הלכה ליום שישי כ"ג שבט תשפ"ה 21 בפברואר 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מסעודה בת עיישה (סטבון) ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתה

פרשת משפטים

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין הרבניים בתל אביב, עבור "הלכה יומית"

השבת נקרא על דינים ומשפטים בין אדם לחברו, הכוללים דיני עבד עברי, אמה עבריה, נזקי שור בשור, נזקי שור באדם, נזקי אדם באדם, דיני שומרים וכן, דיני גנב.

בדיני הגנב אנו רואים שנוי בדיני תשלומי הגניבה: בעוד שעל גניבה "רגילה" משלם הגנב "פי שנים", הרי שבגניבת בעלי חיים, יש מצב שמשלם פי ארבעה, ויש מצב שמשלם פי חמשה.

וכך נאמר בפרשה (בפרק כ"א פסוק ל"ז):
"כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה, וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ, חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר, וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה".

כלומר, במקרה גניבה של שור, שלאחר מכן הגנב טבח (שחט) או מכר אותו, הרי שיהיה עליו לשלם פי חמשה מהגניבה. ואילו כאשר מדובר בשה, שגם כן, גנב אותו ומכרו או שחטו, הרי שאז עליו לשלם רק פי ארבעה, ולא פי חמישי כפי שראינו לגבי שור. וצריך להבין, מה הסיבה לשינוי, ומה החילוק ביניהם?

את הסיבה לכך, מביא רש"י במקום, רש"י מזכיר את דברי רבי יוחנן בן זכאי שאמר:
"חס המקום על כבודן של בריות, שור שהולך ברגליו, ולא נתבזה הגנב לנושאו על כתפו, ישלם חמישה, אבל שה שהגנב נאלץ לשאת אותו על כתפו, ישלם רק פי ארבעה, הואיל ונתבזה בו"!

בדברי רבי יוחנן בן זכאי, אנו מגלים יסוד עצום:
חומרת העונש על  עבירה, אינה נמדדת רק בעצם עשייתה, אלא גם באופן עשייתה. כלומר, עבירה שנעשית בקלות, ללא טורח וללא בזיון, עונשה חמור יותר מעבירה שנעשית בטורח ובביזיון, ולכן בגונב שור, שהשור הולך לבד ולא נתבזה הגנב בכך, ישלם פי חמשה, אבל בגונב שה, שצריך להרימו על כתיפו, ויש לו בזיון וטורח, עונשו מופחת לשלם רק פי ארבעה.

יסוד זה אנו רואים גם בחג הפורים שנחוג בעזרת ה' בעוד שלושה שבועות:
הגמרא במסכת מגילה שואלת, מדוע נענשו ישראל בעונש חמור, שנגזר עליהם, "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד"? משיבה הגמרא: "לפי שנהנו מסעודתו של אחשורוש". והדבר תמוה, וכי על אכילת מאכלי גויים יש עונש מוות? מדוע גזירה קשה כל כך על עוון שכזה?

אך אם נדקדק נראה, שלא אמרו שישראל נענשו, מפני "שאכלו" בסעודת אחשורוש, אלא מפני "שנהנו". הרי שעונש העבירה, לא נמדד רק בעצם עשייתה, אלא גם באופן עשייתה, ולפיכך, אילו לא היו נכשלים אלא באכילת מאכלי הגויים, לא היו נענשים כל כך, אך כאשר ישבו שם, ונהנו מסעודה שכזו, הרי שאז, משקל העבירה כבד לאין ערוך, ולפיכך גם נגזרה עליהם גזירה קשה כל כך.

ואם בעבירה כך, קל וחומר במצוה שאדם עושה! ישנו הבדל עצום בין מצוה שאדם עושה בקלות, בשלוה ללא קושי וללא מאמץ, לבין מצוה שאדם עושה כאשר קשה לו הדבר, או כשהוא בסביבה לא ידידותית לאדם שמקיים מצוות, כאשר הוא בכל זאת הוא מתגבר, ומקיים את המצוה, הרי ששכרו ומעלתו הם לאין ערוך, ויזכה לסייעתא דשמיא מיוחדת בכל מעשיו, ועליו נאמר: "ויגבה לבו בדרכי ה'".

נקיים את מצוות התורה בשמחה והתלהבות, בכל מצב ובכל זמן, ונזכה לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו. אמן.

שבת שלום

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

פרשיות משפטים ותרומה

אורך השיעור: 00:26:14         הורד     (12.01 MB)

חוקים משפטים וערכאות

אורך השיעור: 00:32:56         הורד     (15.08 MB)

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה