הלכה ליום שישי כ"ו שבט תשפ"ב 28 בינואר 2022

פרשת השבוע - פרשת משפטים

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין הרבניים בתל אביב, עבור "הלכה יומית".

השבת נקרא על דינים ומשפטים בין אדם לחברו, הכוללים דיני עבד עברי, אמה עבריה, נזקי שור בשור, נזקי שור באדם, נזקי אדם באדם , דיני שומרים ודיני גנב, בדיני הגנב אנו רואים שנוי בדיני תשלומי הגניבה, בעוד שעל גניבה רגילה משלם הגנב פי שנים, הרי שבגניבת בעלי חיים, יש מצב שמשלם פי ארבעה , ויש מצב שמשלם פי  חמשה, וכך נאמר בפרשה  בפרק כ"א פסוק ל"ז "כי יגנוב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה" הרי שבמקרה גניבה של שור ואחר כך מכרו או שחטו ישלם פי חמשת מהגניבה, ואם זה היה שה שגנבו ומכרו או שחטו ישלם פי ארבעה, וצריך להבין מה הסיבה לשנוי ומה החילוק ביניהם?

את  הסיבה והחילוק לכך מביא רש"י במקום, את דברי רבי יוחנן בן זכאי שאמר, חס המקום על כבודן של בריות, שור שהולך ברגליו ולא נתבזה הגנב לנשאו בו על כתפו משלם חמשה, שה שנשאו על כתפו משלם ארבעה, הואיל ונתבזה בו, בדברי רבי יוחנן בן זכאי אנו מגלים יסוד עצום, חומרת עונש עבירה נמדדת לא רק בעצם עשייתה, אלא גם באופן עשייתה, דהיינו עבירה שנעשית בקלות ללא טורח וללא בזיון, עונשה חמור יותר מעבירה שנעשית בטורח ובביזיון, ולכן בגונב שור שהולך לבד ולא נתבזה בכך משלם פי חמשה אבל בגונב שה, שצריך להרימו על כתיפו ויש לו בזיון וטורח ענשו מופחת לשלם רק פי ארבעה.

יסוד זה אנו רואים גם בחג הפורים הבא עלינו לטובה, הגמרא במסכת מגילה שואלת מדוע נענשו ישראל בעונש חמור של להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד? עונה הגמרא לפי שנהנו מסעודתו של אחשורוש, והדבר תמוה וכי על אכילת מאכלי גויים יש עונש מוות? אך אם נדקדק נראה, שלא נאמר לפי "שאכלו" בסעודת אחשורוש, אלא לפי "שנהנו", הרי שעונש העבירה לא נמדד רק בעצם עשייתו, אלא גם באופן עשייתו, ולפיכך כיון שלא רק אכלו שם נבילות וטריפות ומאכלי גויים, אלא אף נהנו מסעודה זו, הרי שאז משקל חומרת העבירה הוא לאין ערוך, ולפיכך המדד לעונש גבוה יותר, ולכן נענשו בגזירת להשמיד להרוג ולאבד.

ואם בעבירה כך, קל וחומר במצוה שאדם עושה, ישנו הבדל עצום בין מצוה שאדם עושה בקלות, בשלוה ללא קושי או בזיון ,או ללא מאמץ, לבין מצוה שעושה אדם בשמחה, אף שקשה לו הדבר, או כשהוא בסביבה לא ידידותית לאדם שמקיים מצוות, ובכל זאת הוא מתגבר ומקיים את המצוה, הרי ששכרו ומעלתו הוא לאין ערוך ויזכה לסייעתא דשמיא מיוחדת בכל מעשיו ועליו נאמר "ויגבה לבו בדרכי ה'".

נקיים את מצוות התורה בשמחה  והתלהבות  בכל מצב ובכל זמן ונזכה לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו ,אמן.

שבת שלום

לשמיעת שיעורו של מרן שליט"א (מלפני שנים רבות) בנושא פרשת משפטים:
לשיעור על פרשת משפטים ותרומה לחץ כאן
לשיעור על חוקים ומשפטים וערכאות לחץ כאן

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

פרשיות משפטים ותרומה

אורך השיעור: 00:26:14         הורד     (12.01 MB)

חוקים משפטים וערכאות

אורך השיעור: 00:32:56         הורד     (15.08 MB)

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה