הלכה ליום חמישי י"ב ניסן תשפ"א 25 במרץ 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אליס דדיה תבדל"א בת פרלה זוהרה ז"ל

הוקדש על ידי

המשפחה

סידור השלחן לליל הסדר

השנה (התשפ"א), יחול ליל הסדר במוצאי שבת.

מכיון שיש הלכה בידינו, שאסור להכין את צורכי החג משבת עבור החג, לכן אסור לסדר את השלחן ואת הכלים בשבת שהיא ערב פסח, לצורך ליל הסדר. ולכן רק אחרי כרבע שעה לאחר השקיעה יהיה מותר להכין את צרכי ליל הסדר. (כלומר, אחרי שיעבור זמן "בין השמשות" של מוצאי שבת, ויגיע זמן "צאת הכוכבים", שלוש עשרה וחצי דקות זמניות אחרי שקיעת החמה, אז הוא זמן צאת הכוכבים, ובירושלים בשנה זו, בערך בשעה שבע ורבע בערב).

אם יש צורך גדול להכין את השלחן וכל כליו, וכן את המרור ושאר צרכי הסדר, לפני צאת הכוכבים, כגון שהמקום רחב ידים ובני הבית מרובים, יכולים להקל לסדר את השולחן מיד עם שקיעת החמה.

השנה, שמוצאי שבת הוא ליל יום טוב של פסח, אומרים בתפילת העמידה של ערבית נוסח מיוחד, "ותודיענו", כפי שמופיע במחזורים, שבתוכו מוזכר ענין ה"הבדלה" בין שבת ליום טוב. ומי ששכח והתפלל תפילה רגילה של יום טוב, אם נזכר באמצע הברכה, חוזר ואומר "ותודיענו", ואם כבר סיים את הברכה, אינו חוזר להתפלל, מכיון שבלאו הכי אחר כך בשעת הקידוש, יעשה הבדלה על כוס יין כפי שנבאר.

נשים ששכחו ולא אמרו "ותודיענו" בתפילה, כשתבואנה להדליק נרות לכבוד יום טוב, תאמרנה תחילה, "ברוך המבדיל בין קודש לקודש",  בלי שם ומלכות. (כלומר בלי להזכיר שם ה' בברכתן). ואז תוכלנה להדליק נרות יום טוב.

בקידוש של ליל הסדר בשנה זו (תשפ"א), צריך להוסיף גם הבדלה, וסדר הברכות בהבדלה הוא בסדר  יקנה"ז שהוא ראשי תיבות:

י'ין (בורא פרי הגפן), ק'ידוש (מקדש ישראל והזמנים), נ'ר (בורא מאורי האש), ה'בדלה (המבדיל בין קודש לקודש), ז'מן (שהחיינו). ועל פי סדר זה יאמר את נוסח הקידוש, וכפי שהוא מופיע כל המחזורים וההגדות. (ובבורא מאורי האש יוכל לברך על הנרות שהדליקו לכבוד יום טוב).

מערכת הלכה יומית, מברכת את מנוינו היקרים בברכת חג כשר ושמח, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות, וכשם שנגאלו ישראל ממצרים בחודש ניסן, כן ימהר ה' לגאלינו גאולת עולמים, ונזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים בביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה