן "צאת הכוכבים", שלוש עשרה וחצי דקות זמניות אחרי שקיעת החמה, אז הוא זמן צאת הכוכבים, ובירושלים בשנה זו, בערך בשעה שבע ורבע בערב).

אם יש צורך גדול להכין את השלחן וכל כליו, וכן את המרור ושאר צרכי הסדר, לפני צאת הכוכבים, כגון שהמקום רחב ידים ובני הבית מרובים, יכולים להקל לסדר את השולחן מיד עם שקיעת החמה.

השנה, שמוצאי שבת הוא ליל יום טוב של פסח, אומרים בתפילת העמידה של ערבית נוסח מיוחד, "ותודיענו", כפי שמופיע במחזורים, שבתוכו מוזכר ענין ה"הבדלה" בין שבת ליום טוב. ומי ששכח והתפלל תפילה רגילה של יום טוב, אם נזכר באמצע הברכה, חוזר ואומר "ותודיענו", ואם כבר סיים את הברכה, אינו חוזר להתפלל, מכיון שבלאו הכי אחר כך בשעת הקידוש, יעשה הבדלה על כוס יין כפי שנבאר.

נשים ששכחו ולא אמרו "ותודיענו" בתפילה, כשתבואנה להדליק נרות לכבוד יום טוב, תאמרנה תחילה, "ברוך המבדיל בין קודש לקודש",  בלי שם ומלכות. (כלומר בלי להזכיר שם ה' בברכתן). ואז תוכלנה להדליק נרות יום טוב.

בקידוש של ליל הסדר בשנה זו (תשפ"א), צריך להוסיף גם הבדלה, וסדר הברכות בהבדלה הוא בסדר  יקנה"ז שהוא ראשי תיבות:

י'ין (בורא פרי הגפן), ק'ידוש (מקדש ישראל והזמנים), נ'ר (בורא מאורי האש), ה'בדלה (המבדיל בין קודש לקודש), ז'מן (שהחיינו). ועל פי סדר זה יאמר את נוסח הקידוש, וכפי שהוא מופיע כל המחזורים וההגדות. (ובבורא מאורי האש יוכל לברך על הנרות שהדליקו לכבוד יום טוב).

מערכת הלכה יומית, מברכת את מנוינו היקרים בברכת חג כשר ושמח, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות, וכשם שנגאלו ישראל ממצרים בחודש ניסן, כן ימהר ה' לגאלינו גאולת עולמים, ונזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים בביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה