הלכה ליום שישי י"ב שבט תשפ"ב 14 בינואר 2022

פרשת בשלח

מדברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל. ערוך על ידי נכדו הרב יעקב ששון הי"ו

נאמר בפרשת השבוע: "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם".

אמרו רבותינו במדרש (רבה פרשת בשלח), מי אמר "וַי"? פרעה אמר "וַי"! (וזה שנאמר וַיְהִי בְּשַׁלַּח, "וַיְ" הִי בְּשַׁלַּח, שפרעה אמר אוי ואבוי לי ששחררתי את עם ישראל. ובכל פעם שנאמר "ויהי" דורשים רבותינו כך). ומדוע הצטער פרעה על ששלח את עם ישראל?

יש פסוק במשלי, "עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב, וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה", ופירשו רבותינו את הפסוקים על פרעה.

משל לאדם אחד שהיתה לו שדה, והוא לא טרח לטפל בה כראוי, לא היה איכפת לו מהשדה, והוא התעצל לטרוח ולטפח אותה. במשך הזמן, הפכה השדה לתל חורבות, גל של אבנים ועפר. ראה אותו אדם שהשדה לא שווה דבר, ועליו עוד לשלם "ארנונא" עבורה בכל שנה, החליט שאין לו שום תועלת מהשדה, עמד ומכרה לאדם אחר. אותו אדם, היה אדם חרוץ, השקיע רבות בשדה, ניקה אותה וסילק את כל האבנים מתוכה, ומצא תחתיה מעיין של מים חיים. נטע בשדה ערוגות ערוגות, של גפנים, של רימונים, של תאנים ושל תמרים, וערוגות מיוחדות לשושנים עם ורדים, מור ואהלות עם כל ראשי בשמים, המפיצים ריח טוב למרחוק, כל מי שהיה עובר סביב לשדה, היה נהנה מאד ממראה עיניו, ומרבה לשבח את האדם הזה שטיפח כל כך את השדה שהיתה מוזנחת במשך הרבה שנים.

עבר שם אותו אדם שמכר את השדה, ולא האמין למראה עיניו, התחיל מכה על ראשו, בוכה ואומר, אוי לי שמכרתי את השדה הזו!

כך פרעה הרשע, כל זמן שהיו ישראל סגורים בתוך מצרים, הרי היו עם של עבדים מושפלים ובזויים, ולא ניכרו בהם כל כך התכונות המיוחדות שלהם, פרעה לא השכיל לנצל את תכונותיהם היקרות. לכן היו ישראל דומים לערימה של עפר ואבנים, ועליהם נאמר "גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה". אבל לאחר שיצאו ממצרים, ונכנסו לרשותו של משה רבינו, הרי אז נאמר בהם "מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן", כי אז קבלו ישראל את התורה הקדושה ודבר ה' החל לפעם בהם, אז ראו כל ישראל מראות אלוקיים, ואז התפרסמו בכל העולם בתכונותיהם היקרות, ונודעה בכל העמים חכמתם ובינתם, הרי אז עמד פרעה הרשע וזעק, "וי וי, שעם סגולה הללו יצאו מתחת ידי"!

זה מה שנאמר "ויהי בשלח פרעה את העם", שהוא בכה על כך שישראל יצאו מארצו.

לאחר מכן קרע ה' את הים לפני בני ישראל, ובני ישראל עברו בחרבה בתוך הים. אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה', "עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה". פסוק זה, משה רבינו אמר אותו, וכך מסבירים רבותינו:

יום לידתו של משה רבינו, הוא ידוע, שהוא יום שבעה באדר. ז' באדר. ביום זה נולד משה, וביום זה גם הסתלק מן העולם. לפני שנולד משה רבינו, התבונן עמרם, אביו של משה, וראה את גזירת פרעה, "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", לכן, גירש את אשתו, ונפרד ממנה. כדי שלא תלד, וימיתו את בניה. ראתה כן בתו מרים, שהיתה בת שש שנים, אמרה לו, אבא! קשה גזירתך מגזירתו של פרעה! שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואילו אתה גוזר גם על הנקבות! תראה בעיניך שבגלל מעשיך כל ישראל מגרשים את נשותיהם! ואני ראיתי בנבואה שעתיד להוולד לישראל בן שיושיעם מיד מצרים. שמע עמרם את דברי בתו, עמד והחזיר את יוכבד אשתו לו לאשה. וגם כל ישראל אחריו, החזירו את נשותיהם.

לפני שגירש עמרם את יוכבד, היא כבר היתה מעוברת, אלא שהם לא ידעו על כך. ולאחר מכן כשהחזיר עמרם את יוכבד, כבר עברו שלושה חודשים מאז תחילת הריונה. לאחר ששה חודשים, נולד משה רבינו, והיתה יוכבד מסתירה אותו שלושה חודשים בביתה, עד שלא יכלה עוד להצפין אותו, שמה אותו בתיבה, ושלחה אותו בין הסוף על שפת היאור, והיו המים דוחפים אותו.

אותו היום, נחלקו בו רבותינו, יש אומרים, שהיה זה יום ששה בסיון, שלושה חודשים בדיוק לאחר לידת משה. באותה שעה שהיה משה רבינו ביאור, עמדו מלאכי השרת והתחננו לפני הקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם! זה שיוכל לתת את התורה לעמך ביום הזה, נמצא בסכנה! הכניס ה' בלבה של בתיה בת פרעה, והציל את משה.

ויש אומרים, שלא חלפו שלושה חודשים ממש מאז לידתו, אלא כעין שלושה חודשים. משה נולד בז' באדר א', ואותה שנה היתה מעוברת, עד סוף חודש אדר א', זהו רובו של החודש, ונחשב לחודש אחד. לאחר מכן חודש אדר השני, הוא חודש שלם, ולאחר מכן רובו של חודש ניסן, כך שביום שביעי של פסח הושלך משה ליאור בתיבה. עמדו מלאכי השרת והתחננו לפני הקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, אותו שעתיד לומר לפניך שירה ביום זה נמצא בסכנה! הכניס ה' בלבה של בת פרעה, והציל את משה מן היאור!

נמצא שיש דעה, שזכות התורה הצילה את משה רבינו, שכאשר הזכירו המלאכים את התורה, דבר זה עורר רחמים על משה. ויש דעה, שזכות השירה הצילה את משה רבינו, שירת הים שנאמרה ביום שביעי של פסח.

על כך אמר משה, עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, עוזי, היא התורה, שאין עוז אלא תורה. וזמרת יה, היא שירת הים, שני אלו, היו לי לישועה, שניצל משה מן היאור!

מלאכי השרת לימדו על משה זכות, והקדוש ברוך הוא הציל אותו. גם לעתיד לבוא, הקדוש ברוך הוא יעשה לנו נסים ונפלאות, שאף אחד לא חולם עליהם. אם יעשה ה' נסים כפי שהיו במצרים, הרי אין בדבר חידוש כל כך, הרי כל שנה בליל פסח אנו מספרים על אותם הנסים, לכן יעשה לנו נסים ונפלאות חדשים, "נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ בְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הַגּוֹיִם", כך עם ישראל ישתוממו על הנסים שיעשה להם הקדוש ברוך הוא ישתבח שמו, נורא תהלות, עושה פלא, כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת, אמן כן יהי רצון.

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה