הלכה ליום שישי כ"ג שבט תשפ"ה 21 בפברואר 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מסעודה בת עיישה (סטבון) ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתה

פרשת משפטים

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין הרבניים בתל אביב, עבור "הלכה יומית"

השבת נקרא על דינים ומשפטים בין אדם לחברו, הכוללים דיני עבד עברי, אמה עבריה, נזקי שור בשור, נזקי שור באדם, נזקי אדם באדם, דיני שומרים וכן, דיני גנב.

בדיני הגנב אנו רואים שנוי בדיני תשלומי הגניבה: בעוד שעל גניבה "רגילה" משלם הגנב "פי שנים", הרי שבגניבת בעלי חיים, יש מצב שמשלם פי ארבעה, ויש מצב שמשלם פי חמשה.

וכך נאמר בפרשה (בפרק כ"א פסוק ל"ז):
"כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה, וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ, חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר, וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה".

כלומר, במקרה גניבה של שור, שלאחר מכן הגנב טבח (שחט) או מכר אותו, הרי שיהיה עליו לשלם פי חמשה מהגניבה. ואילו כאשר מדובר בשה, שגם כן, גנב אותו ומכרו או שחטו, הרי שאז עליו לשלם רק פי ארבעה, ולא פי חמישי כפי שראינו לגבי שור. וצריך להבין, מה הסיבה לשינוי, ומה החילוק ביניהם?

את הסיבה לכך, מביא רש"י במקום, רש"י מזכיר את דברי רבי יוחנן בן זכאי שאמר:
"חס המקום על כבודן של בריות, שור שהולך ברגליו, ולא נתבזה הגנב לנושאו על כתפו, ישלם חמישה, אבל שה שהגנב נאלץ לשאת אותו על כתפו, ישלם רק פי ארבעה, הואיל ונתבזה בו"!

בדברי רבי יוחנן בן זכאי, אנו מגלים יסוד עצום:
חומרת העונש על  עבירה, אינה נמדדת רק בעצם עשייתה, אלא גם באופן עשייתה. כלומר, עבירה שנעשית בקלות, ללא טורח וללא בזיון, עונשה חמור יותר מעבירה שנעשית בטורח ובביזיון, ולכן בגונב שור, שהשור הולך לבד ולא נתבזה הגנב בכך, ישלם פי חמשה, אבל בגונב שה, שצריך להרימו על כתיפו, ויש לו בזיון וטורח, עונשו מופחת לשלם רק פי ארבעה.

יסוד זה אנו רואים גם בחג הפורים שנחוג בעזרת ה' בעוד שלושה שבועות:
הגמרא במסכת מגילה שואלת, מדוע נענשו ישראל בעונש חמור, שנגזר עליהם, "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד"? משיבה הגמרא: "לפי שנהנו מסעודתו של אחשורוש". והדבר תמוה, וכי על אכילת מאכלי גויים יש עונש מוות? מדוע גזירה קשה כל כך על עוון שכזה?

אך אם נדקדק נראה, שלא אמרו שישראל נענשו, מפני "שאכלו" בסעודת אחשורוש, אלא מפני "שנהנו". הרי שעונש העבירה, לא נמדד רק בעצם עשייתה, אלא גם באופן עשייתה, ולפיכך, אילו לא היו נכשלים אלא באכילת מאכלי הגויים, לא היו נענשים כל כך, אך כאשר ישבו שם, ונהנו מסעודה שכזו, הרי שאז, משקל העבירה כבד לאין ערוך, ולפיכך גם נגזרה עליהם גזירה קשה כל כך.

ואם בעבירה כך, קל וחומר במצוה שאדם עושה! ישנו הבדל עצום בין מצוה שאדם עושה בקלות, בשלוה ללא קושי וללא מאמץ, לבין מצוה שאדם עושה כאשר קשה לו הדבר, או כשהוא בסביבה לא ידידותית לאדם שמקיים מצוות, כאשר הוא בכל זאת הוא מתגבר, ומקיים את המצוה, הרי ששכרו ומעלתו הם לאין ערוך, ויזכה לסייעתא דשמיא מיוחדת בכל מעשיו, ועליו נאמר: "ויגבה לבו בדרכי ה'".

נקיים את מצוות התורה בשמחה והתלהבות, בכל מצב ובכל זמן, ונזכה לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו. אמן.

שבת שלום

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

פרשיות משפטים ותרומה

אורך השיעור: 00:26:14         הורד     (12.01 MB)

חוקים משפטים וערכאות

אורך השיעור: 00:32:56         הורד     (15.08 MB)

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה