הלכה ליום ראשון י"ב אדר תשפ"ב 13 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת הלימוד מוקדש לעילוי נשמת

ברוך בן ר' יהודה צברי ז"ל

שהיום הוא יום השנה השמיני לפטירתו. רוח ה' תניחנו בגן עדן, ויחוס ויחמול עליו, ויזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו ותהי נשמתו צרורה בצרור החיים אמן כן יהי רצון.

הוקדש על ידי

המשפחה

ריצה ופעילות ספורטיבית בשבת

לפני כשבועיים, למדנו שאסור לרוץ בשבת, והסברנו שלמדו כן רבותינו ממה שנאמר בספר ישעיה (פרק נח.) "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר". ודרשו רבותינו במסכת שבת (דף קיג.), "וכבדתו מעשות דרכך", שלא יהא הילוכך (ההליכה שלך) בשבת כהילוכך של חול. ועל כן אין לו לאדם לרוץ בשבת, הן ריצה קלה והן ריצה מהירה, וכן פסקו הרי"ף והרא"ש והטור ומרן השלחן ערוך (סימן שא).

והזכרנו את דברי הסמ"ג, וכן מה שכתבו מרן השלחן ערוך והפוסקים, שבחורים (וכל שכן ילדים), המתענגים במרוצתם בשבת, מותר להם לרוץ בשבת. והכוונה בזה, שלא אסרו לרוץ בשבת, אלא לרוב בני האדם, שהריצה היא טירחה עבורם, אבל בחורים, או בזמנינו, אנשים, שרגילים לרוץ לשם משחק או לשם הנאה, מותר להם לרוץ בשבת. וכן ילדות שרגילות לקפץ על גבי חבל בשבת, מותר להן לעשות כן בשבת, כי עושות כן לשם הנאה.

אמנם נחלקו רבותינו האחרונים, האם הדבר ראוי לכתחילה שאדם ירוץ בשבת להנאתו או לא. שהבית חדש כתב, שאין להורות לכתחילה לרוץ בשבת, אלא שאם ישנם בחורים שרצים בשבת, אין להעיר להם על כך כדי שלא להשבית את שמחתם, אבל אם יבואו להתייעץ כיצד לנהוג, יש לומר להם שלא ירוצו. אולם לדעת רוב האחרונים אין הדבר כן, אלא אפילו לכתחילה, מי שבא לשאול אם מותר לו לרוץ בשבת, והוא מתענג במרוצתו, יש להורות לו שמותר לו לרוץ בשבת. וכן פסקו המגן אברהם והמשנה ברורה (סעיף קטן ה) ועוד.

וכתבו מרן הבית יוסף והרמ"א, שכשם שמותר לאדם לרוץ בשבת כשהוא מתענג מכך, כך מותר גם לטייל בשבת, ואפילו כאשר מטייל כדי להתעמל, גם כן הדבר מותר, כיון שאין הדבר ניכר שעושה כן כדי להתעמל ולהתחזק, אלא נראה כטיול בלבד.

וכן מותר לעסוק בשבת ב"התעמלות בוקר", אף כשיש בה הרמת משקולות ומתיחת קפיצים וכדומה, שאין איסור בכל הדברים הללו בשבת לאנשים בריאים שעושים כן לשמירת הכושר. (חזון עובדיה שבת ח"ג עמוד שפז, אור לציון פרק לו, ועוד).

אך כתב מורינו הגאון הראשון לציון בספר ילקוט יוסף, שעל כל פנים יזהר כל אדם שלא להרבות בטיול בשבת, כי לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא כדי שיעסקו בתורה, והביא בשם רבי אברהם אבן עזרא, שה' יתברך קידש את יום השבת וזימן אותו כדי שיוכלו בו הנפשות לקבל תוספת חכמה יותר מכל הימים.

ומן הטעם הזה נהגו החרדים לדבר ה', שגם אם הם רגילים בימות החול לרוץ להנאתם, מכל מקום בשבת אינם עושים כן, אלא מסתפקים בטיול בהליכה בלבד, כיון שיום השבת ברוב קדושתו אינו ראוי להתעסקות של חולין, אלא לעסוק בו בעונג ובשלוות הנפש, ולעסוק בו בתורה, איש איש כפי מהללו.

ובשנים האחרונות התעוררו בהרבה בתי כנסיות לסדר שיעורי תורה ביום השבת, הן מפי רבנים, והן בלימוד בחברותא, וכן יש שמסדרים שיעורים עבור ציבור הנשים, שיש רבנית שמלמדתן תורה, ויש נשים צדקניות שקוראות בשבת הרבה בספר תהלים, ואלו הנהגות נכונות מאד בפרט לקדושת השבת, כדי לנצלה לתכלית הנכונה הטמונה בה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה